בוצ'יום

ציור במנזר וורונץ המתאר מלאך עם בוצ'יום ביום הדין
הוצולים עם טרמביצות

הבוצ'יום (ברומנית: Bucium) הוא כלי נשיפה מסורתי באורך מטר עד 3 מטרים בשימוש רועים רומנים ועממים קרובים הרריים, שתחילת השימוש בו מיוחסת לתקופת דאקיה.

הבוצ'יום הוא בעל מבנה של צינור ארוך, בדרך כלל בעל צורה גלילית עם קצה אחד צר יותר, הקצה בו נושפים והוא מיוצר מקליפת עץ אשוח, אדר, מילה, טיליה או אגוז אלסר. בתקופה המודרנית יש גם המייצרים בוצ'יום מפח. השם נגזר מהמילה הלטינית buccinum שמשמעותה היא "קרן כפופה". יש אזורים בהם הבוצ'יום קרוי בשם "טרמביצה", "טולניק" או "רוג".

בעבר שימש הבוצ'יום, בנוסף לצורכי עבודת הרועים, גם לצורכי מלחמה, כאמצעי להעברת מסרים מהר להר.

ליצירת בוצ'יום מחפשים עץ צעיר הגדל על מורדות. עץ הגדל על מורדות צומח תחילה בניצב לקרקע אלכסונית ורק לאחר מכן מתעקם וצומח ישר אל השמים וכך מקבלים באופן טבעי את הצורה הרצויה. לאחר כריתת העץ חותכים אותו לאורכו ומוציאים משני החצאים את ליבתו וכך יוצרים שני חצאי צינורות. לאחר ליטוש מחברים מחדש את שני החצאים והבוצ'יום מוכן.

בכפרים נוהגים בתקופה המודרנית לייצר בוצ'יומים קצרים מאוד לשם מכירתם לתיירים.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוצ'יום בוויקישיתוף