לידה |
3 באפריל 1947 (בן 77) צפון בבילון, ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
מקום מגורים | לוס אנג'לס |
עיסוק | סופר ובמאי |
מקום לימודים | אוניברסיטת מרקט |
שפות היצירה | אנגלית |
יצירות בולטות | "אקספרס של חצות" (ספר) |
תקופת הפעילות | מ-1976 |
בן או בת זוג | Wendy West |
ויליאם "בילי" הייז (באנגלית: William "Billy" Hayes; נולד ב-3 באפריל 1947) הוא סופר, שחקן ובמאי אמריקאי. הוא ידוע בעיקר בעקבות ספרו "אקספרס של חצות", המבוסס על חוויותיו ובריחתו מן הכלא הטורקי אחרי שהואשם בהברחת חשיש.
הייז נולד ב-3 באפריל 1947 בניו יורק. אביו היה מכונאי ואמו נפטרה זמן קצר אחרי שילדה אותו. ב-1967 הגיע לאוניברסיטת קולומביה שם פגש את סוזן, שהפכה בהמשך לבת זוגו.
בהיותו סטודנט, הייז נתפס בידי כוחות משטרת טורקיה ב-7 באוקטובר 1970, כשעל גופו מוצמדים שבעה קילוגרמים של חשיש. הוא נשפט למאסר של כ-4 שנים וחודשיים בכלא טורקי. כשתאריך שחרורו עמד להגיע בתוך מספר שבועות, הוא למד שהרשויות החליטו פה אחד להעניק לו תקופת מאסר עולם באשמת הברחת סמים במקום החזקתם בלבד. הוא נכלא בכלא "Sağmalcılar" בטורקיה[1]. בעקבות תקרית אלימה בכלא בה תקף הייז אסיר המקורב לפקידי הכלא, הייז הועבר לבית חולים פסיכיאטרי בשם "באקיקרוי".
מחלקת המדינה של ארצות הברית לחצה על טורקיה לשחררו, אך ראש ממשלת טורקיה מליח אזנבל טען כי לארצות הברית אין עמדה בדחיית פסיקה של בית משפט טורקי. לצד זאת הוא אמר בשיחות סגורות כי יישקל שחרורו מטעמים הומניטריים אם מצבו הפסיכולוגי והנפשי של הייז לא ישתפר. אך ב-12 במאי 1975 הוא נדון למאסר של 30 שנה במקום מאסר עולם, והועבר לכלא "אימפרלי". בשיחות בין דיפלומטים אמריקאים לטורקים, ניסו להסדיר את שחרורו בחנינה ב-1978, תוך הכרזתו כאישיות בלתי רצויה בטורקיה וגירושו.
הייז הצליח להימלט מתוך הכלא הטורקי ב-2 באוקטובר 1975 באמצעות חתירה בסירת משוטים בלילה. הוא הגיע לבנדירמה ולאחר מכן הצליח לחצות את הגבול ליוון. הוא הגיע מסלוניקי לפרנקפורט בגרמניה ב-20 באוקטובר 1975, שם נחקר וסיפר מידע צבאי שנודע לו על טורקיה במהלך שהותו במדינה.
ב-1977 פרסם הייז את ספרו "אקספרס של חצות", המתאר את שנותיו בכלא ובריחתו. ב-1978 עובד הספר לסרט בעל אותו השם בבימויו של אלן פארקר ותסריט של אוליבר סטון. את הייז גילם השחקן בראד דייוויס. הסרט כלל שינויים רבים בהשוואה לספר, למשל הוכנסה הריגה של הייז את הסוהר הסדיסט חמידו "הדוב", האנטגוניסט הראשי בסרט, ובנוסף תואר כי חמידו נהג להתעלל באסירים מינית ונפשית (למעשה, הסוהר נהרג ב-1973 בידי אסיר משוחרר שחמידו העליב את משפחתו, שנתיים לפני בריחתו של הייז).
במהלך פסטיבל קאן ב-1999, רואיין הייז על ידי פרסומאי טורקי על הסרט; הייז הביע את אכזבתו מהסרט, בין השאר בשל הדימוי השלילי שנוצר בעקבותיו לטורקיה ולכלל הטורקים.[2][3].
ביוני 2010, שודר במסגרת התוכנית התיעודית "Locked Up Aboard" מאת נשיונל ג'יאוגרפיק, פרק בשם "אקספרס של חצות האמיתי", בו רואיין הייז וסיפר את גרסתו לסיפור הכליאה והבריחה.
הייז נותר פעיל בתעשיית הבידור, בעיקר בכתיבה ובמשחק. בין השאר כתב וביים את "Southside" ב-2003.