ביספוספונטים

ביספוספונטים (באנגלית: Bisphosphonates) אלו תרופות המונעות את איבוד מסת העצם ומיועדות לטיפול בדלדול עצם ומחלות נלוות, כגון מחלת פאג'ט של העצם ופרכת. התרופות נקראות כך משום שהן מכילות שתי קבוצות פוספנט (PO3) והן כוללות, בין היתר, את התרופות Alendronate (בישראל משווק תחת השמות פוסלן, מקסיבון, אלנדרונאט) ו- Risedronate (בישראל, אקטונל, התרופה מאושרת גם לצורך מניעה של דלדול עצם כתוצאה משימוש בסטרואידים). תרופות אלו מהוות את התרופות העיקריות לטיפול בדלדול עצם, אולם קיימות גם תרופות נוספות ממשפחה זו.

תרופות אלו הראו ירידה משמעותית בסיכון לשברים אוסטאופורוטיים. כך למשל, המחקר Fracture Intervention Trial אשר כלל צריכה יומית של התרופה אלנדרונאט למשך מעל לשנתיים, הראה ירידה בסיכון לפתח שברי חוליות בכ-50% וירידה של 50% בשברי צוואר הירך. מחקרים אחרים הראו תוצאות דומות גם בטיפול הניתן אחת לשבוע עם מינון גבוה יותר. לכן, נכון ל-2012 ההמלצה היא טיפול אחת לשבוע, המגביר את היענות החולה ליטול את התרופה.

דרך מתן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על התרופה להילקח בבוקר עם כוס מלאה מים ועל קיבה ריקה, משמע לפני ארוחת הבוקר. זאת מאחר שהתרופה איננה נספגת היטב במערכת העיכול ועל כן יש למקסם את ספיגתה. על המטופלים להישאר זקופים למשך חצי שעה לאחר נטילת התרופה כדי להימנע מגירוי הוושט. מכיוון שהתרופה עלולה לגרות את הוושט, אין לתת אותה לחולים הסובלים מהיצרויות של הוושט או מהתרוקנות לא תקינה שלו.

אופן פעולת התרופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביספוספונטים אלו תרופות אשר באופן ספציפי מונעות את הפעילות של אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם) וכן מורידות את מספרם, בין היתר, על ידי ביצוע אפופטוזה (הרג מתוכנן של התא).

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי נפוצות יחסית כוללות חוסר נוחות בקיבה או גירוי של הוושט, שניתן לרוב למנוע אותן במידה והתרופה נלקחת בהתאם להוראות נטילתה (כלומר להישאר זקופים למשך לפחות חצי שעה לאחר נטילת התרופה). תופעת לוואי בעייתית אולם נדירה יותר היא נמק עצם של הלסת (osteonecrosis of the jaw), בעיקר של הלסת התחתונה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביספוספונטים בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.