ארנסט אופנהיימר
 | |
| לידה |
22 במאי 1880 פרידברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 1957 (בגיל 77) יוהנסבורג, דרום אפריקה |
| מדינה |
דרום אפריקה |
| תקופת הפעילות |
מ-1896 |
| בן או בת זוג |
|
  | |
אֶרְנֵסְט אוֹפֶּנְהַיְמֶר (באנגלית: Ernest Oppenheimer; 22 במאי 1880–25 בנובמבר 1957) היה איש עסקים בתחום כריית היהלומים ופוליטיקאי דרום אפריקאי ממוצא גרמני–יהודי. הוא ייסד את התאגיד האנגלו-אמריקני בדרום אפריקה ותחת שליטתו היה גם תאגיד דה בירס.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופנהיימר נולד בפרידברג שבאימפריה הגרמנית לאדוארד אופנהיימר, סוחר סיגרים, ולננט לבית הירשהורן. בגיל 16 נסע בעקבות אחיו, לואיס, ללונדון והחל לעבוד בחברת דונקלסבוהלר, חברת תיווך סחר יהלומים.[1] בשנת 1902 נשלח לדרום אפריקה כדי לייצג את החברה כקונה בעיירה קימברלי. בקימברלי נבחר לראשות העיר בין השנים 1912–1915, ובתפקיד זה סייע בגיוס לשירות צבאי בגדוד קימברלי במהלך מלחמת העולם הראשונה.[2] למרות זאת, בשל רגש אנטי-גרמני שעלה עם פרוץ מלחמת העולם הודח מתפקיד זה.[3]
לאחר מכן עבר ליוהנסבורג והתיידד עם ויליאם לינקולן הונולד, מהנדס אמריקני וויושב הראש של החברות: Transvaal Coal Trust, Brakpan Mines, Springs Mines ו-The New Era Company, ויחד בשנת 1917 הם הקימו את התאגיד האנגלו-אמריקני בסיוע כספי מג'יי. פי. מורגן.[3] ההון הראשוני שלהם עמד על 1 מיליון ליש"ט, כשחצי מההון היה חתום בארצות הברית וחציו השני בבריטניה ובדרום אפריקה.[1] אופנהיימר שימש דירקטור קבוע ויושב ראש הדירקטוריון עד 1953. ב-1919, שנתיים לאחר הקמתו, רכש התאגיד מכרות יהלומים בדרום-מערב אפריקה, פעולה שהייתה לקריאת תיגר על מונופול עסקי היהלומים של דה בירס.
בבחירות הכלליות בדרום אפריקה של 1924 נבחר אופנהיימר לבית האספה (הבית התחתון של הפרלמנט) כחבר מטעם קימברלי, שם כיהן עד 1938. היה מתומכיו של יאן סמאטס והתנגד לאפליה הגזעית ולאפרטהייד.
בשנת 1927 הצליח אופנהיימר להשיג שליטה באימפריית דה בירס של ססיל רודס המנוח,[3] בבנותו ובבססו את המונופול של החברה בתעשיית היהלומים העולמית עד לפרישתו. שנתיים לאחר מכן כבר עמד בראש דה בירס. במהלך כהונתו כיושב ראש היה אופנהיימר מעורב במספר אירועים שנויים במחלוקת, לרבות תיאום מחירים, הפרה של הגבלים עסקיים והאשמה כי לא שחרר יהלומים לתעשייה עבור המאמץ המלחמתי של ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.[3]
בשנת 1921 הוענק לאופנהיים תואר אבירות, ובשנת 1952 הוא מונה לאביר של מסדר ג'ון הקדוש.
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופנהיימר התחתן עם מרי לינה פולק בשנת 1906 ונולדו לו שני בנים. מרי לינה הלכה לעולמה בשנת 1934, ושנתיים לאחר מכן נשא לאישה את קרוליין מגדלן הרווי, אלמנתו של מייקל, ברונט אופנהיימר השני מסטוק פוג'ס ובן אחיו.[2][3] הוא המיר את דתו לאנגליקניזם, והגם שלא היה ציוני, תרם סכומים ניכרים למוסדות צדקה יהודיים.[4]
נפטר ביוהנסבורג. האפר שלו נקבר בגומחת הקולומבריום בכנסיית סנט ג'ורג' בפארקטאון. בנו, הארי אופנהיימר, ירש אותו בעסקיו. גם אחיו, ברנרד אופנהיימר, היה מעורב מאוד בתעשיית היהלומים עד למותו ב-1921.
מורשת והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1964 קרא על שמו הארי וינסטון את יהלום אופנהיימר. וינסטון תרם את האבן למכון סמיתסוניאן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אופנהימר, סר ארנסט", האנציקלופדיה העברית (כרך ב), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשי"א, עמ' 79–80
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שושלת אופנהיימר ממשיכה בדה-בירס, באתר גלובס, 29 באוקטובר 1997
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הארי אופנהיימר, סיר ארנסט אופנהיימר – קווים לדמותו, היום, 4 באפריל 1968
- ^ 1 2 Ernest Oppenheimer, South African History Online. 17 February 2011
- ^ 1 2 3 4 5 {{{1}}}, ארנסט אופנהיימר – מלך היהלומים, הצופה, 26 ביולי 1957
- ^ מאיר טירתי, סינדיקאט היהלומים וסיר ארנסט אופנהיימר, הצופה, 22 בנובמבר 1950