ביטוח אחריות מקצועית הוא ביטוח הנמכר לבעלי מקצועות חופשיים (רופאים, עורכי דין רואי חשבון, מהנדסים, אדריכלים ועוד) ולעסקים, להכנה מפני תביעה אזרחית על נזק שגרמו בתום לב במסגרת פעילותם המקצועית (נזק ללקוח או נזק לצד שלישי). במסגרת זו נכלל גם ביטוח אחריות דירקטורים הניתן לדירקטורים בחברות ציבוריות, לשם הגנה מתביעה של בעלי מניות בחברה. ביטוח זה אינו כולל הגנה מתביעה פלילית.
כיוון שיש הבדלים ניכרים בין עיסוקים שונים, פוליסות ביטוח אחריות מקצועית מותאמות לעיסוק הספציפי שהן מבטחות. פוליסה לביטוח אחריות מקצועית מפרטת את סוגי המעשים והמחדלים המבוטחים במסגרתה, ואת הפיצוי שיינתן בקרות מקרה הביטוח. פיצוי זה כולל בדרך כלל מימון של ההגנה המשפטית הנדרשת ומימון הפיצוי לתובע אם ייפסק כזה. ככל ביטוח, גם ביטוח אחריות מקצועית ניתן תמורת פרמיה המשולמת לחברת הביטוח, וכולל השתתפות עצמית בקרות נזק.
ביטוח של אדם העוסק בעיסוק הדורש רישיון מותנה בכך שלאדם אכן יש את הרישיון הנדרש.
בתחילת המאה ה-21 כללו פוליסות ביטוח אחריות מקצועית גם הגנה מתביעות בגין הטרדה מינית במסגרת הפעילות המקצועית. עקב התנגדות ציבורית לכך הוציאה הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, הנחיה לחברות הביטוח, שלא להעניק כיסוי ביטוחי לאדם שהורשע בהטרדה מינית או שהשיג פשרה.[1]
תביעה בגין רשלנות מקצועית מוגשת לפעמים זמן רב לאחר האירוע שגרם את הנזק. בהתאם לכך, פוליסות לביטוח אחריות מקצועית הן משני סוגים:
יש לשים לב להבדל זה בעת החלפת מבטח, משום שהוא עלול לגרום למצב של חוסר ביטוח. דוגמה: רופא ביטח עצמו בשנת 2019 בחברה א' בפוליסה לפי מועד התביעה, ובשנת 2020 בחברה ב' בפוליסה לפי מועד האירוע. לכאורה היה מבוטח ברציפות בשתי שנים אלה. בשנת 2020 הוגשה נגדו תביעה בגין טיפול רשלני שנתן בשנת 2019. שתי החברות יתנערו מחובתן לפצותו, והוא ימצא עצמו ללא ביטוח לאירוע זה.
מבוטח בפוליסה לפי מועד התביעה יזדקק לביטוח גם במשך שנים אחדות לאחר פרישתו מפעילות מקצועית, שמא תוגש נגדו תביעה בשנים אלה. פוליסה לפי מועד התביעה כוללת לעיתים גם תקופה רטרואקטיבית, כלומר ביטוח בגין אירועים שהתרחשו לפי מועד עשיית הפוליסה והמבוטח לא ידע שהם עלולים לחשוף אותו לתביעה, אך תביעה בגינם הוגשה לאחר מועד עשיית הפוליסה.[3]
בתיקון משנת 2005 לפקודת הנזיקין נוסף לפקודה סעיף 7א הקובע: "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור."[4] דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים את הצורך בתיקון זה:
בהתאם לתיקון זה דחה בית המשפט העליון תביעת נזיקין שהגיש אדם נגד שני קציני משטרה, בטענה שהתרשלו בניהול חקירתו, לרבות ככל שהדבר נוגע להחלטה להחזיקו במעצר.[6]