אשמן זנב-נדן זקוף | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | עטלפים |
תת־סדרה: | דמויי נשפון |
משפחה: | אשמניים |
סוג: | אשמן זנב-נדן זקוף |
מינים | |
8 | |
שם מדעי | |
Emballonura טמינק, 1838 | |
אשמן זנב-נדן זקוף (שם מדעי: Emballonura) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת האשמניים ובו 8 מינים שחיים בדרום-מזרח אסיה ובאוקיאניה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1838 על ידי הזואולוג הגרמני יעקוב קונרד טמינק ומשמעות שמו המדעי היא ״זנב זקוף/שלוח״. סוג זה קרוב מבחינה גנטית בעיקר לסוגים אשמן זנב-נדן מדומה ואשמן זנב-נדן שנפוצים ביבשת אפריקה.
לאשמן זנב הנדן גוף קומפקטי וצר, ראש משולש וחרטום צר ומחודד שפונה כלפי מעלה ומזכיר במקצת מקור ציפור. האוזניים גדולות ומשולשות, והן מקופלות כלפי פנים ופונות אחורנית בקצה. האף זעיר וצינורי והעיניים בולטות. השפתיים מתאפיינות בקפלי עור גדולים. רובו של הזנב מוסתר בכנף הזנב הגדולה והמפותחת; קצה הזנב חשוף וזקוף וממנו מקור שמו של הסוג. אורך הראש והגוף של מיני האשמן 34–67 מ״מ, אורך הזרוע 37–53 מ״מ, אורך הזנב 10–22 מ״מ ומשקלו 14-3.5 גרם. השקע העמוק בין העיניים או שקיקי הכנף שמצויים אצל מספר סוגי אשמנים נעדרים אצל סוג זה.
הפרווה של האשמן זנב הנדן קצרה, חלקה ומבריקה. צבעה הכללי חדגוני, ונע בין חום אפרורי, לחום שוקולדי כהה, חום ערמוני, חום אדמדם, אוכרה או חום בהיר. הגחון, החזה והסנטר נוטים להיות חיוורים יותר ונעים בין בז׳ לצהבהב או כתמתם. האוזניים, הכנפיים והזנב צבועים בשחור פחם, שחור מבריק או שחור כחלחל. פנים האוזניים, הזרועות, השוקיים והפנים בצבע סגלגל, בורדו או ורוד. האזור שבין העין לאוזן בהיר ועירום בדרך כלל.
מיני האשמן זנב הנדן מצוי בדרום מזרח אסיה, במלנזיה, מיקרונזיה ופולינזיה; טווח התפוצה של הסוג משתרע על חצי האי המלאי (מלזיה ותאילנד), איי הפיליפינים, סומטרה, ג'אווה, בורנאו, סולאווסי, חלק מאיי מאלוקו, גינאה החדשה, ארכיפלג ביסמרק, איי שלמה, איי מריאנה, מיקרונזיה, פיג'י, פלאו, טונגה וסמואה. בית הגידול של הסוג מורכב מיער גשם טרופי, יער עננים, יער מנגרובים, יער ביצות, בתה חופית, מטעים ואזורים מעובדים.
המינים בסוג פעילים בלילה ומבלים את שעות היום בסדקים, נקיקי סלע, מערות וחללי עצים. הם חיים בקבוצות קטנות של 2–20 פרטים או במושבות של 100–150 פרטים - תלוי במין ובמיקום הגאוגרפי. מלבד עונת הרבייה, רוב האשמנים בסוג חיים בדרך כלל בקבוצות נפרדות. התזונה שלהם מורכבת בעיקר מחרקים והם משלימים את תזונתם בפירות. האשמנים מאתרים את טרפם באמצעות איכון-הד ונוטים לתור אחר מזון לאורך נחלים או שבילים קבועים בצמחייה. הפולסים שהם מפיקים נמצאים בתדר קבוע של 48–51 קילוהרץ.
האשמנים מתרבים פעמיים מדי שנה: בין פברואר למרץ ובין אוקטובר לנובמבר. בכל פעם הנקבה ממליטה צאצא יחיד שמשקלו כרבע ממשקל האם. בתחילה היא נושאת את הגור על גופה ולאחר שהוא הופך לכבד מדי עבורה היא משאירה אותה במקום מוגן כשהיא יוצאת לצוד. הגור נגמל רק בגיל שנה ומגיע לבגרות זמן קצר לאחר מכן.
בסוג זה 8 מינים: