בניין בית המשפט העליון של פקיסטן באסלאמאבאד | |
מאפיינים | |
---|---|
מדינה | פקיסטן |
היסטוריה | |
תקופת הפעילות | 2 במרץ 1956 – הווה (68 שנים) |
רשות קודמת | בית המשפט הפדרלי של פקיסטן |
שופטים | |
מספר שופטים | 17 |
גאוגרפיה | |
כתובת | אסלאמאבאד |
אתר רשמי | |
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של פקיסטן |
בית המשפט העליון של פקיסטן (באורדו: عدالت عظمیٰ پاکستان) הוא בית המשפט העליון בהיררכיה השיפוטית של הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן.
סמכויות בית המשפט נקבעו בחלק השביעי של חוקת פקיסטן. בית המשפט משמש כערכאת ערעור לכלל בתי המשפט בפקיסטן.[1]
בהרכבו כיום, בית המשפט העליון מורכב מנשיא, שישה עשר שופטים ושני שופטים אד-הוק אשר מאושרים למינויהם על ידי הנשיא על פי מועמדותם מתוך בחירת ראש ממשלת פקיסטן על סמך כישוריהם. גיל הפרישה של השופטים הוא 65, וניתן להדיחם בעקבות התנהגות בלתי הולמת על ידי בקשת נשיא פקיסטן מהמועצה המשפטית העליונה,.
בשנת 1861, הראג' הבריטי חוקק חוק המסדיר את בתי המשפט הגבוהים ההודיים, כשהוא יוצר בתי המשפט הגבוהים במחוזות תת היבשת ההודית תוך ביטול בתי המשפט העליונים שישבו קודם לכן, ביניהם בית המשפט בלאהור. [2]
בחוק ממשלת הודו שנחקק ב-1935, נקבעה הקמת בית המשפט הפדרלי של הודו, שישמש כערכאת ערעור על פסקי בתי המשפט הגבוהים .[2]
לאחר עצמאות פקיסטן בעקבות חלוקת הודו ב-1947, גם בית המשפט הפדרלי חולק בין הודו לפקיסטן כאשר השופט סר הרילאל קניה הפך לנשיא בית המשפט העליון של הודו והשופט סר עבדול ראשיד הפך לנשיא בית המשפט הפדרלי של פקיסטן, שהוכרז על הקמתו ב-1949. [3]
בית המשפט העליון של פקיסטן הוקם עם אשרורה של חוקת פקיסטן הראשונה ב-23 במרץ 1956, כשהוא מחליף את בית המשפט הפדרלי.[3]
בחוקה מ-1956 נקבע כי מקום מושבו של בית המשפט יהיה בקראצ'י, אך עם השנים עבר בית המשפט העליון ללאהור. בחוקה מ-1973 נקבע כי בית המשפט ישב באסלאמאבאד, אך עקב מניעות מיממון הדבר לא אירע. ב-1974 עבר בית המשפט לרוואלפינדי. ב-1990 החלה בניית משכן לבית המשפט באסלאמאבאד, שנחנך בדצמבר 1993.[4]
חוקת פקיסטן אינה קובעת מספר מדויק לשופטי בית המשפט העליון.[1] בשנת 1947, בית המשפט העליון כלל שבעה שופטים [5], במשך כמה שנים, עבודתו של בית המשפט גדלה והתיקים החלו להצטבר, מה שהוביל את בית המשפט העליון לבקש מהפרלמנט להגדיל את מספר השופטים.[6] ב-1997 נחקק חוק שהעמיד את מספרם של שופטי בית המשפט על 17.
מינוי השופטים בבית המשפט העליון נעשה על ידי ראש ממשלת פקיסטן,[7] ובאישור נשיא פקיסטן.[8]
בחוקה נקבע כי על שופטי בית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו לפחות חמש שנים כשופטים באחד מחמשת בתי המשפט הגבוהים של פקיסטן, או עורך דין המוסמך להופיע בפני בית משפט גבוה במשך לפחות חמש עשרה שנים.[1]
ההמלצות העיקריות והמשפיעות לשופטים להעלאת שופטים בבית המשפט העליון כשופטים מגיעות מהוועדה השיפוטית שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון של פקיסטן שמכין את סיכום ההסמכה לפני שהמינוי שנשלח להנהלה. [9]
בבית המשפט קיים נוהל של מינוי זמני (אד הוק) בבית המשפט העליון כאשר מניין השופטים חסר, או אם יש צורך להגדיל את מספר השופטים בבית המשפט העליון. המינוי מגיע ישירות מהוועדה השיפוטית בראשות נשיא בית המשפט העליון ונשיא פקיסטן מאשר את המינויים.[1]
גיל הפרישה של שופטי בית המשפט העליון הוא 65.[1]
נשיא בית המשפט העליון הוא גם חבר במועצה המשפטית העליונה של פקיסטן.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)