בוריס שימליוביץ'
 | |
| בוריס שימליוביץ' | |
| לידה |
2 בדצמבר 1892 ריגה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
12 באוגוסט 1952 (בגיל 59) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
ברית המועצות |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
  | |
בוריס (ברוך) אברמוביץ' שימליוביץ' (ברוסית: Борис Абрамович Шимелиович; 1892 ריגה, רוסיה – 12 באוגוסט 1952) היה הרופא הראשי של בית החולים בוטקין, בית החולים העירוני במוסקבה, חבר הנשיאות של הוועד היהודי האנטי-פשיסטי וחבר מועצת עיריית מוסקבה. הוצא להורג בין הרוגי המלכות בברית המועצות.
חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוריס שימליוביץ' נולד בשנת 1892 בעיר ריגה שהייתה אז בתחומי ברית המועצות, למשפחה יהודית. למד רפואה במכון הרפואי וורונז, ולאחר שסיים את לימודיו, שירת כרופא ומנתח בכיר בצבא האדום, מאז 1931 עבד כרופא ראש בית החולים הקליני המרכזי בוטקין. היה חבר בבונד מ-1916 עד 1919. והצטרף למפלגה הקומוניסטית ב-1920. בשנת 1942 התמנה לחבר נשיאות הוועד היהודי האנטי-פשיסטי, ארגון יהודי סובייטי שהוקם באמצע מלחמת העולם השנייה על מנת לסייע לברית המועצות במלחמה נגד גרמניה הנאצית.
בשנות העשרים של המאה העשרים עסק בחלוקת הסיוע הכלכלי ששלח הג'וינט לנפגעי פוגרומים יהודים באוקראינה הרעבה, והוענק[דרושה הבהרה] על עבודה זו על ידי יו"ר הנשיאות של המועצה העליונה מיכאיל קלינין.
נעצר ב-13 בינואר 1949 בעלילה שיזם המשרד לביטחון המדינה כנגד חברי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי. למרות עינויי החוקרים, הוא היה הנאשם היחיד שבמהלך החקירה לא הודה במיוחס לו.
מתוך כתב האישום[1]:
הנאשם שימליוביץ', שהיה מיוזמי כינון יחסים פליליים עם חוגי התגובה היהודיים באמריקה, שלח באופן אישי את מה שמכונה "המכתב מעבר לים" לאמריקה, שהיה חומר ריגול, ובשנים 1945–1946. גולדברג ונוביק הודיעו על מספר נושאים המעניינים אותם.
על פי פסק הדין של הקולג' הצבאי של בית המשפט העליון של ברית המועצות, הוא הוצא להורג ביריה ב-12 באוגוסט 1952. בשנת 1958, שלוש שנים לאחר מות סטלין ושבע שנים לאחר הוצאתו להורג, הוא זוכה מאשמה יחד עם כל קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות משנת 1952.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אחיו - יוליוס אברמוביץ שימליוביץ' (1890–1919), בונדיסט, סגן יו"ר הקומיסריאט היהודי של הקומיסריאט העממי (1918), חבר הלשכה המרכזית של היבסקציה, פעיל המחתרת בליטא.
- אשתו - האנה נומובנה שימליוביץ' (לבית פרידמן, 1898–?), רופאה.
- ילדיו - לב בוריסוביץ שימליוביץ' (נולד ב-1922), רופא של הפדרציה הרוסית, מייסד השירות הטיפולי בבית החולים הקליני בעיר מוסקבה מספר 50. ויוליה בוריסובנה שימליוביץ' (ילידת 1930), מורה לשפה וספרות רוסית.
לאחר הוצאתו להורג של שימליוביץ, נידונו אשתו ושני ילדיו לגירוש של 10 שנים, ורכושם הוחרם.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלושה מיליון- שואת יהודי ברית המועצות
- בוויקיפדיה הרוסית
- הרוגי המלכות של ברית המועצות
- מידע על המוצאים להורג, תמונותיהם ומסמכים נוספים (ברוסית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 60 שנה לרצח אנשי הרוח היהודים בברית-המועצות, באתר הספרייה הלאומית
- יהושע א. גלבוע, 12 באוגוסט: רצח הסופרים, מעריב, 4 באוגוסט 1972, המשך
- באָריס סאַנדלער, אויגוסט 12, 1952 — דער שוואַרצער טאָג אין דער געשיכטע פֿון דער ייִדישער קולטור, פארווערטס, 8 באוגוסט 2008 (ביידיש) ("12 באוגוסט 1952 - היום השחור בהיסטוריה של התרבות היהודית / תרבות היידיש") (כולל תמונות של חלק מן הנרצחים)
- יהודה גור-אריה, לילה בלי שחר, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתוך כתב האישום, כרך 8, עמ' 45–53