מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת |
מיקום | סגד |
מדינה | הונגריה |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1900 |
תאריך פתיחה רשמי | 1900 |
אדריכל | ליפוט באומהורן |
סגנון אדריכלי | זצסיון הונגרי, אר נובו, אדריכלות אקלקטית, אדריכלות נאו-מורית |
קואורדינטות | 46°15′14″N 20°08′34″E / 46.253901°N 20.142649°E |
בית הכנסת של סגד (בהונגרית: Szegedi zsinagóga), או "בית הכנסת החדש של סגד", הוא בית כנסת נאולוגי בעיר סגד שבדרום הונגריה, בית הכנסת השני בגודלו במדינה (לאחר בית הכנסת הגדול של בודפשט) והרביעי בגודלו בעולם[1]. נוסד בשנת 1907 ותוכנן על ידי האדריכל ליפוט באומהורן.
סגנונו אקלקטי וכולל מגוון אלמנטים, בהם התחייה הגותית, אדריכלות מורית ואר-נובו. גובה הכיפה 48.5 מטרים. בית הכנסת מכיל מקומות ל-806 גברים ו-623 נשים.
את הקמת בית הכנסת יזם ב-1903 רב הקהילה, עמנואל לעף, שהיה גם בוטנאי ומחבר הספר "צמחי היהודים". הוא השפיע רבות על עיצוב הפנים של בית הכנסת ושזר בעיטוריו מצמחי ארץ ישראל באופן סמלי, כך למשל בנה את ארון הקודש מעצי שיטים שהביא ממצרים, כך שיזכיר את המשכן, אוהל מועד. כל חג מיוצג בחלון ויטראז' ובו צמחים הקשורים בחג.