אשף עירום | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | עטלפים |
תת־סדרה: | דמויי נשפון |
משפחה: | אשפיים |
סוג: | אשף עירום |
מינים | |
2 | |
שם מדעי | |
Cheiromeles | |
אשף עירום או אשף בולדוג עירום (שם מדעי: Cheiromeles) הוא סוג של עטלף גדול וייחודי במשפחת האשפיים ובו 2 מינים שחיים בדרום-מזרח אסיה. הסוג הוקם בשנת 1824 על ידי הזואולוג האמריקני תומאס הורספילד ושמו המדעי מציין את הדמיון של כפות רגליו ליד אנושית. סוג זה ידוע בעורו החשוף, ביכולת הקיפול של כנפיו ובריחו המצחין.
האשף העירום מתאפיין בגוף גדול, חסון ושמנמן, צוואר עבה, וראש גדול ונפוח. הגולגולת מסיבית ושטוחה מעט ובחלקה האחורי הסמוך לעורף יש רכס-חץ (Sagittal crest) מוגבה באופן חריג. הפנים רחבות, החרטום ארוך ורחב, הלוע גדול והלסתות חזקות. הניבים גדולים וארוכים במיוחד והחותכות העליונות גם הן גדולות מאוד. העיניים בינוניות והאף רחב עם נחיריים גדולים. האוזניים גדולות ומחודדות בקצה, עם דש עור בולט בבסיס. הכנפיים ארוכות וצרות והזנב ארוך ועבה במיוחד. האשף העירום הוא בין הסוגים הגדולים במשפחתו: אורך ראשו וגופו 104–265 מ״מ, אורך הזרוע 65–90 מ״מ ואורך זנבו 54–75 מ״מ; משקל המינים נע בין 73 ל-200 גרם. הפטמות של הנקבות ממוקמות בבית השחי. הרגליים עבות עם שרירים חזקים שמאפשרים תנועה קרקעית זריזה. כפות היד רחבות עם אצבעות מנוגדות ואגודל בולט; האגודל מכוסה בשיער נוקשה ומשמש ככל הנראה לטיפוח.
תכונה ייחודית אצל הסוג, היא היכולת לקפל את קרומי הכנף לתוך כיסים עמוקים בצידי הגוף; הכיסים מורכבים למעשה מקפל עור עבה שנמתח מתחתית הזרועות עד לחלק העליון של הרגל. האשף מקפל את כנפיו במהלך שעות המנוחה, בטיפוס או בתנועה קרקעית, והוא משתמש ברגליו האחוריות כדי לדחוף את הקרומים לתוך הכיסים. בדרך זו, האשף מסוגל לזחול בזריזות על ארבעת גפיו כמו חולדה ולהשתחל לסדקים צרים מבלי שהכנפיים יגבילו את תנועתו וייפגעו מעצמים חדים.
כפי שמרמז שמו, האשף העירום חסר שיער באופן כללי, להוציא מספר כתמי שיער זעירים בראש, בסנטר ובכנף הזנב וצווארון זיפים ארוך ושומני שמקיף את בלוטות הריח בגרון. העור הגמיש של האשף רפוי ועבה במיוחד, חרוש קמטים, ודומה לעור הפיל. צבעו של העור משתנה מעט בין המינים ונע בין שחור מבריק לשחור פיח, חום ביסטר כהה, חום שוקולד, חום אפרורי או חלודה. העור נוטה להיות חיוור וסגלגל יותר באזור הלוע, הגרון, פנים האוזניים, הזרועות והשוקיים.
מיני האשף העירום חיים בדרום-מזרח אסיה; טווח התפוצה של הסוג כולל את דרום חצי האי המלאי (מלזיה ודרום תאילנד), האיים הגדולים של אינדונזיה: סומטרה, ג'אווה, בורנאו וסולאווסי, כל איי הפיליפינים, לצד מספר איים קטנים כמו סינגפור, סימולו, בנגקה וקו-טרוטאו. בית הגידול מורכב מג'ונגל סבוך לצד יער נשיר יבש או טרופי, ביצות, מנגרובים ואזורים סלעיים.
המינים בסוג פעילים בדמדומים ובלילה ונבדלים ממרבית העטלפים בכך שהם יכולים לנוע בזריזות גם על ארבעת הגפיים. הם מבלים זמן רב בטיפוס על עצים ובהליכה על האדמה בחיפוש אחר אתר לינה, ובמהלך היום תופסים מחסה בגזעי עצים חלולים, מערות, סדקים באדמה ומחילות לצד אשפי מסטיף.
האשפים העירומים חיים במושבות המוניות של עד 20,000 פרטים ויוצאים לצוד בלהקות. התזונה שלהם מורכבת מחרקים (בעיקר טרמיטים ועשים), והם מחפשים מזון מעל חופת היער, בסמוך לאדמה או מעל שדות אורז. על מנת לאתר טרף, האשפים העירומים משתמשים בשני סוגים של איכון-הד: אחד לסביבה פתוחה ואחד לסביבה מרובת מכשולים. האשפית ממליטה בדרך כלל תאומים, ומשאירה אותם במקום מסתור כשהיא יוצאת לצוד. המינים בסוג מאוימים מצד ציד לבשר ואובדן בית גידול.
בסוג זה 2 מינים: