טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | שכם |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 4,454[1] (2016) |
קואורדינטות | 32°18′08″N 35°11′35″E / 32.302211111111°N 35.193111111111°E |
אזור זמן | UTC +2 |
בורקה (בערבית: برقة) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם במרכז השומרון, חמישה ק"מ צפונית-מערבית לשכם, בגובה כ-450 מ' מעל פני הים. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 4,454 תושבים בשנת 2016.[1]
לפי זאב וילנאי, משמעות המילה בורקה (برقة) בערבית היא אדמה קשה, והכפר קיבל שם זה בשל מיקומו באזור ההררי של השומרון.[2]
תושבי הכפר מעלים סברה אחרת: השם בא מהשורש הערבי ب.ر.ق (ב-ר-ק) שמשמעותו, בין היתר, היא: מבריק, נוצץ.[3][4]
הכפר הוקם לפני יותר מ-1,000 שנה. מוצא התושבים הראשונים היה מתימן והחיג'אז, והיישוב נבנה סביב המעיין שבמרכז העתיק של הכפר – עין אל-בלד (מעיין הכפר).[4]
במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור.[5]
בשנת 1915, בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוקמה על ידי העות'מאנים מדרום לכפר תחנת הרכבת מסעודיה. ממנה יוצאת השלוחה המחברת את מסילת השומרון[א] עם תחנת טול כרם, תחנת המוצא של המסילה המזרחית ההיסטורית שנסללה דרומה עד קוסיימה בואך קו החזית עם הבריטים בחצי האי סיני.
לאחר שנהרג מפקד המרד הערבי עבּד א-רחים אל-חאג' מוחמד, בשנת 1939, התמנה לפקיד זה בן הכפר בורקה אחמד מוחמד חסן "אבו בכּר" (أحمد محمد حسن أبو بكر), אולם בתקופתו המרד דעך.[3][6]
בשנת 1947 הנציב הבריטי אלן גורדון קנינגהם ביקר בכפר, והצהיר הצהרה פוליטית בעד השלום.[7]
בסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל הסתיימה השליטה הבריטית בכפר. כתוצאה ממלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר הכפר לשליטה ירדנית.
במלחמת ששת הימים, בחצות ליל ה-7 ביוני 1967, החלה מתקפת חטיבה 37 על אזור שכם. החטיבה נכנסה אל העיר בשעה 10:45 בבוקר והלחימה נמשכה עד הערב, ובסיומה נפל כל האזור בידי כוחות צה"ל והכפר עבר משליטה ירדנית לישראלית.[8][9]
מפקדי אוכלוסין – בורקה (שכם) | |||
שנה | תושבים | מקור | הערות |
1922 | 1,688 | [10] | 1,589 מוסלמים ו-99 נוצרים |
1931 | 1,890 | [11] | גרו ב-480 בתים |
1945 | 2,590 | [12] | 2,410 מוסלמים ו-180 נוצרים |
1961 | 3,352 | [11] | |
1982 | 2,500 | [11] | ירידה במספר, בעקבות מלחמת ששת הימים |
1987 | 2,800 | [11] | |
1997 | 3,009 | [11] | |
2005 | 3,916 | [11] | |
2007 | 4,137 | [11] |
בסקר האדמות, ב-1945 נמצא ששטח הקרקע הכולל של הכפר היה 18,486 דונם, מתוכם 18,190 דונם היו בשימוש פרטי ו 296 דונם – מושע. הכפר עצמו היה בנוי על שטח של 173 דונם, 10,734 דונם היו מעובדים, ואילו 7,579 דונם היו אדמות בור.[13][11] בשנת 2007 היה השטח הבנוי של הכפר כ-480 דונם.[14]
מי השקיה – ממעיינות בכפר ובסביבתו וכן מבארות פרטיות.
לאחר עליית הליכוד לשלטון ב-1977 הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין להרחיב את מפעל ההתנחלויות גם ללב השומרון.[ב][15] על גבעה החולשת על הכפר מצפון היה ממוקם קבר שייח' (מקאם) "אל קובייבת". בזמן השלטון הירדני היה במקום מוצב פלוגתי. בשנת 1978 נתפסו אדמות הגבעה לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה באותה שנה היאחזות נח"ל "מעלה נחל",[16] שאוזרחה בשנת 1980 כהתנחלות חומש.[17]
לאחר הסכם אוסלו שנחתם בשנת 1995, הוגדרו 4,930 דונם שהם 27% מאדמות הכפר כשטח A. 5,180 דונם שהם 29% מאדמות הכפר – הוגדרו כשטח B ו-8,064 דונם שהם כ-44% הוגדרו שטח C.[4]
ב-23 באוגוסט 2005, במסגרת תוכנית ההתנתקות,[18] פונתה ההתנחלות חומש.[19] לאחר הפינוי נותר צו התפיסה לצרכים צבאיים לאדמות הכפר שהופקעו על כנו, ותושבי בורקה היו מנועים מלעבד את אדמותיהם. בדצמבר 2011 עתר ראש מועצת הכפר ותושבים אחרים לבג"ץ באמצעות ארגון יש דין, בדרישה לביטול צווי התפיסה הצבאיים.[20] ב-2013 בוטלו צו התפיסה וצו הסגירה (שקבע כי על תושבי בורקה אסור להיכנס למקום) והחל מאוקטובר 2013 יכולים בעלי הקרקעות במקום לעבד את אדמותיהם.[21][22] למרות זאת, שוהים באופן קבוע פעילי נוער הגבעות ותלמידי ישיבת חומש באזור ולא מתאפשרת גישה של בעלי הקרקעות.[23]
חשמל: בכפר מחובר לרשת החשמל הישראלית החל משנת 1991.[4]
מים: הכפר מחובר לרשות המים הפלסטינית.[4]
ביוב: אין בכפר תשתית ביוב והתושבים משתמשים בבורות ספיגה.[4]
מבורקה יצא בן הכפר, המחבל רָאאֶד א-שרנובי, שרצח 19 אנשים בפיגוע התאבדות בקו 18, ב-3 במרץ 1996.
יישובי נפת שכם | ||
---|---|---|
ערים | שכם | |
מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
מחנות פליטים | בלאטה | |
נפות הרשות הפלסטינית |