מידע כללי | |
---|---|
מלחין | פרנץ להאר |
לבריתן | פריץ לוהנר-בֶּדַה |
תאריך יצירה | 1929 |
סוגה | אופרטה |
שפה | גרמנית |
מספר מערכות | 3 |
זמן התרחשות העלילה | המאה ה-19 |
מקום התרחשות העלילה | אוסטריה סין |
תפקידים | |
ארץ החיוכים (בגרמנית: Das Land des Lächelns) היא אחת מאופרטות בת שלוש המערכות של המלחין ההונגרי פרנץ להאר. הלברית נכתבה על ידי לודוויג הרצר (גר') ופריץ לנר-בדה (אנ'). הבכורה הראשית התקיימה ב-10 באוקטובר 1929 בתיאטרון מטרופול (גר') בברלין. היצירה היא עיבוד מחודש לאחת האופרטות הקודמות של להאר, "המעיל הצהוב". כיום, על פי רוב, האופרטה מוצגת בשתי מערכות.
הדמות | הקול |
---|---|
הרוזנת ליסה | סופרן |
הנסיך סו צ'ונג | טנור |
פרנץ האטפלודי | טנור |
מי, אחותו של סו צ'ונג | סופרן |
הנסיך צ'אנג, הדוד של סו צ'ונג | בריטון |
הרוזן ליכטנפלס, גנרל | בריטון |
הסריס הראשי | טנור |
פיני נערה צעירה | |
ואלי, נערה צעירה | |
פו-לי, מזכיר השגרירות | |
אדונים, גבירות. |
בתו של הרוזן ליכטנפלס ניצחה במרוץ פרשים. משפחתה חוגגת את ההצלחה בנשף בית. כמו כן מופיעה משלחת מגדוד ההוסארים בראשות סגן פרנץ האטפלודי, חבר ילדות של ליסה. זה אפילו יותר מזה, מצדו, הוא מטפח כלפיה רגשות רציניים יותר. כעת הוא הפקיד ערבות במיניסטריון כדי שיוכל לבקש את ידה של ליסה כדת וכדין. עם זאת, הנערה נמשכת לנסיך סו-צ'ונג, השגריר הסיני. רגשותיה הוסתרו בקפידה עד כה, אך מתרחשת תפנית בלתי צפויה: הנסיך נקרא הביתה לסין. למשמע החדשות, ליסה והנסיך, מחשש שלעולם לא תהיה להם הזדמנות לדבר זה עם זה שוב, מודים באהבתם זה לזה. בשמחה על כך שרגשותיהם הדדיים, הם מחליטים לנסוע יחד לסין. לפני הנסיעה מתחתנים במהירות, לפי טקס בכנסייה, ואז ליסה נפרדת, מאביה שמזהיר אותה מפני סין והשוני בתרבות שלה, ומהאטפלודי. לבסוף יוצאים בני הזוג לבייג'ינג.
בעיצומם של טקסים מפוארים, מוענק לסו-צ'ונג הפרס הגבוה ביותר, המעיל הצהוב. עם זאת, הנסיך כמעט ולא נשאר לבד, כבר ניגלות הסתירות בינו לבין שאר בני משפחתו. דוד של הנסיך סו-צ'ונג, הוד מעלתו מר צ'אנג, שונא את האישה האירופית, זועם על ההרגלים שלה, ומוכיח את מי, אחותו של סו-צ'ונג, על מעורבותה בספורט האירופי בהשפעת ליסה. הוא דורש מסו-צ'ונג להתחתן עם ארבע בנות מנצ'ו אצילות על פי חוקים עתיקים, בנות שהוא כבר בחר ואף קבע תאריך לחתונה. עם זאת, סו-צ'ונג מוכן למלא רק את הדרישות המבוססות על המנהגים העתיקים הללו, אבל הוא לא מסכים שנערות אלה תהיינה, מי מיהן, אשתו האמיתית או לוותר על ליסה. עם זאת, פרנץ מגלה את הדברים ומזהיר את ליסה לגבי מה שקרה. ליסה לא מאמינה עד שבעלה מאשר את העובדות. הגעגועים הביתה והעובדה שמשפחת בעלה לא ממש מקבלת אותה גורמת לה להימלט. עם זאת, סו-צ'ונג מציב שומרים מול הסוויטה של אשתו, ומנסה למנוע כל בריחה אפשרית. הנסיך יודע שהסוף של הכל קרב ומקריב באופן סמלי תצלום של ליסה על מזבח בודהה.
פרנץ האטפלדי מתגנב אל ליסה האסירה. הוא סומך על עזרתה של מי בניסיון הבריחה. אולם מתברר שכל הדלתות והמעברים הסודיים סגורים. מי מציעה בריחה דרך הקפלה כמוצא אחרון. היא פותחת את הדלת לקפלה ואז כל החבורה קופאת מהמראה הבלתי צפוי: הנסיך חוסם את דרך המילוט בזרועות שלובות, בוהה חסר תנועה בנמלטים. עם זאת, סו-צ'ונג אינו מסוגל לנקמה קטנונית כזו ובסופו של דבר עוזר לליסה ולפרנץ עצמו לעזוב את הארמון. הנסיך וליסה נפרדים זה מזה בכאב בפעם האחרונה, ואז ליסה חוזרת לביתה באוסטריה. בסצנה האחרונה, סו-צ'ונג צופה מהארמון באהובתו עוזבת אותו לנצח מתמוטט, כי יודע שהם לעולם לא יראו זה את זה שוב.
האופרטה הוסרטה מספר פעמים: