| לידה |
12 במרץ 1932 ונקובר שבקולומביה הבריטית, קנדה |
|---|---|
| פטירה |
28 במאי 2014 (בגיל 82) אולימפיה שבוושינגטון, ארצות הברית |
| עמדה | פאוור פורוורד, סנטר |
| גובה | 2.01 מטר |
| מכללה | אוניברסיטת וושינגטון |
| דראפט |
בחירה שנייה, 1953 מילווקי הוקס |
| היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 1987 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1953 1953–1954 1954 1954–1958 |
מילווקי הוקס בולטימור בולטס בוסטון סלטיקס פורט ויין/דטרויט פיסטונס |
| קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
| 1969–1973 | סיאטל סופרסוניקס |
רוברט ג'ון "בוב" הוברגס (באנגלית: Robert John "Bob" Houbregs; 12 במרץ 1932 – 28 במאי 2014) היה כדורסלן קנדי אשר שיחק בליגת ה-NBA בין העונות 1954–1958. ב-5 עונותיו כשחקן ב-NBA העמיד ממוצעים של 9.3 נקודות, 5.5 ריבאונדים ו-1.8 אסיסטים למשחק.[1] בין העונות 1970–1973 שימש כג'נרל מנג'ר של קבוצת סיאטל סופרסוניקס.
כהוקרה על הצטיינותו בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת וושינגטון, הוצג בשנת 1987 כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל.[2]
הוברגס נולד בעיר ונקובר שבקנדה, וגדל בסיאטל, ארצות הברית. בין השנים 1950–1953 למד באוניברסיטת וושינגטון, ובלט כשחקן קבוצת הכדורסל שלה. בעונתו הראשונה בוושינגטון קלע 13.6 נקודות בממוצע למשחק וסייע לקבוצה להשוות את הישג השיא שלה – העפלה לשלב רבע הגמר של טורניר אליפות המכללות ("NCAA Elite Eight"). בעונתו השלישית והאחרונה באוניברסיטה רשם ממוצעים של 25.6 ו-11.5 ריבאונדים למשחק והוביל את קבוצתו לפיינל פור אליפות המכללות, בפעם היחידה בתולדותיה.[3] במשחק חצי הגמר הודחה וושינגטון מול אוניברסיטת קנזס, ובמשחק על המקום השלישי גברה על אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה ("LSU"), בה שיחק בוב פטיט, בזכות 42 נקודות של הוברגס.[4][5] בסיום העונה זכה הוברגס בתואר "שחקן העונה" בליגת המכללות כולה.[6]
הוברגס נלקח על ידי מילווקי הוקס בבחירה השנייה של דראפט ה-NBA 1953, אחרי ריי פליקס שנלקח ראשון.[7] כבר לאחר 11 משחקים עם ההוקס הועבר הוברגס בטרייד לבולטימור בולטס, בתמורה לקלע הוותיק מקס זסלופסקי. בולטימור סיימה את אותה עונה במקום האחרון ב-NBA, עם מאזן שלילי 16–56.
במהלך העונה העוקבת התפרק מועדון הבולטס, ובוסטון סלטיקס צירפה אליה את הוברגס במהלך "דראפט הפיזור" שנערך על שחקני הבולטס.[8] לאחר משחק אחד בבוסטון שוחרר מהקבוצה, וחתם בקבוצת "פורט ויין פיסטונס" (אשר הפכה בהמשך לדטרויט פיסטונס), במדיה שיחק ב-3 העונות הבאות. בעונות 1955 ו-1956 הפסיד עם הפיסטונס בגמר ה-NBA, מול סירקיוז נשיונלס (3–4) ופילדלפיה ווריורס (1–4), בהתאמה. לאחר 17 משחקים בעונת 1957/1958 עזב הוברגס את הפיסטונס ופרש ממשחק, בגיל 25 בלבד.
בנובמבר 1969 מונה לג'נרל מנג'ר של סיאטל סופרסוניקס, ונשאר בתפקיד זה עד סיום עונת 1972/1973. בין פעולותיו הבולטות ביותר ניתן למנות את החתמתו של ספנסר הייווד (1970), בחירתו בפרד בראון בדראפט ה-NBA (1971), ושליחתו של מאמן ורכז הקבוצה לני וילקינס לקליבלנד קאבלירס (1972).[9]
בשנים הבאות התגורר בעיר אולימפיה שבמדינת וושינגטון, ועבד בחברת ההנעלה קונברס. ב-28 במאי 2014 נפטר הוברגס, בגיל 82.[4][10]