ביו ארט

אדוארדו כ"צ'- Genesis - Ars Electronica 99

ביו ארט (באנגלית: BioArt - אמנות ביולוגית) הוא תחום באמנות בו אומנים עובדים עם רקמות חיות, חיידקים, צמחים, עצים ותהליכי חיים. באמצעות תהליכים מדעיים כמו ביוטכנולוגיה (כולל טכנולוגיות כמו הנדסה גנטית, תרבית רקמות ושיבוט) עבודות בתחום מיוצרות במעבדות, גלריות, או סטודיו אמנים. אמנים מסוימים סבורים שתחום העיסוק של הביו ארט מוגבל ל"צורות חיים" ואילו אחרים יכללו אמנות המשתמשת בדימויים מתוך הרפואה העכשווית והמחקר הביולוגי, או ידרשו מהם להתייחס לנקודת מחלוקת או "כתם עיוור" המועלים בידי האופי של מדעי החיים. [1]

למרות שאמני ביו ארט עובדים עם חומר חי, ישנו ויכוח לגבי השלבים בהם חומר ניתן להחשב כחי. יצירת יצורים חיים ועיסוק במדעי החיים, מביאה לחקר אתי, חברתי ואסתטי. את הביטוי "ביו ארט" טבע אדוארדו כץ בשנת 1997, ביחס ליצירות האמנות שלו "קפסולת זמן" (Time Capsule). אף שמקורה בסוף המאה העשרים, דרך עבודותיהם של חלוצים כמו סוזן אנקר, ג'ו דייוויס והאמנים שאירחה Symbiotica, עבודות ביו ארט נפוצות יותר בימינו.

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוקן עצמי 1988 יין - יאנג (ביו ארט), משחק על ההקבלות בין מניפולציה לדימוי ושיבוט

לעיתים קרובות, ביו ארט נועד להיות מזעזע או הומוריסטי. [דרוש מקור][מפני ש...] סקר אחד בתחום, איזוטופ: כתב עת למדע הספרות וכתיבת הטבע, מנסח זאת כך: "ביו ארט היא לעיתים קרובות מגוחכת. היא יכולה להיות "גושית", גסה, "לא תברואתית", לעיתים בלתי נראית, שקשה לשמור אותה ללא תזוזה על בימת המכירה הפומבית. אך באותו זמן, היא עושה משהו מסורתי מאוד, שעל אמנות לעשות: למשוך תשומת לב לפרטים היפים והגרוטסקיים של הטבע שאולי אחרת אף פעם לא נראה." [2]

בעוד הן מעלות שאלות על תפקיד המדע בחברה, "רוב עבודות אלה נוטות להתבוננות חברתית, ומעבירות ביקורת פוליטית וחברתית באמצעות שילוב של תהליכים אמנותיים ומדעיים."[3]

בעוד שרוב אמני הביו ארט נחשבים אמני מדיה חדשה, ניתן לראות בהם גם מדענים, שכן המדיום בפועל ביצירה, משתייך למבנים מולקולריים וכדומה. בגלל קבלה כפולה זו, המחלקה לביולוגיה של התא באוניברסיטת הרווארד מזמינה כל אחד להגיש עבודות המבוססות על ערך מדעי או אמנותי. זה יכול לעודד כל אחד להגיש עבודה עליה הוא מגיב בצורה חזקה.

שיתוף פעולה בין אמנים ומעבדות מדעיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת המעבדה יכולה להוות בתחילה אתגר בפני האמן, מכיוון שסביבה זו לעיתים קרובות זרה לאמן. בעוד שחלק מהאמנים עברו הכשרה מדעית קודמת, יש להכשיר אחרים לבצע את הנהלים, או לעבוד בד בבד עם מדענים שיכולים לבצע את המשימות הנדרשות. לעיתים קרובות, אמני ביו ארט עוסקים או משתמשים בתצורות הקשורות במדע ובפרקטיקות מדעיות, כגון עבודה עם חיידקים או רקמות חיות.

חלק גדול של ביו ארט מכיל טיפוח רקמות וטכניקות טרנס-גנטיות, מונח עבור תהליכים שונים של הנדסה גנטית, אשר בהם החומר הגנטי של אורגניזם אחד משתנה על ידי הוספת חומר גנטי מלאכותי או מושתל מאורגניזם אחר.[4]

בשנת 2000 אדוארדו כץ יצר ארנב טרנס-גנטי כחלק מיצירה בשם GFP Bunny. "קמפיין יחסי הציבור כלל תמונתו של אדוארדו אוחז בארנב לבן, ותמונה איקונית וספת של ארנב המעבדה כך שהארנב נראה ירוק." [5]

The Tissue Culture & Art Project, בשיתוף עם Stelarc, הצמיח העתק בקנה מידה 1/4 של אוזן, באמצעות תאים אנושיים. הפרויקט בוצע ב-Symbiotica : מעבדת המחקר השיתופי לאמנות ומדע, בית הספר לאנטומיה וביולוגיה אנושית, אוניברסיטת מערב אוסטרליה. [6]

ב-2011, מחלקת האמנויות היפות של בית הספר לאמנות חזותית של העיר ניו-יורק, פתח את המעבדה הראשונה לביו ארט בבית הספר לאמנות בארצות הברית. מעבדת הביו ארט SVA מציעה לסטודנטים לאמנות גישה לכלים מדעיים, וטכניקות ליצירת יצירות אמנות.

אמנות העוסקת בנושאים בביולוגיה ובחברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נדון האם ביו ארט חייב, כמו יצירת אמנות זו של מיקרוביאלים, ליצור אורגניזמים ממשיים. יצירות אמנות המיוצרות עם חיידקים המבטאים 8 צבעים שונים של חלבונים ניאון

תחום המונח ביו ארט שרוי במחלוקת. הנקודה העיקרית של הדיון מתרכזת בשאלה האם ביו ארט חייבת לכלול בהכרח מניפולציה של חומר ביולוגי, כפי שקורה באמנות המיקרוביאלית, אשר מעצם הגדרתה מורכבת ממיקרובים. הגדרה רחבה יותר של המונח תכלול עבודה המתייחסת לשיקולים החברתיים והאתיים של המדעים הביולוגיים. [7] בתנאים אלה, לביו ארט כז'אנר יש קרוסאוברים רבים עם תחומים כמו עיצוב ביקורתי או ספקולטיבי. [8] עבודה מסוג זה מגיעה לעיתים קרובות לקהל כללי הרבה יותר רחב, והיא ממוקדת בהתחלת דיונים במרחב זה, במקום חלוציות או אפילו שימוש בפרקטיקות ביולוגיות ספציפיות. דוגמאות בחלל זה כוללות נעלי Ray Fish, ששיווקו נעליים העשויות ומדוגמות לפי עור של דג סחוס שהונדס גנטית, [9] BiteLabs, סטארט-אפ ביוטק שניסה להכין נקניק מבשר שתורבת מדגימות רקמה של ידוענים, [10] ו-Augmented Fish Reality של קן רינאלדו, מיצב של חמישה פסלי אקווריום רובוטיים נעים, הנשלטים על ידי דגי קרב סיאמיים. [11]

נקודות מחלוקת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביו ארט נבחנת ביסודיות בשל חוסר אתיקה לכאורה. ארצות הברית היום דיווחה כי קבוצות לזכויות בעלי חיים האשימו את כץ ואחרים בכך שהשתמשו בבעלי חיים באופן לא הוגן לטובתם האישית. קבוצות שמרניות מטילות ספק במוסריות של השימוש בטכנולוגיות טרנסגניות ותירבות רקמות.[3]

אלקה צ'נדנה, חוקרת בכירה בארגון PETA בנורפוק, וירג'יניה, הכריזה שדין שימוש בבעלי חיים למען האמנות כדין שימוש בפרוות בעלי חיים לצורך לבוש. "מניפולציה טרנסגנית של בעלי חיים היא רק המשך של השימוש בבעלי חיים לצרכים אנושיים, בין אם זה נעשה כדי לבצע ביקורת סוציופוליטית כזו או אחרת, או לא. הסבל והחרפת הדחק שחווים בעלי החיים הם מאוד בעייתיים."

עם זאת, חלק ניכר מן הפרויקטים בביו ארט כוללים מניפולציה של תאים, ולא של אורגניזמים שלמים, כגון Victimless Leather מאת Symbiotica. "אפשרות ממומשת ללבוש 'עור' מבלי להרוג חיה, מוצעת כנקודת מוצא לדיון תרבותי. הכוונה שלנו היא לא לספק עוד מוצר צרכני, אלא להעלות שאלות בנוגע לניצולנו של יצורים חיים אחרים." [12]

תת תחומים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סאמרטנו, פאולה. צילומי אלקטרו ותצלומים עם שיער אנושי לשיבוט עתידי. סרחיו ואלה דוארטה זום אינטרנשיונל, 1995.
  • אנקר, סוזן ודורותי נלקין. המבט המולקולרי: אמנות בעידן הגנטי. קולד ספרינג הארבור, ניו יורק: קולד ספרינג נמל מעבדה עיתונות, 2004.
  • דה קוסטה, ביטריז וקוויטה פיליפ (עורכים. ). ביו-פוליטיקה טקטית: אמנות, אקטיביזם ומדעי הטכנולוגיה. קיימברידג ': MIT Press, 2008.
  • גתי, ג'יאנה מריה. הרבריום הטכנולוגי. נערך, תורגם מהאיטלקית, ובקדומה מאת אלן נ. שפירו. ברלין: הוצאת Avinus, 2010. מקוון בכתובת alan-shapiro.com
  • גסרט, ג'ורג '. אור ירוק: לקראת אמנות של אבולוציה. קיימברידג ': MIT Press / לאונרדו ספרים, 2010. ISBN 978-0-262-01414-4
  • האוזר, ג'נס. "אמנות ביו - טקסונומיה של מפלצת אטימולוגית." סדרת UCLA Art / Sci Center, 2006. און-ליין ב-[1]
  • האוזר, ג'נס (עורכת). sk-ממשקים. גבולות מתפוצצים - יצירת ממברנות באמנות, בטכנולוגיה ובחברה. ליברפול: אוניברסיטת ליברפול עיתונות, 2008. ISBN 978-1-84631-149-9
  • Genesis - Ars Electronica 99, אדוארדו. טלפרנסאנס ואמנות ביו. אן ארבור: הוצאת אוניברסיטת מישיגן, 2005. ISBN 978-0-472-06810-4
  • Genesis - Ars Electronica 99, אדוארדו (עורכת ). סימני חיים: אמנות ביו ומעבר. קיימברידג ': MIT Press / לאונרדו ספרים, 2007. ISBN 0-262-11293-0
  • ניקול C. Karafyllis (עורכת ). ביופקטה - Versuch über den Menschen zwischen Artefakt und Lebewesen. Paderborn: Mentis 2003. בגרמנית.
  • לוי, סטיבן. "מיטב כתיבת הטכנולוגיה 2007." אן ארבור: University of Michigan Press, 2007 (בשילוב עם ספרי DIGITALCULTURE) [2]
  • מיה, אנדי. (עורכת ). עתיד אנושי: אמנות בעידן של אי ודאות. ליברפול: אוניברסיטת ליברפול, 2008. ISBN 978-1-84631-181-9
  • מיטשל, רוב. ביוארט והחיוניות של המדיה. סיאטל: אוניברסיטת וושינגטון העיתונות, 2010. ISBN 978-0-295-99008-8
  • מיטשל, רוב, הלן ברג'ס ופיליפ ת'רטל. ביו-פוטורות: בעלות על חלקי גוף ומידע. פנסילבניה: אוניברסיטת פנסילבניה עיתונות, 2008. DVD אינטראקטיבי.
  • רייכל, אינגבורג. Kunst aus dem Labour. שפרינגר, 2005. בגרמנית.
  • Simou Panagiota, Tiligadis Konstantinos, Alexiou Athanasios. בחינת בינה מלאכותית תוך ניצול BioArt, ועידת יישומי בינה מלאכותית 9 וחידושים, IFIP AICT 412, pp.   687–692, 2013, © IFIP הפדרציה הבינלאומית לעיבוד מידע 2013, שפרינגר.
  • תאקר, יוג'ין. "ביולוגיה אסתטית, אמנות ביולוגית." אמנות בהקשר (גיליון סתיו, 2003). מקוון ב-[3] (אורכב 15.11.2017 בארכיון Wayback Machine)
  • תאקר, יוג'ין. הגנום העולמי - ביוטכנולוגיה, פוליטיקה ותרבות (מסצ'וסטס: MIT Press / Leonardo Books, 2006. pp. 305–320. ISBN 978-0-262-70116-7
  • ויטה-מור, נטאשה. "BioArt אמיץ 2: שפיכת הביולוגיה, חיזוי הננו וטיפוח החיים האמורטליים." פסגת "סקירת העתיד", מונטריאול, קנדה, Coeur des Sciences, אוניברסיטת קוויבק, 2007. [4]
  • וילסון, סטיבן. "אמנות ומדע עכשיו: כיצד המחקר המדעי והחדשנות הטכנולוגית הופכים למפתח לאסתטיקה של המאה ה-21." לונדון, אנגליה: התמזה והדסון, 2012. ISBN 978-0-500-23868-4
  • זילינסקה, יוהנה. ביו אתיקה בעידן המדיה החדשה. קיימברידג ': MIT Press / לאונרדו ספרים, 2009. ISBN 978-0-262-24056-7

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביו ארט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Pentecost, Claire (2008). "Outfitting the Laboratory of the Symbolic: Toward a Critical Inventory of Bioart". In Beatrice, da Costa (ed.). Tactical Biopolitics: Art, Activism and Technoscience. The MIT Press. p. 110. ISBN 978-0-262-04249-9.
  2. ^ The Art is Alive
  3. ^ 1 2 Pasko, Jessica M. (2007-03-05). "Bio-artists use science to create art". USA Today.
  4. ^ "Bio-artists bridge gap between arts, sciences". NBC News. 4 במרץ 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Pentecost, Claire (2008). "Outfitting the Laboratory of the Symbolic: Toward a Critical Inventory of Bioart". In Beatrice, da Costa (ed.). Tactical Biopolitics: Art, Activism and Technoscience. The MIT Press. p. 107. ISBN 978-0-262-04249-9.
  6. ^ "Extra Ear ¼ Scale - The Tissue Culture & Art Project in Collaboration with Stelarc".
  7. ^ See Bio Art entry in Oxford Art Online, Oxford University Press, 2007-2014. (נדרשת הרשמה)
  8. ^ Anker, Suzanne (2014). "The beginnings and the ends of Bio Art" (PDF). Artlink. 34 (3).
  9. ^ "The Rise and Fall or Rayfish Footwear - Next Nature Network". 19 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "The Guy Who Wants to Sell Lab-Grown Salami Made of Kanye West Is "100% Serious"". 2014-02-26.
  11. ^ Prixars Electronica : 2004 CyberArts : international compendium Prix Ars Electronica : computer animation/visual effects, digital musics, interactive art, net vision, digital communities, u19, freestyle computing, the nest idea. Austria: Hatje Cantz. 2004. ISBN 9783775714938.
  12. ^ "Victemless Leather".