מידע כללי | |
---|---|
סוג | מבנה מינהל ציבורי, בניין, מסגד |
מיקום | נצרת |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1740 |
תאריך פתיחה רשמי | 1740 |
סגנון אדריכלי | אדריכלות עות'מאנית |
מידות | |
קומות | 2 |
קואורדינטות | 32°42′14″N 35°17′54″E / 32.7039°N 35.2983°E |
בית הסראייה בעיר נצרת, הוא מבנה שהקים דאהר אל-עומר, שליט הגליל באמצע המאה ה-18, ואשר שימש כמרכז השלטוני בעיר.
הבניין בן שתי הקומות הוקם בסביבות שנת 1740. הוא כלל את דירתו של אל-עומאר, אורוות ובית מעצר, ומאחר שבעת הקמתו טרם היה בעיר מסגד, שימש חלק ממנו כמקום תפילה מוסלמי עד הקמת המסגד הלבן בנצרת. לאחר דאהר אל-עומר ועד תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, המשיך המבנה ושימש את השליט המחוזי העות'מאני (הקאימקאם). בתחילת המאה ה-20 הוקם מעל המבנה מגדל שעון, אשר היה אחד משבעה מגדלי שעון שהוקמו ברחבי הארץ לציון 25 שנות שלטונו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני. לאחר הקמת מדינת ישראל שימש המבנה את עיריית נצרת עד שנת 1991. לאחר מכן נפתחה במבנה מסעדה, ובעתיד הוא מתוכנן להפוך למוזיאון עירוני.
מגדל השעון בנצרת היה אחד משבעה מגדלי שעון, שהוקמו בארץ ישראל לציון יובל 25 שנות שלטונו של עבדול חמיד השני, אם כי יש החולקים על כך. ששת המגדלים האחרים הוקמו בצפת, בחאן אל-עומדאן בעכו, בחיפה, ביפו, מעל שער יפו בירושלים ובשכם. סך הכל נבנו כמאה מגדלים כאלה ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה. המגדל בנצרת נמוך באופן משמעותי מיתר המגדלים שנבנו בארץ, ובו קומה בודדת, אם כי גבוהה באופן יחסי. הוא בנוי בסגנון המזכיר את אדריכלות הרנסאנס, הוא רבוע ועשוי אבן גיר. בכל אחד מצדדיו קבוע חלון ביפורי שמעליו פתח עגול, ואשר בו ככל הנראה היה קבוע השעון בעבר.