ארווין פירוב
 | |
| ארווין פירוב | |
| לידה |
15 במאי 1890 ברלין, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 1982 (בגיל 91) טגלנבורג, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1908–1944 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-96 מפקד הדיוויזיה ה-9 מפקד הקורפוס ה-55 מפקד הקורפוס ה-20 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל ארווין פירוב (בגרמנית: Erwin Vierow; 15 במאי 1890 – 1 בפברואר 1982) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירוב נולד ב-15 במאי 1890 בברלין, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1908 התגייס פירוב לצבא האימפריה הגרמנית, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-64 (ברנדנבורג ה-8 - פלדמרשל פרידריך קרל, נסיך פרוסיה), ולחם בשורותיו במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-27 בינואר 1915 הועלה פירוב לדרגת אובר לויטננט, וב-13 במאי 1916 נפצע במהלך הקרבות. ב-18 באפריל 1917 הועלה לדרגת האופטמן, ובדצמבר 1917 מונה לקצין מטה במחלקת הרכבות במטכ"ל הקיסרי. על פעולותיו בקרבות קיבל פירוב את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף פירוב לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1928 הועלה פירוב לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 באוקטובר 1933 מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הרגלים ה-15. ב-1 בספטמבר 1934 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 באוקטובר אותה שנה מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-36. ב-6 באוקטובר 1936 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-105, ב-12 באוקטובר 1937 מונה לראש מטה הקורפוס ה-11, וב-1 בינואר 1938 הועלה לדרגת גנרל מיור.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 בספטמבר 1939 מונה פירוב למפקד הדיוויזיה ה-96, ובמהלך המערכה על צרפת לחם עמה כחלק מהקורפוס ה-43 במסגרת הארמייה התשיעית. ב-1 בינואר 1940 הועלה פירוב לדרגת גנרל לויטננט, וב-1 באוגוסט 1940 מונה למפקד הדיוויזיה ה-9. ב-1 בינואר 1941 הועלה פירוב לדרגת גנרל חיל הרגלים, וב-6 בפברואר 1941 מונה למפקד הקורפוס ה-55. במהלך מבצע ברברוסה לחם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה השישית, והשתתף בקרב קייב ובקרב חרקוב הראשון. ב-15 בנובמבר 1941 קיבל פירוב על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-14 בפברואר 1943 מונה למפקד הקורפוס ה-20, שהיה חלק מהארמייה הרביעית. ב-1 ביולי 1943 מונה למפקד הצבאי במערב צרפת, וב-1 בספטמבר 1944 נפל בשבי הבריטי.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1947 שוחרר פירוב מהשבי. לאחר שחרורו התגורר בעיר טקלנבורג, עד למותו ב-1 בפברואר 1982.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארווין פירוב באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית