לידה |
26 בינואר 1955 (בן 69) סטוקהולם, שוודיה |
---|---|
מדינה | שוודיה |
תקופת הפעילות | מ-1970 |
מקום לימודים | האקדמיה הלאומית למשחק של שוודיה |
בן או בת זוג | Susanna Román (1983–1987) |
פרופיל ב-IMDb | |
ביורן יוהאן אנדרסן (בשוודית: Björn Johan Andrésen; נולד ב-26 בינואר 1955) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ומוזיקאי שוודי. הוא ידוע בעיקר בזכות משחקו בסרטו של הבמאי האיטלקי לוקינו ויסקונטי, שמבוסס על הנובלה "מוות בוונציה" מאת תומאס מאן.
אנדרסן למד בבית הספר למוסיקה של אדולף פרדריק בסטוקהולם.[1]
אנדרסן הופיע רק בסרט אחד, בשנת 1970, "En kärlekshistoria'", עד שלוהק לסרטו של לוקינו ויסקונטי, "מוות בוונציה", מה שזיכה אותו בפרסום בינלאומי.
אנדרסן גילם את טאדז'ו, הילד הפולני הצעיר והיפהפה שגוסטאב פון אשנבאך, אותו מגלם דירק בוגרד, הדמות הראשית בנובלה, מוזיקאי (בספרו של מאן הוא סופר) מצליח ומפורסם ברחבי אירופה, שמנהל אורח חיים קפדני ונזירי, מחליט לצאת מעירו מינכן כדי לטייל בוונציה. הוא מתאהב בנער יפהפה בשם טאדז'ו אותו מגלם אנדרסן.
היסטוריון הקולנוע לורנס ג'יי קווירק העיר במחקרו "הסרטים הרומנטיים הגדולים" משנת 1974, שכמה צילומים של אנדרסן "ניתן להוציא מהמסגרת ולתלות על קירות הלובר או הוותיקן". בעקבות פסטיבל קאן שנה לאחר הופעת הבכורה של "מוות בוונציה", זכה אנדרסן לכותרות בינלאומיות כ"הנער הכי יפה בעולם".[2]
שמועות נפוצו בארצות הברית בזמן יציאת הסרט לשאלה האם אנדרסן הוא הומו (כיוון שהתפקיד דרש ממנו להחליף מבטים רומנטיים עם הגיבור, ובהזדמנות אחרת, לנשק וללטף אותו נער מתבגר אחר). אנדרסן הכחיש זאת באופן נחרץ, ומאוחר יותר סיפר על אי הנוחות שלו מכך שנאלץ על ידי הבמאי לוקינו ויסקונטי לבקר במועדון גייז, שם משך את תשומת לבם של גברים מבוגרים.[3]
להוט להפיג את השמועות בנוגע למיניותו ולשפוך את תדמית "הילד היפה" שלו, נמנע לאחר מכן אנדרסן מתפקידים בעלי נראות הומוסקסואלית. אנדרסן כעס כאשר הסופרת הפמיניסטית ג'רמיין גריר השתמשה בתצלום שלו על כריכת ספרה "הנער היפה" משנת 2003 ללא רשותו.[4] אף על פי שגריר אכן התייעצה עם הצלם דייוויד ביילי (שהחזיק בזכויות היוצרים על התמונה) לפני פרסום הספר, אנדרסן טען כי נהוג כאשר צד המשתמש בתמונה של אדם שהוגן בזכויות יוצרים על ידי אדם אחר, ליידע את הפרט. לטענתו הוא לא היה נותן את הסכמתו לכך שגריר תשתמש בתמונתו אם הייתה מודיעה לו על כוונותיה.
לאחר יציאת הסרט "מוות בוונציה", בילה אנדרסן תקופה ממושכת ביפן והופיע במספר פרסומות בטלוויזיה וגם הקליט כמה שירי פופ. יש הסוברים כי הופעתו בסרט השפיעה על אמני אנימה יפניים רבים (הידועים בתיאוריהם של גברים צעירים ונשים המכונים "בישונן"), ובמיוחד קייקו טאקמיה. לאנדרסן יש חיבה חזקה ליפן מאז וביקר שוב במדינה לאורך השנים.[5] הגעתו של אנדרסן לטוקיו תוארה כדומה לנחיתת הביטלס בארצות הברית השחקן הצעיר זכה לתשומת לב נשית עצומה.[6]
אנדרסן הופיע בכמה סרטים שוודיים ואמריקאים אחרים.[7] אלה כוללים "Smugglarkungen" (1985), "Kojan" (1992), "Pelikaanimies" (2004),[8] ומידסומר בשנת 2019.
בנוסף להיותו שחקן, אנדרסן הוא מוזיקאי מקצועי, ועד לאחרונה הופיע וסייר בקביעות עם להקת המחול של סוון אריקס.[9][10]
"הילד היפה ביותר בעולם" הוא סרט תעודה המתעד את סיפורו של אנדרסן. אנדרסן, זכה לתואר הזה כשגילם את טאדז'ו בעיבוד הקולנועי לספרו של תומאס מאן, "מוות בוונציה". בדומה לילדים שחקנים הוא שילם את המחיר על הפרסום שהגיע מוקדם וללא הכנה.[11][12]
אנדרסן מתגורר בסטוקהולם. יש לו בת, רובין (נולדה ב-1984), עם גרושתו, המשוררת סוזנה רומן.[13] לאנדרסן ולאשתו סוזאנה נולד ילד נוסף, בן בשם אלווין, שמת כתוצאה מתסמונת מוות בעריסה בגיל 9 חודשים. אנדרסן נקלע לדיכאון ארוך לאחר מותו של בנו. בראיון שנערך בשנת 2020 הצהיר אנדרסן כי הוא מאמין שיפגוש את בנו שוב "לאחר המוות".[14] לאנדרסן שני נכדים.[15]
{{cite web}}
: (עזרה)
Andresen said that when he was 16, Visconti would take him to gay clubs where he was made uncomfortable by grown men staring at him: 'They looked at me uncompromisingly as if I was a nice meaty dish.'
Sometimes he still sees his image as Tadzio in a poster or in a cinema flyer; it used to cause him irritation, but not any more. 'My career is one of the few that started at the absolute top and then worked its way down,' he says. 'That was lonely.'