שער קיבוץ בארי. צולם באוקטובר 2023, מספר ימים לאחר הטבח שהתחולל בו | |||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||||
מועצה אזורית | אשכול | ||||||||||
גובה ממוצע[1] | 88 מטר | ||||||||||
תאריך ייסוד | 1946 | ||||||||||
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||||
סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||||
מוצא המייסדים | ארץ ישראל | ||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |||||||||||
- אוכלוסייה | 1,077 תושבים | ||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה | ||||||||||
| |||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 | ||||||||||
http://www.beeri.org.il |
קיבוץ בְּאֵרִי נמצא בנגב המערבי, כארבעה קילומטרים מזרחית לרצועת עזה. משויך למועצה אזורית אשכול ומהווה היישוב הצפוני ביותר מבין יישובי המועצה. בארי הוקם במוצאי יום כיפור ה'תש"ז – 1946, במסגרת 11 הנקודות. הקיבוץ נקרא על שם ברל כצנלסון, שבארי היה שמו העברי[3][4]. הקיבוץ משתייך לתק"צ (התנועה הקיבוצית).
נכון ל-26 ביוני 2022 אוכלוסיית הקיבוץ מנתה כ-1,108 אנשים והוא היישוב הגדול ביותר מבחינת אוכלוסייה במועצה האזורית אשכול.
הקיבוץ עלה על הקרקע באזור ואדי נחאביר, על השפך של קניון באר שבע-עזה הקדום שהיה בתקופת המיוקן, מספר קילומטרים דרומית לקיבוץ בארות יצחק, משם יצאו המקימים. מקימי הקיבוץ היו משני גרעינים - הכשרת הנוער העובד והלומד במעוז חיים (קבוצת בארות[5]) וגרעין של הצופים ב', בוגרי בית הספר הריאלי העברי בחיפה. אליהם הצטרפה קבוצה של עולים מעיראק שעברו הכשרה ברמת הכובש[6]. בשנים הראשונות ישב רק חלק מהגרעין בקיבוץ עצמו ושאר הקבוצה ישבה בגדרה, מטעמים ביטחוניים וכלכליים. במהלך מלחמת העצמאות הופצץ הקיבוץ על ידי הצבא המצרי. ליד הקיבוץ הוקם משלט והתושבים היו חמושים במספר מצומצם של רובים ומרגמה.
לאחר קום המדינה, הועתק הקיבוץ 3 קילומטר דרום מזרחה, לאזור עם שטחים נוחים יותר לעיבוד, ושם הוא נמצא עד היום.
מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל דפוס מודרני "דפוס בארי", המתבסס על דפוס שהוקם בשנים הראשונות של הקיבוץ[7]. קיימת גם חקלאות - גידולי שדה פרדס ומרכז אופניים לה-מדווש. הקיבוץ מחזיק בבעלות חלקית של א.ב מתכננים.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[8] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[9]
בשנת 2006 נחנך בקיבוץ בית כנסת[10], ביוזמת חלק מהתושבים.
בבארי מגדלים את מזון העל מנקאי, שהוא זן מטופח (זן רשום) של כדרורית, צמח ממשפחת הלופיים[11].
בזמן מבצע צוק איתן בקיץ 2014 חדרה חוליה בת תשעה מחבלים באמצעות מנהרה לישראל, כ-9 ק"מ מהקיבוץ. החוליה הציבה מארב לג'יפ צה"לי, רצחה את רס"ן אמוץ גרינברג ואת נהגו אדר ברסנו, וחזרה לעזה. בקיץ 2015, בפסטיבל תעמולה של מחלקת המדיה של חמאס לציון שנה למבצע, הופצו מספר סרטונים של הארגון. אחד מהסרטונים תיעד, לדברי החמאס, חדירה לקיבוץ בארי. חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול בזמן המבצע, אמר שהסרטון מזויף: לא הייתה כלל חדירה לבארי והשטח הנראה ברקע הסרטון איננו גבעות בארי, אלא דיונות בחוף עזה.
במהלך אביב 2018 שוגרו מדי יום לעבר האזור בין שלושה לארבעה עפיפוני תבערה מרצועת עזה, דבר שגרם לשריפות באזור[12]. בעקבות השריפות הוקמה בקיבוץ "סיירת אש" שנועדה לטפל בשריפות הרבות[13]. כמו כן, סבל הקיבוץ מהפגזות במהלך סבבי הלחימה בין רצועת עזה לבין ישראל.
בשבת, 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה, בתחילת מתקפת הפתע על ישראל, חדרו לקיבוץ יותר ממאה מחבלים מארגון הטרור חמאס חמושים היטב. הם התגברו על כיתת הכוננות וכוחות ראשונים שהוזעקו למקום, וערכו טבח בתושבי הקיבוץ, שבו נרצחו יותר מ-100 מתושבי הקיבוץ (כולל חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ). 26 הרוגים מקרב כוחות הביטחון, מהם 19 חיילים ו-7 שוטרים[14]. למעלה משלושים ושניים תושבים נחטפו לשבי ברצועת עזה בידי החמאס, חלקם נרצחו לאחר חטיפתם. בטבח השתתפו גם אזרחים עזתיים שהגיעו לקיבוץ, בהם ילדים, נכים וזקנים והם השתתפו בביזה ובמעשי הרצח. המחבלים גרמו להרס רב לקיבוץ, בין היתר על ידי הצתת מבנים ושטחים בקיבוץ. כוחות צבא ומשטרה גדולים, הגיעו לקיבוץ ולחמו בו בפיקודו של תא"ל ברק חירם. לאחר לחימה קשה בה נהרגו למעלה מ-30 לוחמי צה"ל, שוטרי משטרת ישראל וחברי כיתת הכוננות, שנמשכה עד יום שני בצהריים, הסתיים טיהור הקיבוץ ממחבלים, בהם כאלה שהתבצרו במתחמים שונים בקיבוץ[15].
נכון לחודש נובמבר 2023 המקום מתפקד כשטח צבאי סגור.
תושבי קיבוץ בארי הודיעו בנובמבר 2023 כי בחרו לעבור לשכונה זמנית בקיבוץ חצרים הסמוך לבאר שבע[16].
סמוך לקיבוץ קיימים מספר אתרי תיירות. מצפון לקיבוץ נמצאת שמורת בתרונות בארי, המהווה מוקד משיכה בחורף, בעונת פריחת הכלניות. בשמורה קיים אתר ההתיישבות הראשון של בארי ("נחאביר"), מכרות גופרית בארי מפעל גופרית נטוש מימי המנדט הבריטי, יד אנזא"ק אנדרטה לחללי אנזא"ק ממלחמת העולם הראשונה, ומבנים בריטיים לאחסון תחמושת ממלחמת העולם השנייה. כמו כן, קיימים מסלולי אופניים למשפחות ולרוכבים מנוסים.
גלריה בארי פעלה בקיבוץ החל באוקטובר 1986, והציגה תערוכות בהן השתתפו מטובי האמנים בישראל. בטבח שביצעו מחבלי החמאס נהרסה הגלריה כליל. הגלריה תפעל בבית רומנו בתל אביב[17].
במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים הוקם בית קברות צבאי לשעת חירום באתר מצפון-מזרח לקיבוץ, ובו נקברו חלק מחללי הקרבות בסיני. לאחר שלוש המלחמות הועברו החללים משם לקבורת קבע ובית הקברות פורק.
|
11 הנקודות | |
---|---|
|