לידה |
2 בינואר 1919 אורנג', ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
21 באוקטובר 1979 (בגיל 60) פרינסטון, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
השכלה |
|
מעסיק | וסטרן אלקטריק |
תפקיד | President of the Society of Women Engineers (1950–1952) |
פרסים והוקרה |
|
ביאטריס אליס היקס (באנגלית: Beatrice Alice Hicks; ינואר 1919 - 21 באוקטובר 1979) הייתה מהנדסת, שהמצאותיה היו פורצות דרך ונעשה בהן שימוש אף בתוכנית החלל האמריקאית. יתרה מכך, היא פעלה לפתיחת תחום ההנדסה לכלל הנשים. בשנת 2013 נכנסה היקס להיכל התהילה של ניו ג'רזי.
ביאטריס אליס היקס נולדה בשנת 1919 בניו ג'רזי שבארצות הברית, לוויליאם לוקס היקס ופירנצה בנדיקט. בילדותה הסתקרנה ממבנים מיוחדים דוגמאות בניין אמפייר סטייט בניו-יורק וגשר ג'ורג' וושינגטון. כבר מגיל צעיר הודיעה ביאטריס למשפחתה כי תהיה מהנדסת, זאת בדומה לאביה שהיה מהנדס כימיה. למרות האזהרות מצד מוריה, משפחתה וחבריה אשר אמרו לה שהנדסה זה לא מקצוע לנשים, היא החליטה לא לוותר וללכת בעקבות חלומה. ביאטריס היקס השלימה תארים בהנדסה כימית והנדסת חשמל ופיזיקה במכללות נחשבות בארה"ב בהן המכללה להנדסה של ניו-ארק (כיום המכון הטכנולוגי של ניו ג'רזי). לאחר שהשלימה את התואר במכללה להנדסה של ניו-ארק עבדה שם כעוזרת מחקר במשך שלוש שנים, מה שנתן לה הזדמנות להמשיך להרחיב את השכלתה. סקרנותה הביאה אותה להשתתף אף בקורסים שהתקיימו בלילה.[1][2]
לאחר לימודיה, הפכה היקס לאישה המהנדסת הראשונה שהועסקה על ידי החברה להנדסה ווסטרן אלקטריק (W.E.). לאחר שאביה, ויליאם היקס הלך לעולמו, עזבה היקס את חברת ווסטרן אלקטריק ועברה לעבוד בחברה שהקים אביה המנוח, חברת ניוארק קונטרולס (Newark Controls). ביאטריס היקס כיהנה כנשיאת החברה וכמהנדסת הראשית. בחברה זו פיתחה היקס את פטנט מתג צפיפות הגז, אשר היווה מאוחר יותר חלק משמעותי בפרויקט הנחיתה על הירח, וכן בהיבטים נוספים בתוכנית החלל האמריקאית. עבודתה עם מתגי צפיפות גז וחיישנים אפשרה המשך פיתוח למהנדסים אחרים, על ידי שיפור היכולת לזהות מתי התקנים מתקרבים לגבולות היכולת שלהם.[1]
היקס שאפה תמיד להמשיך לקדם ולהמציא, הן במחקר תאורטי והן בפיתוח וייצור. בין הישגיה הבולטים היו רישום פטנט על המצאת סורק בצפיפות מולקולרית ופיתוח מכשירי חישה ומודלים לתעשייה עבור נוהלי בקרת איכות.[2][1] ביאטריס הצליחה לשלב חיי משפחה, יחד עם עבודה במשרה מלאה ותובענית בחברת Newark Controls, הן בתפקיד ניהולי והן בתפקיד מקצועי, וכל זאת במקביל להמשך הרחבת השכלתה. בשנת 1949 סיימה תואר שני בפיזיקה במכון סטיבנס להיקס.[2]
היקס חשה כי המחסור בנשים במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) פוגע בקידום התחום. בשנת 1950 יסדה היקס את אגודת מהנדסי הנשים (SWE) ושימשה כנשיאתה הראשונה. ארגון זה, הפועל מאז שנים רבות, מתגאה כעת בכ־35,000 חברים וממשיך לספק הדרכה, פיתוח מקצועי והזדמנויות מקצועיות לנשים ברחבי העולם.[3]
להיקס היו הישגים רבים נוספים, פרסים והצטיינות. בכלל אלו, היותה האישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהמכון הפוליטכני רנססלייר. היא קיבלה גם תואר דוקטור לשם כבוד ממכללת הובארט ומכללת ויליאם סמית', ממכון סטיבנס לטכנולוגיה והמכון הפוליטכני של וורצסטר. בשנת 1952 מגזין מדמואזל כינה אותה "אשת השנה בעסקים". בשנת 2013 הוכר על ידי היכל התהילה של הממציאים בניו-ג'רזי וזכתה לפרס קידום ההמצאה (חיישנים של צפיפות הגז). היקס נפטרה ב-21 באוקטובר 1979, בגיל 60, בפרינסטון, ניו ג'רזי. עבודתה והישגיה בתחום ההנדסה ממשיכים להשפיע על העולם גם כיום.[2]
ההמצאה הנחשבת להמצאה המשמעותית ביותר של ביאטריס היקס, אשר בשלה אף הוכללה בהיכל התהילה של הממציאים בניו-ג'רזי כזוכת פרס קידום ההמצאה- היא חיישן צפיפות גז. היקס פיתחה חיישן לצפיפות גז המתאים לשימוש במכשירים שהסתמכו על חומרי גז או דלקים. החיישן שפיתחה היקס, הפעיל מתג כאשר צפיפות הגז הגיעה לערך קריטי, על ידי כך שבדק את כמות חלקיקי הגז בפועל - ולא רק את הלחץ – וכן מדד טמפרטורות ולחצים. חידוש זה עזר לפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות באותם זמנים, ובכלל זאת שימש במערכות ההצתה על הרקטות ששיגרו לחלל את החללית אפולו (רקטות בשם שבתאי V), ותרם רבות לפרויקט החלל בכללותו. היקס פיתחה גם מספר חיישנים אחרים לפיקוח על לחץ, רמות דלק וקצב שחרור של נוזלים וגזים, לדוגמה: חיישן שהפעיל אזעקה כאשר רקטה חרגה מהמהירות בה יכלו רכיביה לעמוד. החיישנים שפיתחה היקס שימשו גם במטוסי נוסעים (לדוגמה בואינג 707 ), בתקשורת לטווח רחוק, ובטכנולוגיות רבות נוספות, והם משפיעים עד היום על המצאות רבות.[1]