לידה |
26 בינואר 1908 מנהיים, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
30 ביוני 1977 (בגיל 69) Schunemunk Mountain, ארצות הברית |
שם לידה | Ernst Friedrich Oster |
מוקד פעילות | גרמניה, ארצות הברית |
מקום לימודים | יוהאנאום |
שפה מועדפת | גרמנית, אנגלית |
כלי נגינה | פסנתר |
ארנסט אוסטר (באנגלית: Ernst Oster, 26 בינואר 1908 – 30 ביוני 1977) היה פסנתרן, מוזיקולוג ותאורטיקאי מוזיקה יהודי-גרמני. כמומחה לאנליזה של שנק, תרגם לאנגלית את חיבורו האחרון של היינריך שנקר, "קומפוזיציה חופשית".
ארנסט פרידריך אוסטר[1] נולד במנהיים, גרמניה. בצעירותו, עברה משפחתו להמבורג, שם למד ב-Gelehrtenschule des Johanneums.[2] את לימודי המוזיקה החל בנגינה על פסנתר. כשנפלה לידיו ההוצאה המבוארת של "הסונאטות האחרונות של בטהובן" בעריכת היינריך שנקר, השתכנע אוסטר, שמן התובנה של שנקר אפשר להפיק יותר מזו של כותבים אחרים בנושאי מוזיקה. כפי שנאמר בהערה ביוגרפית ב"קומפוזיציה חופשית":
על אף כשרונותיו האינטלקטואליים המרשימים והידע העובדתי העצום שלו, היה משוכנע, שניתוח מוזיקלי חייב להיות ... יותר מפעילות אינטלקטואלית, שהמבצע האנאליטי-כביכול צריך להתחייב לברוא את היצירה מחדש מבחינה אמנותית."
בשנות ה-20 לחייו, עבר אוסטר לברלין ללמוד אצל תלמידו של שנקר, אוסוולד יונאס. אחרי עליית הנאצים לשלטון ואחרי מות שנקר ב-1935, עבר אוסטר לווינה, שם תרם ל"Der Dreiklang", כתב-עת קצר-ימים, שייסדו סטודנטים של שנקר, פליקס זלצר ואוסוולד יונאס. אוסטר, שהיה יהודי, היגר לארצות הברית לאחר האנשלוס, וז'אנט שנקר, אלמנתו של היינריך, הפקידה בידיו חלק גדול ממסמכיו ל שנקר. הוא הגיע לניו יורק על סיפון אוניית הקיטור פנדאם ב-14 בינואר 1939. הוא הגיש בקשה להתאזרחות ב-29 בינואר 1945.
בארצות הברית, עבד אוסטר כפסנתרן מלווה וכמורה לפסנתר. בין תלמידיו היה פיטר סרקין. בהמשך עבד כמורה בהקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד ובבית ספר מאנס למוזיקה. הוא תרגם לאנגלית את "קומפוזיציה חופשית" של היינריך שנקר[3] בעזרת מענק מקרן רוברט אוון להמן. הספר יצא בשנת 1977.[4]
אוסטר, שהיה טייל נלהב, מת כתוצאה מאירוע מוחי בעת טיפוס על הר שונמונק. הותיר אחריו אחות, תרזה, שחיה בשווייץ באותו זמן.
מסמכיו של היינריך שנקר שהיו ברשותו נתרמו על ידי מנהל עזבונו לספרייה הציבורית לאמנויות הבמה של ניו יורק, שם הם ידועים כ"אוסף אוסטר: מסמכים של היינריך שנקר".