ארמילוס הוא דמות של מלך רשע בתורת אחרית הימים היהודית המוכרת מספרות המדרשים של תקופת הגאונים ואילך.
האזכור הקדום ביותר של ארמילוס הוא בספר זרובבל. על פי המסופר שם ארמילוס עתיד להיוולד מאבן שיש בדמות אישה לאחר שישכב השטן עמה. הוא עתיד לשלוט בעולם ביד קשה ויהרוג בחרב את מתנגדיו. הוא יעלה על ארץ ישראל עם עשרה מלכים ויהרוג את משיח בן יוסף[1]. ישראל ימלטו מפניו למדבר. לבסוף הוא יומת על ידי משיח בן דוד שגם יביס את צבאו. דמותו מתוארת כך, צבע שער ראשו כזהב וכבול, ידיו ארוכות עד עקבי רגליו, גובהו שתים עשרה אמות, פניו ארוכים, עיניו עקומות ומרוחקות זו מזו, יש לו שני קדקודים, וכל רואיו ייראו ממנו.[2]
התייחסויות מוקדמת נוספת לארמילוס, היא בתרגום יונתן (ישעיהו יא ד) על תכונותיו של משיח בן דויד, "וברוח שפתיו ימית רשע" - "בממליל ספותיה יהי ממית ארמילוס רשיעא" (בעברית: בדיבור שפתיו יהא ממית את ארמילוס הרשע). התרגום מפרש פסוק זה מספר ישעיהו כמוסב ספציפית על דמותו של ארמילוס. חוקרים רבים סבורים שהתייחסות זו היא עריכה מאוחרת של תרגום יונתן.
ייתכן ששמו נגזר משיבוש שמו של מייסד רומא המיתולוגי רומולוס, או משמו של אל הרע והחושך הפרסי אהרימן.[3] נראה כי הקישור למייסד רומא בא כדי להצביע שהוא, ארמילוס, יהיה אחרון מלכי "רומי הרשעה" (שהביאה לחורבן בית המקדש), כפי שרומולוס היה מלכה הראשון. ייתכן גם ששמו נגזר משמו של רומולוס אוגוסטולוס, אחרון קיסרי האימפריה הרומית המערבית. ארמילוס, אחרון מלכי רומי, אמור להתמודד עם המשיח, אחרון מלכי יהודה לפני אחרית הימים.
האגדות המאוחרות יודעות לספר שמלחמת ארמילוס ביהודים תימשך שלושה חודשים. הן גם מתארות אותו בצורה מאוד לא מחמיאה, כקירח בעל עיניים בגדלים שונים. גם ידיו באורכים שונים ועל מצחו צרעת. מסופר גם שאוזנו הימנית סתומה ומשמשת אותו כאשר באים אנשים להגיד דברים טובים על אחרים ולעומת זאת, כשבאים אנשים לדבר רעות, אז הוא מפנה אליהם את אוזנו השמאלית, האוזן השומעת.[דרוש מקור: מה הן אותן אגדות מאוחרות]
יש תיאורים נוספים של ארמילוס, הסותרים את התיאור, שהובא לעיל, אך כל התיאורים מציגים אדם מעוות, מפלצתי. הוא מתואר גם כבן השטן והאבן, ולעיתים גם מצוין שהוא גר באבן. לפי אגדה שנמצאה במאמר "אותות המשיח", מקורו באבן דמוית נערה יפת תואר שברא אלוהים ונמצאת ברומא, ורשעי אומות העולם בועלים אותה, ומזרעם אלוהים יוצר בה ולד, והיא מתבקעת ויוצא ממנה ארמילוס: "ויבוא אצל אדום הרשעה ויאמר להם משיח אני, אני אלהיכם! מיד מאמינים בו וממליכים אותו עליהם." אגדה זו השתלשלה מאגדה נוכרית לפיה המשורר הרומי ורגיליוס יצר דמות אבן של נערה, דמות מופלאה כל כך, שרומיים מסוימים קיימו איתה יחסי מין.[דרוש מקור]
יש מהאחרונים שהנחו לכוון בתפילה על כך שמשיח בן יוסף לא יהרג בידי ארמילוס.[4]
התייחסויות נוספות לארמילוס נמצאות בספר האמונות והדעות (מאמר ח'), בן איש חי (פרשת מקץ) וספר מעייני הישועה (מעיין ח תמר ו).