ארבעת קציני הדת
ארבעת קציני הדת הוא כינוי לשלושה כמרים ורב ששירתו בצבא ארצות הברית, והקריבו את חייהם, לשם הצלת חיילים אחרים, כאשר טורפדה אונייתם וטבעה באוקיינוס האטלנטי ב-3 בפברואר 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה.
הקצינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ורג' לנסינג פוקס (George Lansing Fox) נולד בפנסילבניה ב-15 במרץ 1900. בגיל 17 שיקר לגבי גילו כדי לצאת להשתתף במלחמת העולם הראשונה בצרפת, שם שירת כעוזר רפואי. הוא עוטר במלחמה זו בכוכב הכסף, בלב הארגמן ובצלב המלחמה של צרפת. ב-1923 התחתן ונולדו לו בן ובת. למד באוניברסיטת בוסטון וב-1934 הוסמך לכומר מתודיסטי. שירת ככומר בקהילות בוורמונט והיה הכומר המדינתי שם מטעם הלגיון האמריקאי. ב-1942 התנדב לשירות בצבא והחל לשרת ביום בו התגייס בנו לחיל הנחתים. הוא למד בבית הספר לקציני דת בהרווארד והוצב בצפון קרוליינה, ובהמשך הוצב ליחידה ששירתה בחזית האירופית, אליה הפליג בהפלגתו האחרונה.
- אלכסנדר דייוויס גוד (Alexander David Goode) נולד בעיר ניו יורק ב-10 במאי 1911. אביו היה הרב הרפורמי חיים גודקוביץ. גדל בוושינגטון די סי ובבגרותו היה לרב. שימש כרב באינדיאנה ובפנסילבניה. ב-1935 התחתן ונולדה לו בת. למד בהיברו יוניון קולג' וכן באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם הוענק לו תואר דוקטור ב-1940. ב-1941 ביקש להתגייס לצי אך נדחה. ב-1942 התגייס לצבא, למד בבית הספר לקציני דת בהרווארד ולאחר הצבה בצפון קרוליינה נשלח לחזית האירופית.
- קלארק וונדרסול פולינג (Clark Vandersall Poling) נולד באוהיו ב-7 באוגוסט 1910. למד באוניברסיטת ייל והוסמך לכומר של כנסיית הרפורמה של אמריקה (Reformed Church in America). נישא ושירת ככומר בקונטיקט ובמדינת ניו יורק. ב-1942 התגייס לצבא. שירת ככומר ביחידה לוגיסטית במיסיסיפי ובהמשך למד בבית הספר לקציני דת בהרווארד. בשלהי 1942 נקבעה לו הצבה בזירה האירופית.
- ג'ון פטריק וושינגטון (John Patrick Washington) נולד בניו ג'רזי ב-18 ביולי 1908. למד באוניברסיטה הקתולית סיטון הול (Seton Hall) וב-1935 הוסמך לכומר קתולי. שירת ככומר בניו ג'רזי. ב-1942 התגייס לצבא, הוצב ככומר בדיוויזיית רגלים במרילנד ובהמשך למד בבית הספר לקציני דת בהרווארד. לאחר מכן נקבעה לו הצבה בחזית האירופית.
ארבעת הקצינים התגייסו לשירות בעקבות ההתקפה על פרל הארבור. הם למדו באותה כיתה בבית הספר לקציני דת בהרווארד ובעת שהפליגו מארצות הברית נשאו כולם דרגת סגן משנה.
טביעת האוניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבעת הקצינים נמנו על 904 אנשי צבא ואזרחים שהפליגו מניו יורק ב-23 בינואר 1943 על סיפונה של האונייה דורצ'סטר. הייתה זו אוניית נוסעים ומטען במעמס של 5,649 טון, שנבנתה ב-1926. ב-1942 נמסרה למנהל ספנות המלחמה (War Shipping Administration) והוסבה להובלת גייסות. במסגרת ההסבה הותקנו בה תותחים ונוספו לה סירות הצלה ורפסודות הצלה.
האונייה הפליגה במסגרת שיירה של שלוש אוניות (SG-19) בדרכה לגרינלנד, בליווי של שלוש אוניות של משמר החופים. בכוננות מפני התקפות צוללות פקד קברניט האונייה על הנוסעים לישון בבגדיהם כשהם חגורים בחגורות הצלה. רבים מהחיילים התעלמו מפקודתו משום שסבלו בדרגשיהם מהחום שעלה ממנוע האונייה או משום שהשינה בחגורות ההצלה לא הייתה נוחה.
בשעות הבוקר המוקדמות של ה-3 בפברואר, בעת שהאונייה שייטה מול חוף ניופאונדלנד, היא נפגעה מטורפדו שנורה על ידי הצוללת הגרמנית U-223. הפגיעה השביתה את מערכת החשמל של האונייה ובתוכה השתררה חשכה. פאניקה אחזה בנוסעיה, שרבים מהם נלכדו בתאיהם שמתחת לסיפון. ארבעת קציני הדת ניגשו להרגיע את החיילים, לטפל בפצועים ולארגן פינוי מסודר של האונייה הטובעת. חגורות הצלה חולקו לחיילים, אך המלאי אזל לפני שכולם קיבלו אחת. ארבעת הקצינים הסירו את חגורות ההצלה שקיבלו ומסרו אותן לאחרים. הם עזרו לרבים ככל שיכלו לעלות לסירות הצלה ורפסודות הצלה. לאחר מכן אחזו ידיים יחד, דקלמו תפילות ושרו מזמורים באנגלית ובעברית (שאותם שמעו ניצולים) וירדו תהומה יחד עם האונייה. אחד הניצולים העיד כי לא היה להם סיכוי לשרוד ללא חגורות הצלה.
טמפרטורת המים במקום הטביעה הייתה מעלת צלזיוס אחת וטמפרטורת האוויר הייתה שתי מעלות צלזיוס. חגורות ההצלה לא סיפקו לחיילים הגנה מפני הקור. אוניית ליווי אחת משתה ניצולים, אך עד שהגיעו למקום אוניות נוספות מתו רבים מאלו שנטשו את האונייה מתת-חום. בסך הכל ניצלו רק 230 מבין 904 יושבי האונייה.
החדשות על הטביעה, האבדות וקורבנם של ארבעת קציני הדת עוררו אבל כבד והתפעלות רבה בארצות הברית.
עיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 בדצמבר 1944 עוטרו ארבעת קציני הדת בעיטור צלב השירות המצוין ובעיטור לב הארגמן.
ב-1957 פנה הלגיון האמריקאי לקונגרס בבקשה לעטר את ארבעת הקצינים בעיטור מדליית הכבוד, העיטור הצבאי הגבוה ביותר. התברר שהדבר אינו אפשרי שכן תקנון העיטור דרש הפגנת גבורה במהלך קרב מול פני האויב. ב-1960 אישר הקונגרס בחוק את יצירתה של מדליית קציני הדת, שהוענקה להם בלבד ונועדה להיות שוות מעמד למדליית הכבוד.[1] המדליה נמסרה לקרובי הקצינים ב-18 בינואר 1961 על ידי מזכיר הצבא וילבר ברוקר בטקס שנערך בפורט מאייר שליד בית הקברות הלאומי ארלינגטון.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבעת קציני הדת הונצחו במסגרת מספר רב של אתרי זיכרון ומפעלי הנצחה:
- ב-1988 קבע הקונגרס את יום ה-3 בפברואר כיום ארבעת קציני הדת;
- ב-1948 הפיק שרות הדואר של ארצות הברית בול זיכרון לכבוד ארבעת הקצינים. הם הונצחו על גבי הבול באופן קיבוצי ולא בשמותיהם על מנת לעקוף את הכלל שאסר כמעט כליל על הנצחת אישים על בולים;
- ב-1951 חנך הנשיא טרומן את קפלת ארבעת קציני הדת בפילדלפיה. היא מוקמה בקומת המרתף של כנסיית החסד הבפטיסטית של פילדלפיה. ב-2001 הועברה הקפלה למספנת הצי בפילדלפיה. שלוש קפלות נוספות על שמם הוקמו בקליפורניה, בפנסילבניה ובוושינגטון די סי;
- חלונות ויטראז' לזכר ארבעת הקצינים הוקמו במספר בסיסי צבא וכנסיות לרבות הפנטגון והקתדרלה הלאומית של וושינגטון;
- שמונה ציורים המתארים את ארבעת הקצינים צוירו על ידי אמנים שונים;
- אנדרטאות ולוחות זיכרון לארבעת הקצינים הוקמו בעשרות אתרים בארצות הברית לרבות אנדרטת קציני הדת היהודים;
- גשר על שם ארבעת הקצינים הוקם ב-1949 על גבי נהר טוסקאראוואס (Tuscarawas) באוהיו;
- שתי קרנות צדקה על שם ארבעת הקצינים פועלות בארצות הברית.
טקסי זיכרון לארבעת הקצינים נערכים ברחבי ארצות הברית מדי שנה, ביום הזיכרון למותם ב-3 בפברואר ובמועדים אחרים. רבים מהטקסים נערכים על ידי הלגיון האמריקאי.
אזכורים בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלושה ספרים אודות ארבעת הקצינים וקורבנם יצאו לאור, ב-1953, 2004 ו-2006.
סרט תיעודי ותוכנית תיעודית מוקלטת הופקו אודותיהם, כמו גם שתי יצירות מוזיקליות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר קרן הזיכרון לארבעת קציני הדת
- מאמר על קורבנם של ארבעת קציני הדת, באתר America in WWII
- דין וחשבון צבאי על טביעת האונייה דורצ'סטר
יובל מלחי, קחו את חליפות ההצלה שלנו, באתר "קטעים בהיסטוריה", 2 ביוני 2017- סיפור הפקת בול הדואר לזכר ארבעת קציני הדת
- סרטון לציון 75 שנים לקורבנם של ארבעת קציני הדת, באתר יוטיוב
