באולופוס

קריאת טבלת מיוןבאולופוס
מימין למעלה בכיוון השעון: ירגזי הרסן, ירגזי חדגוני, ירגזי טקסני, ירגזי דו-גוני
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
סוג: באולופוס
שם מדעי
Baeolophus
קבאניס, 1850
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

באולופוס (שם מדעי: Baeolophus) הוא סוג של ציפורי שיר ממשפחת הירגזיים בו חמישה מינים החיים באמריקה הצפונית. כל בני הסוג הם ירגזים בינוניים בגודלם עם גוף אפרפר וציצה קטנה; הגב, הכנפיים והזנב כהים מהגחון; קשתית העין מאוד כהה. חברי הסוג נוהגים להחביא זרעים לקראת החורף, בו קשה יותר למצוא מזון. כל מיני הסוג במצב שימור ללא חשש.[1] השם מורכב משתי מילים יווניות, באיוס ולופוס, שמשמעותן היא קטן וציצה, בהתאמה. על כן, משמעות השם היא "קטן-ציצה".[2]

במספר אזורים, תפוצת ירגזי הערער מתלכדת עם זו של ירגזי הרסן. באזורים אלו, ירגזי הרסן חי בסבכי אלון צפופים, בעוד שירגזי הערער חי בחורשי אלון וערער פתוחים.[3]

מיני הסוג באולופוס סווגו בעבר בסוג ירגזי. מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג באולופוס,[4] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN‏,[5] ITIS‏,[6] ו-IOC (אנ').[7] לפי גיל ואחרים, האב הקדמון של בני הסוג הגיע אל אמריקה הצפונית לפי 4 מיליון שנים.[4] הירגזי הדו־גוני והירגזי הטקסני התפצלו לפני 250,000 שנים. מינים אלו מכליאים לעיתים קרובות ונחשבו בעבר למין אחד. הצאצא בן הכלאיים הוא בעל ציצה אפורה ומצח אפרפר חום.[8] הירגזי הטקסני והירגזי הדו־גוני הוכרו כמינים נפרדים בשנת 2002.[9] כמו כן, המין ירגזי הערער נכלל בעבר כחלק מהמין ירגזי חדגוני עד שפוצל ממנו ב-1996.[10]

העץ הפילוגנטי של הסוג באולופוס על פי יוהנסון ואחרים (2013):[11]


באולופוס

ירגזי הרסן (Baeolophus wollweberi)





ירגזי חדגוני (Baeolophus inornatus)



ירגזי הערער (Baeolophus ridgwayi)





ירגזי טקסני (Baeolophus atricristatus)



ירגזי דו-גוני (Baeolophus bicolor)





העץ הפילוגנטי של משפחת הירגזיים על פי יוהנסון ואחרים (2013):[11]



רמיזיים (Remizidae)


ירגזיים (Paridae)


ירגזי כיפת-אש (Cephalopyrus flammiceps)




ירגזי צהוב-גבה (Sylviparus modestus)




ירגזי סולטני (Melanochlora sultanea)







פרדליפרוס (Pardaliparus)



פריפרוס (Periparus)





באולופוס (Baeolophus)




לופופאנס (Lophophanes)




סיטיפרוס (Sittiparus)



פויסילה (Poecile)








ירגזי-כחול (Cyanistes)




מלאניפרוס (Melaniparus)




מכלולופוס (Machlolophus)




ירגזי קרקעי (Pseudopodoces humilis)



ירגזי (סוג) (Parus)













כלאי ירגזי דו-גוני וירגזי טקסני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינים ירגזי דו-גוני (Baeolophus bicolor) וירגזי טקסני (Baeolophus atricristatus) מזדווגים בטבע באזורי החפיפה בדרום ארצות הברית. מינים אלו התפצלו לפני 250,000 שנים. הירגזי הדו-גוני הוא בעל ציצה אפורה בהירה ומצח שחור, ואילו הירגזי הטקסני הוא בעל ציצה שחורה ומצח לבן. בני הכלאיים דומים במראם יותר לירגזי הדו-גוני.[12] אינדקס הכלאיים המקורי של מינים אלה מסווג את הפרטים לפי נוצות הציצה והמצח בקנה מידה מ-0 (ירגזי דו-גוני) עד 6 (ירגזי טקסני) על ידי שילוב ערכי צבע של הציצה (0 עד 3) והמצח (0 עד 3).[13] כמה מבני הכלאיים שרים שיר שונה מהשיר של הירגזי הדו-גוני ומשיר של הירגזי הטקסני.[12] במחקר שפורסם בשנת 2014, נבדקו שני אזורי הכלאה,[14] בצפון-מרכז טקסס ובדרום-מערב אוקלהומה, בהשוואה לתיעודים קודמים משנות ה-90 של המאה ה-20. אזור ההכלאה בצפון-מרכז טקסס לא השתנה בהרבה (שינוי מזערי בשטח, תזוזה כ-3 קילומטר מזרחה), אם כי אזור ההכלאה בדרום מערב אוקלהומה במגמת ירידה. מוערך כי הוא עתיד להתרחב ולהתייצב כתוצאה משיווי משקל בין התרחקות מקינים והתפשטות וברירה זוויגית.[13]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באולופוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לפי הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ James A. Jobling, The Helm dictionary of scientific bird names [electronic resource : from aalge to zusii], London : Christopher Helm, 2010, ISBN 978-1-4081-3326-2
  3. ^ Bridled Titmouse Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
  5. ^ ירגזי טקסני, באתר הרשימה האדומה של IUCN
  6. ^ ITIS - Report: Baeolophus atricristatus, www.itis.gov
  7. ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Black-crested Titmouse Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
  9. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  10. ^ Banks, Richard C.; Fitzpatrick, John W.; Howell, Thomas R.; Johnson, Ned K.; Monroe, Burt L.; Ouellet, Henri; Remsen, J. V.; Storer, Robert W. (ביולי 1997). "Forty-first supplement to the American Ornithologists' Union Check-list of North American Birds" (PDF). The Auk. 114 (3): 542–552. doi:10.2307/4089270. JSTOR 4089270. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
  12. ^ 1 2 Eugene M. McCarthy, Handbook of Avian Hybrids of the World, USA: Oxford University Press, 2006, עמ' 248–252, ISBN 0-19-518323-1. (באנגלית)
  13. ^ 1 2 Claire M. Curry & Michael A. Patten, Current and Historical Extent of Phenotypic Variation in the Tufted and Black-crested Titmouse (Paridae) Hybrid Zone in the Southern Great Plains, The American Midland Naturalist 171(2), February 2014, עמ' 271-300 doi: 10.1674/0003-0031-171.2.271
  14. ^ אזורי הכלאה הם תחומי התפוצה בה שתי אוכלוסיות השונות גנטית מתרבות ברביית כלאיים במגע שניוני לאחר הפרדה. אוכלוסיות אלה, המבודדות רבייתית באופן חלקי, מסייעות בהערכת התרומה של הברירה הטבעית והמינית לתהליך התמיינות המינים. אזורי הכלאה נשמרים לרוב על ידי איזון של בחירה בעד או נגד רביית כלאיים. אזור ההכלאה לרוב צר בהשוואה לטווחי התפוצה של אוכולוסייות ההורים.