שם בערבית | باقة الغربية | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | ראיד דקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 67 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 30,973 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 74 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 3,468 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 62 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[3] | 8,930 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 148 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
4 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 175 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.3720 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 204 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל באקה אל-גרבייה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.baqa.co.il |
בָּאקַה אל-גַֿרְבִּיָּה (בערבית: باقة الغربية, תעתיק: "בַּאקַה אלעַ'רְבִּיַּה", משמעות השם: "באקה המערבית") היא עיר ערבית בצפון השרון בסמוך לקו הירוק. הוכרזה כעיר בשנת 1996.
בשנת 2003 אוחדה באקה אל-גרבייה עם ג'ת והוקמה עירייה חדשה בשם "באקה-ג'ת". בחקיקה שתוקפה מ-1 בנובמבר 2010 בוטל האיחוד.[5]
ממזרח לבאקה אל-גרבייה (באקה המערבית) שוכן היישוב באקה א-שרקייה (באקה המזרחית). שני היישובים הוקמו במאה ה-17 כשני כפרים נפרדים[6]. תושבי הכפר השתתפו במרד הערבי הגדול (1936–1939), וביולי 1938 נערכה בכפר פעולת תגמול בריטית שבמהלכה נהרסו בו עשרות בתים של חשודים בטרור. בשנות הארבעים עבדו תושבי הכפר[7], ביחד עם כפרים סמוכים ופועלים יהודים, בקמפים (מחנות הצבא הבריטי) ובראשם במנחת עין שמר (שנקרא בשעתו RAF Ein Shemer).[8] עם קביעת הקו הירוק לאחר מלחמת העצמאות, הפריד הגבול בין שני היישובים: באקה אל-גרבייה בצד הישראלי של הגבול ובאקה א-שרקייה בצד הירדני של הגבול.
לאחר מלחמת ששת הימים נוצרו מחדש קשרים בין שתי ה"באקות", המזרחית והמערבית, אולם אלו התערערו עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, כיוון שתושבי באקה א-שרקייה השתתפו באינתיפאדה, בשעה שתושבי באקה אל-גרבייה, שהם אזרחים ישראלים, נמנעו מכך. לאחר חתימת הסכמי אוסלו הוכפפה באקה א-שרקייה לרשות הפלסטינית. כיום מפרידה גדר ההפרדה בין שתי ה"באקות", ולפיכך שוב נוצר ביניהן מחסום פיזי, לראשונה מאז יוני 1967.
ב-6 באוגוסט 1984 ארבעה מתושבי העיר חטפו, עינו והוציאו להורג את החייל משה תמם. לתמם עצר רכב קורטינה ובו ארבעת המחבלים: איברהים ראוק באדסה, וליד נימר עסעד דקה, ראש החוליה איברהים נאיף אבו מוך ורושדי חמדון אבו מוך; כולם חברי החזית העממית לשחרור פלסטין מבאקה אל גרביה, שהוטל עליהם לחטוף חייל ישראלי ולהעביר אותו לסוריה. החיפושים אחר תמם ארכו ארבעה ימים. ב-10 באוגוסט 1984 נמצאה גופתו על ידי חקלאי ערבי בפרדס סמוך ליישוב מבוא דותן שצפון השומרון, עם סימני חבלה קשים שהעידו על התעללות בסכין. תמם היה שעון על עץ זית היות שרוצחיו הניחוהו כך על מנת לשוות לו מראה של אדם ישן. בחזהו היה נקב של כדור חודר, ופצע יציאה בשמאל גבו.
באקה אל-גרבייה נחשבת למרכז עירוני עבור הכפרים השכנים: כפרי זמר, מיסר, אום אל קוטוף, ג'ת וישובים שונים אחרים בוואדי עארה. בעיר שוכן בית הדין השרעי האזורי והיא אף מהווה מקום מושב נוסף לבית הדין השרעי לערעורים. בעיר ניתנים שירותי בריאות של קופות החולים כללית, מאוחדת ולאומית, ומכבי וכן מרכזי טיפת חלב לבריאות האם והתינוק ובנוסף, מרכז רפואי מקומי בשם "אלנור" (مركز النور).
בעיר 9 בתי ספר יסודיים, 4 חטיבות ביניים, 4 בתי ספר תיכוניים, בית ספר אזורי לחינוך מיוחד, בית ספר למחוננים ומכללת אלקאסמי ללימודים אקדמיים בחינוך (B.Ed). כמו כן ישנה המכללה להכשרת הנדסאים בתחומי מדעי המזון והביוטכנולוגיה. בבאקה ישנו מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי מקיף שבו יש חומרי עזר הדרושים למורה בית ספר כמו קלטות, תוכניות לימודים וסרטים לימודיים.
בבאקה פועל מזה שנים רבות מתנ"ס (מרכז קהילתי) תחת השם "עמותת בית אלשביבה". המתנ"ס עובד בקשר ישיר עם בתי הספר היסודיים בעיקר ונחשב לאחד המתנ"סים המובילים במגזר הערבי ובאזור השרון. בעיר פועל המרכז הקהילתי "נאדי הדאיה" (نادي هداية) המקיים פעילויות חינוכיות וחברתיות למגוון רחב של אוכלוסיות, ומקיים הרצאות שבועיות במגוון רחב של נושאים שמעניינים את החברה.
ספריית באקה אל-גרבייה כוללת 66 אלף ספרים ויש לה מעל ל-10 אלף מנויים.
תושבי באקה אל-גרבייה מתפרנסים בעיקר מתעשייה ומעט מחקלאות, ורוב תושביה עובדים בערים הסמוכות או במגוון רחב של עבודות בתל אביב, חיפה, גוש דן והשרון.
לעיר באקה אל-גרבייה יש קבוצת כדורגל הנקראת הפועל באקה אל-גרבייה שמשחקת בליגה א'.
בשנת 2016 קבוצת הכדורגל הגיעה לסיבוב ח' בגביע המדינה בכדורגל אך הפסידה 0–3 להפועל אשקלון.[9]
מחוז חיפה | ||
---|---|---|
נפות | נפת חיפה • נפת חדרה | |
ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה |