לידה | המאה ה־20 |
---|---|
ענף מדעי | מדעי האינפורמציה, מדעי המחשב |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | סילביו מיקאלי |
מוסדות | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
תלמידי דוקטורט | ליאור פכטר, Manolis Kellis, Philip H. Bradley, Michael Hartmann Baym, Charles William O'Donnell, Rohit Singh, Nathan Patrick Palmer, Patrick Raphael Schmid, Leonid Chindelevitch, Luke Alexander Daysh Hutchison, Gopal Ramachandran, Allen Bryan, Matthew Ewald Menke, Arthur Dong, Serafim Batzoglou, Mona Singh, George Tucker, Caroline Esther Jesurum, Alex Coventry, Russell Schwartz, Ethan Wolf, Yun William Yu |
פרסים והוקרה |
|
בוני אן ברגר (באנגלית: Bonnie Anne Berger; נולדה ב-1 בנובמבר 1961) היא מדענית מחשב ומתמטיקאית אמריקנית, פרופסור למתמטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), במינוי משותף במדעי המחשב והנדסת חשמל. תחומי העבודה שלה עוסקים בעיצוב אלגוריתמים למטרת פענוח מידע ביולוגי ולהשגת תובנות ביולוגיות מכמויות מידע עצומות[1]. ברגר עובדת כראש קבוצת מחשוב וביולוגיה במעבדת מדעי המחשב והבינה המלאכותית של MIT (אנ'). בנוסף לכך, היא חברת מועצה במדור המתמטיקה באגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS). השתתפה בכתיבה של למעלה מ-140 מאמרי מחקר מדעיים[2], תרמה רבות לתחומי הביו-רפואה, הגנומיקה והביולוגיה החישובית, באמצעות חידושים אלגוריתמיים. נבחרה לכהן בתפקידים רבים בעקבות בקיאותה בתחום, ועל הישגיה זכתה בפרסים רבים.
ברגר נולדה ב־1961 וגדלה במיאמי, פלורידה, עם הוריה ואחיה הגדול. גילתה חיבה למתמטיקה עוד מילדותה ואהבה לפתור עם אביה בעיות מתמטיות, חידות שחמט ופאזלים[3].
החלה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטת ברנדייס, שם קיבלה תואר ראשון במדעי המחשב ב-1983[2]. עברה ללמוד ב-MIT, שם קיבלה תואר שני במדעי המחשב ב-1986. המשיכה את לימודיה ב-MIT וב-1990 קיבלה את תואר דוקטור במדעי המחשב, בהנחייתו של סילביו מיקאלי. סיימה פוסט דוקטורט במתמטיקה שימושית ב-MIT ב־1992. היא זכתה במספר פרסים לאורך לימודיה.
במהלך לימודיה ב-MIT ברגר התחתנה עם פרופסור למתמטיקה שימושית, פרנק ט. לייטון, ולזוג שני ילדים. תחומי העניין של ברגר מחוץ לעבודה הם ילדיה, טניס ושחייה. היא מתגוררת עם משפחתה בניוטון, מסצ'וסטס.
בשנת 1992 הצטרפה לסגל האקדמי של MIT ובשנת 2002 מונתה לפרופסור.[4] מחקרה עוסק בעיקרו בתחום הגנומיקה (תחום בגנטיקה החוקר את הגנומים בגוף חי) וביישומים של טכניקות מתמטיות לבעיות בביולוגיה מולקולרית. הבעיות שברגר חוקרת קשורות בעיקרן לניתוח נתונים בביולוגיה וגנומיקה[1]. מחקריה פורסמו בכתבי עת מדעיים, כגון סיינס[5](Science).
בין השנים 2012–2018 הייתה חברה בקבוצה שחקרה גנומיקה חישובית. המחקרים עסקו בפיתוח פרוטוקול לניתוח גנום בקנה מידה גדול תוך שמירת הסודיות של גנוטיפים ופנוטיפים. הוכח שהפרוטוקול יכול לנתח מידע מיותר ממיליון איש תוך זמן קצר. השיטה מאפשרת לאנשים לתרום את הגנום שלהם למחקר מבלי לוותר על פרטיותם[2].
בין השנים 2013–2015 פרסמה מספר מאמרים בנושא גנטיקה של אוכלוסיות. המחקרים עוסקים בפיתוחים סטטיסטים ואלגוריתמים בכדי לשפר את הכוח והמהירות של מבחני אסוציאציה. בכדי להדגים את השיפור, קבוצת המחקר ניתחה נתונים בגנום רחב שנדגם מ-56 אוכלוסיות. המחקר הראה כי כל קבוצות דרום מזרח אסיה שנבדקו, קשורות קשר הדוק יותר לאבוריג'ינים, יותר מאשר לכל אוכלוסייה מרכזית כיום ובכך סייעו לפתור שאלה במוצאם של אנשי דרום מזרח אסיה[6].
בין השנים 2018–2021 פרסמה מאמרים הקשורים לגנומיקה של תא בודד. המאמרים עסקו בפיתוח אלגוריתמים העובדים על למידת מכונה עבור הדמיה ופיתוח גאומטרי של רצפי RNA[6].
ֿֿ