בורות פלורליסטית
בורות פלורליסטית או בורות קיבוצית (באנגלית: pluralistic ignorance), הוא מונח בפסיכולוגיה חברתית המתאר מצב פסיכולוגי בו על אף שהתנהגותו הפומבית של הפרט זהה להתנהגותם של האחרים, מאמין הפרט כי דעותיו ושיפוטיו שונות משלהם. הפרט מסיק שהתנהגותם הזהה נובעת מגורמים פנימיים, השונים מהגורמים המניעים אותו. מדובר ברושם מוטעה לגבי האופן שבו אחרים חשים וחושבים על סוגיות שונות. הערכה מוטעית של דעת הרוב, ללא התייחסות ערכית (בשונה מייחודיות מדומה).
לבורות הפלורליסטית שלושה מאפיינים:
- ההתנהגות הפומבית של הפרטים איננה מייצגת את רגשותיהם האמיתיים.
- החשש של הפרטים שחשיפת העצמי האמיתי יגרום למבוכה, הוא זה שגורם לייצוג מוטעה של הרגשות האמיתיים.
- הפרט בחברה או בקבוצה סבורים שהאחרים, בניגוד אליו, פועלים בצורה התואמת את תפיסותיו הערכיות והנורמטיביות.
את המונח טבע פלויד אולפורט ב-1924, והשתמש בו לתיאור מצב בו כל הפרטים בקבוצה או בחברה דוחים באופן פרטי אמונה מסוימת או נורמה חברתית מסוימת, אך מאמינים כי כל אחד מהחברים האחרים בקבוצה או בחברה מקבלים את האמונה או את הנורמה. דפוס מחשבה כזה יכול להוביל לקונפורמיות חברתית אפילו בהיעדרה של תמיכה פרטית מצד החברים בקבוצה או בחברה. אולפורט הסיק שאין הכרח שהרוב יתמוך בנורמה מוסיימת כדי שהיא תונצח, אלא מספיק שהרוב יאמין כי הרוב תומך באותה נורמה.
בורות פלורליסטית יכולה להסביר את תופעת הצופים מן הצד, שאינם מתערבים. אותם צופים אינם ניגשים לעזור לקורבן, למשל, אך מניחים שהם עושים זאת מסיבות אחרות משל האחרים. בעוד הפרט איננו בטוח שהקורבן זקוק לעזרה, הוא מניח שהפרטים האחרים בטוחים שהקורבן איננו זקוק לעזרה. הדבר ממלא עבור הפרט שתי פונקציות חשובות בתהליך ההשוואה החברתית: ראשית, ישנה הקלה על ההערכה העצמית כשאנו משווים עצמנו לאחרים, כך אנו יכולים להעריך האם התנהגותנו ודעותינו הן טובות או רעות. שנית, ההשוואה עוזרת לנו להחליט האם אנו פועלים נכון (מסוכן או לא מסוכן, קל או קשה, וכיוצא בזה).
בורות פלורליסטית עלולה ליצור ספירלת שתיקה – אם אני מעריך שדעתי שונה אני אביע אותה פחות. למשל, כשמורה שואל בכיתה, לאחר הרצאה מסובכת, אם למישהו יש שאלה, התלמידים חוששים להפר את ספירלת השתיקה ובכך להיות מובכים. הדבר נובע מכך שכל תלמיד מפרש בצורה מוטעה את השתיקה של התלמידים האחרים. התלמיד מסיק שהאחרים שותקים כיוון שהבינו את ההרצאה. מצב זה ייתכן כאשר התלמידים מאמינים שהחשש מהבכה משפיע על התנהגותם יותר מאשר על התנהגות התלמידים האחרים. היינו, סכנת ההבכה, כך הם מניחים, מאיימת על האחרים פחות מאשר עליהם.
בורות קבוצתית ונורמות חברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בורות קבוצתית יכולה לגרום לאשליית אוניברסליות נורמטיבית וערכית, והיא מציגה הבדל ברור בין העמדה הסובייקטיבית לבין הנורמה השלטת בפועל. בורות קבוצתית יכולה להתקיים בקבוצה או בחברה בנוגע לסוגיות כמו, שוויון נשים, אלכוהול, הימורים, פורנוגרפיה, סוגיות פוליטיות ועוד.
לאמצעי התקשורת יש תפקיד מרכזי בצמצום או הגדלת הבורות הפלורליסטית. גיוון של תכנים ודיעות באמצעי התקשורת יכול להקטין את הבורות הפלורליסטית, זאת כיוון שהגיוון מציג תמונה רחבה יותר של דעות והתפלגותן. לתקשורת ישנה נטייה לעסוק בדרמטי, בחריג, ובכך להגדיל את הבורות הקבוצתית.
