ארון הטיראן

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ארון הטיראן
Aron Vodă
לידה 1560 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה יוני 1597 (בגיל 37 בערך)
אלווינץ (כיום - וינצו דה ז'וס, נסיכות טרנסילבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מולדביה עריכת הנתון בוויקינתונים
שליט מולדביה
26 בדצמבר 1591 – 25 ביוני 1592
(183 ימים)
פטרו הקוזק
18 בספטמבר 1592 – 24 באפריל 1595
(שנתיים)
פטרו הקוזק
שטפאן רזוואן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארון או אהרון הטיראןרומנית: Aron Tiranul ואהרון הוויווד, ברומנית: Aron Vodă, בסלאבונית: Apѡн вода) היה שליטה של נסיכות מולדובה פעמיים: בכהונתו הראשונה בין ספטמבר 1591 עד יוני 1592, ובכהונתו השנייה בין אוקטובר 1592 עד מאי 1595. הוא היה בנו של השליט אלכסנדרו לפושניאנו. הבויארים כינו אותו "ארון האיום". (Aron cel Cumplit). זוהה לעיתים עם שליט ממוצא יהודי בשם "אהרן אמנואיל" או "אמנואל אהרן", שהוזכר בכמה מקורות בני תקופתו. בעקבות עלייתו לשלטון כמינוי של הסולטאן העות'מאני פרץ מרוץ בלתי רשמי שבו המועמדים לכתר מולדובה התחרו ביניהם מי יעניק לטורקים שוחד יותר גדול ויעלו העלאות ללא תקדים במיסים (החאראץ') שהיו משלמים לשער העליון. על אף עוינותם של היניצ'רים כלפיו נהנה ארון וודה מתמיכת לובי חזק שכלל את: שלמה אשכנזי, אדוארד בארטון, הוג'ה סעדאדין אפנדי ופטריארך קונסטנטינופול, ירמיאס השני. חרף הצלחתו הפוליטית, שקע אהרן בחובות כבדים ואז הרשה לנושיו להתערב במישרין במדיניות הפסיקלית של מולדובה, תוך ניצול פוגעני של האיכרים משלמי מיסים. לבסוף יצא ארון נגד הבנקאים והורה על הוצאתו להורג של ברטולומאו ברוטי

בעקבות מעשים אלה והדיכוי ביד חזקה של המורדים בלפושנה ובאורחיי הודח ארון מכס הנסיכות בפקודת העות'מאנים. בסופו של דבר הוראה זו בוטלה כעבור חודשיים. בינתיים ביוני 1592 בתמיכה פולנית עלה זמנית לשלטון מורד בשם פטרו הקוזק (Petru Cazacul) . הסולטאן העות'מאני התרעם על התערבות פולין בבחירת שליטי מולדובה ואיפשר לארון קבל את השלטון בחזרה. ארון נמצא בעת שלטונו השני בתלות הולכת וגוברת בתמיכתה של נסיכות טרנסילבניה. עלה שוב לכס מולדובה מולדובה כבן חסות כנוע של העות'מאנים, כשהוא נקט באמצעים נגד הפצת הדת הקתולית במדינתו וגירש את נציגי הישועים משטחה. אולם בחשאי התחיל לשאת ולתת על האפשרות שמולדובה תשתתף ב"ליגה קדושה" אנטי-עות'מאנית כשהוא הכריז על עצמו בן ברית של הכס הקדוש ושל האימפריה הרומית הקדושה תוכנית זו נתמכה גם על ידי טרנסילבניה שבהנהגת השליט ז'יגמונד באטורי ועל ידי ולאכיה בראשות מיכאי האמיץ. עם התחלת המלחמה הארוכה בטורקים (1606-1593) ב-1593 מולדובה הפכה לזירת מלחמה שנייה, כשפלשו בה החאן של קרים והקוזקים מהסיץ' הזפורוז'י . אחרי משא ומתן ארוך הצליח ארון לכרות ברית עם הקוזקים. הוא סייע למיכאי האמיץ לאגף את הטורקים ולהרחיב את שליטתו בבוג'אק ובצפון דוברוג'ה. במהלך העימות הורה ארון על שורה של מעשי טבח - כולל רציחתם של שוביים טורקים ושל 19 חלפנים יהודים.

על אף מחויבותו הצבאית והדיכוי על ידו של התקוממות פרו-טורקית, עורר ארון את חשדו אל באטורי. קשריהם נעשו מתוחים אחרי שארון סירב להישבע אמונים לחצר טרנסילבניה כשהעדיף שמולדובה תוכר בחלק מהאימפריה הרומית הקדושה. לפי הדיווחים ערער באטורי את יסודות ה"ליגה הקדושה" על ידי טענותיו כי לא ניתן לסמוך על השליט המולדבי. באטורי התחיל לסייע למפקד מולדבי בשם שטפן רזבאן לעצור את ארון ולתפוס את השלטון. ארון ומשפחתו הוגלו לקורונה (בראשוב) ואחר כך נכלא ביישוב וינצו דה ז'וס (אז אלווינץ) בטירת מרטינוצי. ארון מת שם, ככל הנראה מורעל. בנו החורג, מרקו צ'רצ'ל ("עגיל" ) שרד והגיע לחצר ולאכיה ולזמן קצר שימיש כממלא מקום של מיכאי האמיץ בנסיכות מולדובה.

שנו של ארון וודה נשמר בשמות של כנסיית בשם ארוניאנו ושל כפר בעל אותו שם שנמצאים קרוב ליאש. ארון נחשב למייסד בית הספר הרומני הראשון בבראשוב, ברובע שקיי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.