לאב במדי שיקגו בולס, 1968 | |
לידה |
8 בדצמבר 1942 בסטרופ, לואיזיאנה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
18 בנובמבר 2024 (בגיל 81) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית |
עמדה | סמול פורוורד, פאוור פורוורד |
גובה | 2.03 מטר |
מספר | 21, 9, 10 |
מכללה | אוניברסיטת סאות'רן |
דראפט |
בחירה מספר 33, 1965 סינסינטי רויאלס |
קבוצות כשחקן | |
1966–1968 1968 1968–1976 1976–1977 1977 |
סינסינטי רויאלס מילווקי באקס שיקגו בולס ניו יורק ניקס סיאטל סופרסוניקס |
הישגים כשחקן | |
3 בחירות למשחק האולסטאר (1971 - 1973) 2 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1971, 1972) 3 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה (1972 - 1974) | |
רוברט ארל "בוב" לאב (באנגלית: Robert Earl "Bob" Love; 8 בדצמבר 1942 – 18 בנובמבר 2024) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 11 עונות בליגת ה-NBA, בעמדות הסמול פורוורד והפאוור פורוורד. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA היו 17.6 נקודות, 5.9 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים למשחק.[1]
מאז שנת 1993 שימש כ"מנהל קשרי הקהילה" של שיקגו בולס, במדיה שיחק בין השנים 1968–1976.
לאב נולד וגדל בעיר בסטרופ שבלואיזיאנה, ושיחק כדורסל מכללות באוניברסיטת סאות'רן שבעיר באטון רוז'. בדראפט ה-NBA לשנת 1965 נבחר לאב בבחירה ה-33, על ידי קבוצת סינסינטי רויאלס, אך לא עבר את המיונים לקבוצה.[2] את עונתו הראשונה כשחקן מקצועי, 1965/1966, העביר ב"טרנטון קולוניאלס" מליגת ה-EPBL, בה קלע ממוצע של 25 נקודות למשחק וזכה בתואר רוקי העונה.[3] בעונת 1966/1967 עבר לסינסינטי רויאלס, ובשתי עונותיו בקבוצה קלע כ-6.5 נקודות בממוצע למשחק כשחקן ספסל. לפני עונת 1968/1969 נבחר לאב בדראפט ההרחבה של שנת 1968 על ידי מילווקי באקס, ולאחר 14 משחקים בקבוצה נשלח בטרייד לשיקגו בולס.[4]
ב-1969/1970 רשם עונת פריצה עם ממוצעים של 21.0 נקודות ו-8.7 ריבאונדים למשחק, וב-6 העונות הוביל את קלעי הקבוצה, בה בלטו גם שחקני הקו האחורי צ'ט ווקר, ג'רי סלואן ונורם ואן ליר. בעונות 1970/1971 ו-1971/1972 דורג שישי מבין הקלעים המובילים ב-NBA, עם 25.2 ו-25.8 נקודות למשחק, בהתאמה. בתקופתו בשיקגו העפילה הקבוצה 6 פעמים לשלב הפלייאוף, ועברה פעמיים את הסיבוב הראשון (ב-1974 ו-1975). כשחקן הבולס השתתף לאב 3 פעמים במשחק האולסטאר, נבחר פעמיים לחמישייה השנייה של העונה ו-3 פעמים לחמישיית ההגנה השנייה של העונה.
את עונת 1976/1977 העביר בין שיקגו, ניו יורק ניקס וסיאטל סופרסוניקס, ובסיומה פרש ממשחק, בגיל 34.
בעת פרישתו היה הקלע המוביל בתולדות שיקגו בולס, עם 12,623 נקודות.[5] בינואר 1994 תלו הבולס את גופייתו של לאב עם המספר "10" על תקרת אולמם הביתי, כהוקרה על תרומתו לקבוצה.[6]
מאז ילדותו סבל לאב מגמגום, אשר הקשה עליו למצוא עיסוק לאחר פרישתו ממשחק, ואילץ אותו למלצר במסעדה עבור שכר של כ-4.5 דולר לשעה. לאחר שהתגבר על בעיות הגמגום אצל קלינאי תקשורת, מונה בשנת 1993 לתפקיד מנהל קשרי הקהילה של שיקגו בולס.[7]