לידה |
18 במאי 1945 ניו יורק ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
18 באוגוסט 2017 (בגיל 72) איפסוויץ', ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
השכלה |
|
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית |
בן או בת זוג | Donald Curiale |
ארתור ג' פינקלשטיין (באנגלית: Arthur J. Finkelstein; 18 במאי 1945 – 18 באוגוסט 2017) היה יועץ בחירות יהודי-אמריקאי, שנודע בזכות מסעות תעמולה תקיפים שניהל לטובת מועמדים מהמפלגה הרפובליקנית במרוצם לסנאט ארצות הברית. בישראל יעץ לבנימין נתניהו ולאביגדור ליברמן.
פינקלשטיין נולד וגדל למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני-נמוך, שהתגוררה בברוקלין שבניו יורק. הוריו היגרו ממזרח אירופה. אביו עבד כנהג מונית ועבד בעבודות שונות במסחר לבגדים. בהיותו בן 11 עברה המשפחה להתגורר בלויטאון שבניו יורק, ואחר כך בקווינס. הוא למד בבתי ספר ציבוריים מקומיים וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון פורסט הילס. כסטודנט באוניברסיטת קולומביה הוא ראיין וסייע בתוכניות רדיו לסופרת והפילוסופית איין ראנד. הוא קיבל תואר ראשון בכלכלה ובמדעי המדינה ממכללת קווינס בשנת 1967 והחל תואר שני שאותו לא סיים.
פינקלשטיין שמר על חייו הפרטיים בקנאות, ולימים נחשף שהיה הומוסקסואל וגידל עם בן זוגו ילדה מאומצת.[1] נפטר מסרטן הריאות בביתו באיפסוויץ' שבמסצ'וסטס.[2][3]
בארצות הברית פינקלשטיין סייע למועמדים רפובליקניים כמו ג'ורג' פטאקי וג'סי הלמס להיבחר ואף הייתה לו מעורבות בהרצת מועמדים לנשיאות. נקט באסטרטגיה של הכתמת מועמדים מתחרים כ"ליברלים קיצוניים". בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] ירדה[דרוש מקור] קרנו בעקבות כמה וכמה כישלונות.
חלק מהמתמודדים השמרנים שלהם פינקלשטיין סייע מתנגדים נחרצות לזכויות ללהט"ב[דרוש מקור], נתון שעודד מגזינים ליברליים לפרסם בפומבי כי פינקלשטיין עצמו חולק את חייו עם בן זוג ולהם ילדים מאומצים.
בשנת 1996 יעץ פינקלשטיין לבנימין נתניהו במערכת הבחירות לראשות הממשלה, שבה התמודד מול שמעון פרס, וחלק גדול מניצחונו של נתניהו יוחס לו. פינקלשטיין חולל מהפכה בצורה שבה הוגשו תשדירי הבחירות בישראל - במקום תשדירים ארוכים ושונים זה מזה, הוא השתמש ברצף של סרטונים קצרים וממוקדים שחזרו שוב ושוב. הוא הציג את שמעון פרס מובל ביד על ידי יאסר ערפאת על רקע זגוגיות נשברות, וחזר שוב ושוב על תמונות של נפילות קטיושות מלוות בסיסמה "אין שלום, אין ביטחון - אין סיבה להצביע פרס". סיסמה זו עוררה תרעומת רבה מצד מחנה השמאל, שטען[דרוש מקור] כי פינקלשטיין חוזר על טענות שקריות פעמים רבות ("אד נאוסאם") כדי שייתפסו כעובדות אמיתיות אצל ציבור הבוחרים, וכי התעמולה שלו התמקדה בהצגת דימויים על חשבון דיון ענייני בנושאים הרי גורל לעתיד המדינה.
במערכת הבחירות של שנת 1999 שב לייעץ לנתניהו, אך הפעם גם אהוד ברק שהתמודד נגדו הסתייע ביועצי בחירות אמריקאים (בהם סטנלי גרינברג) בעלי ניסיון בהתמודדות כנגד פינקלשטיין, ונראה היה כי חלק מכוחה החדשני של התעמולה של פינקלשטיין פג.
במערכת הבחירות של שנת 2006 שימש פינקלשטיין כיועצם של אביגדור ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו ביחד עם שותפו ג'ורג' בירנבאום. במערכת בחירות זו התחזקה המפלגה והפכה למפלגה הרביעית בגודלה בכנסת ה-17 עם 11 מנדטים.
פינקלשטיין ליווה את בחירתו של ניר ברקת לראשות עיריית ירושלים ב-2008[4] וב-2013.[5]
בשנת 2017 יעץ, יחד עם ג'ורג' בירנבאום, לפידס שבראשות ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, לצאת בקמפיין שלטי חוצות נגד ג'ורג' סורוס שבהם נאמר: "אסור לתת לג'ורג' סורוס להיות זה שצוחק אחרון".[6] בין השאר הודבק דיוקנו של סורוס על רציפי רכבת בבודפשט כדי שנוסעים ידרכו עליו. הקהילה היהודית בהונגריה ראתה בקמפיין זה גם עידוד לאנטישמיות.[7]