בית התה של ירח אוגוסט

בית התה של ירח אוגוסט
כתיבה ג'ון פטריק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס פוליצר לדרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מונולוג הפתיחה

סאקיני: גבירות נחמדות ואדונים חביבים,
נעים לעשות לכם הכרה עם עצמי.
סקיני השם.
מקצוע : תורגמן
השכלה על ידי מילון עתיק,
בן אוקינאווה בתעלולי האלים.
ההיסטוריה של אוקינאווה מגלה רשימה מכובדת של כובשים.
יש לנו כבוד להיות נכבשים במאה ה - 14 על ידי פיראטים סיניים,
במאה ה - 16 על ידי מסיונרים בריטיים,
במאה ה - 18 על ידי שרי מלחמה יפניים
ובמאה ה - 20 על ידי חיילי הצי של ארצות הברית.
אוקינאווה בת מזל, תרבות מביאים לארץ שלנו... לא מוכרח לנסוע לחוץ לארץ בשבילה.
לומדים הרבה דברים.
הכי חשוב מהכל : עולם לא דומה לאוקינאווה
העולם מלא שינויים נחמדים.
דוגמה :
באוקינאווה אין מנעולים על הדלתות.
נימוסים רעים - לחשוד בשכנים.
באמריקה : מנעול ומפתח - תעשייה חשובה.
מסקנה :
נימוסים רעים - עסקים טובים.
באוקינאווה... להתרחץ בבית מרחץ עם אישה ערומה : יפה מאוד.
תמונה של אישה ערומה בבית פרטי : לא יפה.
באמריקה... פסל אישה ערומה בגן מקבלים פרס.
אישה אמיתית ערומה בגן מקבלים בית סוהר.
מסקנה : פורנוגרפיה שאלה של גאוגרפיה.

תרגום: דן בן אמוץ

בית התה של ירח אוגוסט (באנגלית: The Teahouse of the August Moon) הוא מחזה משנת 1952 מאת ג'ון פטריק לפי ספרו של וורן סניידר, המציג באופן סאטירי את הכיבוש האמריקאי ביפן. עלילת המחזה מתרחשת בכפר קטן באי אוקינאווה. המחזה ידוע במיוחד בשל מונולוג הפתיחה שלו הקובע כי "פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה".

סניידר שירת כאיש הממשל הצבאי של כוחות הכיבוש האמריקאי ביפן ב-1945.

הדמויות העיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סאקיני, כפרי המשמש כמתורגמן
  • קפטן פיסבי, איש הממשל הצבאי בכפר, מורה במקצועו האזרחי
  • קולונל פורדי, מפקד הממשל הצבאי באוקינאווה
  • קפטן מקלין, פסיכולוג היחידה
  • פרח הלוטוס, גיישה

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת כולה בכפר טוביקי, כפר קטן באוקינאוונה, המייצג את כל יפן תחת הכיבוש האמריקאי.

מוביל העלילה הוא המתורגמן סאקיני, כפרי זריז וסתגלן המפרש את המציאות באופן הדדי בין היפנים לאמריקאים ולהפך ובין הבמה לקהל, תוך פניות ישירות, בלשון חדה והומוריסטית, אל הקהל. תפקיד סאקיני הוא התפקיד המרכזי במחזה מבחינת תשומת הלב ו"כוכבות" השחקן המגלם אותה.

הקולונל פורדי, המאמץ את הערכים האמריקאים של דמוקרטיה וקפיטליזם ואת הצורך להנחלתם המהירה על העם היפני, שולח את הקצין הצעיר פיסבי לכפר טוביקי על מנת ללמד את "האנשים האלה דמוקרטיה גם אם נצטרך לירות בהם אחד אחד". פיסבי מגיע לכפר, נוטל את סאקיני כמתורגמן ועורך בכפר בחירות דמוקרטיות למשרות ממשל מקומיות ו"לליגת הנשים הדמוקרטית" הוא אף מתחיל לארגן מיד בניית בית ספר מקומי וחוקר אחר אפשרויות עשיית הון. כל תפיסה של הקצין, הבטוח בצדקת בדמוקרטיה והתרבות המערבית, נתקלת בקיר של תרבות מקומית הרואה את הדברים באופן שונה ומורכב.

הכפריים מנסים לקרב את הקצין ומעניקים לו מתנה, את הגיישה היפה פרח הלוטוס. בהחלטת ועד דמוקרטית מסבים הכפריים את בניין בית הספר ההולך ונבנה לבית תה עבור הגיישה. עד מהרה נכבש פיסבי על ידי התרבות המקומית ומפסיק להאבק בה. הקולונל פורדי שולח לאי את קפטן מקלין, אותו מקבל פיסבי לבוש בקימונו במקום במדים. גם מקלין נשבה בקסם הכפרי.

כאשר מגיע אל הכפר הקולונל פורדי עצמו הוא נדהם מכשלונו העצום של פיסבי, שוויתר על הכיבוש והנחלת הערכים האמריקאים בתמורה לחיי שקט ורווחה. הוא משליך את פיסבי לכלא ומורה על הריסת בית התה, אך אז נודע כי השלטון הכריז על הכפר השקט כעל מופת להצלחת תוכנית הכיבוש האמריקאי. פורדי משחרר את פיסבי ומורה למקומיים להקים מחדש את בית התה ואף זוכה הן באהדת המקומיים והן בדרגת הגנרל לה ייחל.

הפקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הועלה לראשונה בברודוויי ב-15 באוקטובר 1953, הוצג 1027 פעמים וזכה בפרס טוני ובפרס פוליצר.

בשנת 1956 עובד לסרט בכיכובו של מרלון ברנדו בתפקיד סאקיני.

בישראל הועלה המחזה לראשונה בתיאטרון הבימה, בבימויו של יוליוס גלנר, ב-5 במרץ 1955, בכיכובו של רפאל קלצ'קין כסאקיני, עם יוסי בנאי, חנה'לה הנדלר, ארי קוטאי ושמואל רודנסקי (מתחלפים בתפקיד הקולונל פורדי), מישא אשרוב (מקלין), מרים זוהר (פרח הלוטוס) ודליה פרידלנד (נערה), עם מוזיקה מקורית מאת גארי ברתיני.

ב-1970 עלה בברודוויי המחזמר "Lovely Ladies, Kind Gentlemen" ("גבירות נחמדות ואדונים חביבים"), המבוסס על המחזה[1].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית התה של ירח אוגוסט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Lovely Ladies, Kind Gentlemen במסד הנתונים IBDB (באנגלית)


פרס טוני למחזה הטוב ביותר
1975−1948 מר רוברטס (1948) • מותו של סוכן (1949) • מסיבת הקוקטייל (1950) • השושנה המקועקעת (1951) • ‏The Fourposter‏ (1952) • ציד המכשפות (1953) • בית התה של ירח אוגוסט (1954) • שעות גורליות (1955) • יומנה של אנה פרנק (1956) • מסע ארוך אל תוך הלילה (1957) • זריחה בקמפובלו (1958) • ‏J.B.‏ (1959) • עושת הנפלאות (1960) • בקט (1961) • אדם לכל עת (1962) • מי מפחד מווירג'יניה וולף? (1963) • לותר (1964) • הנושא היה שושנים (1965) • מארה סאד (1966) • הביתה (1967) • רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים (1968) • התקווה הלבנה הגדולה (1969) • ‏Borstal Boy‏ (1970) • ‏Sleuth‏ (1971) • ‏Sticks and Bones‏ (1972) • שנת האליפות ההיא (1973) • ‏The River Niger‏ (1974) • אקווס (1975)
2000−1976 ‏Travesties‏ (1976) • תיבת הצללים (1977) • דה (1978) • איש הפיל (1979) • ילדים חורגים לאלוהים (1980) • אמדאוס (1981) • חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי (1982) • סיפור אהבה בשלושה פרקים (1983) • הדבר האמיתי (1984) • טירונות בלוז (1985) • אני לא רפפורט (1986) • גדרות (1987) • מ. באטרפליי (1988) • היידי, יומן חיים (1989) • ענבי זעם (1990) • אבודים ביונקרס (1991) • רוקדים בלונאסה (1992) • מלאכים באמריקה: המילניום מגיע (1993) • מלאכים באמריקה: פרסטרויקה (1994) • ‏אהבה! אומץ! חמלה!‏ (1995) • מאסטר קלאס (1996) • ‏The Last Night of Ballyhoo‏ (1997) • אמנות (1998) • ‏Side Man‏ (1999) • קופנהגן (2000)
2001 ואילך הוכחה (2001) • העז, או מי זאת סילביה? (2002) • ‏Take Me Out‏ (2003) • אני אשתי של עצמי (2004) • ספק: משל (2005) • נערי ההיסטוריה (2006) • חוף אוטופיה (2007) • אוגוסט: מחוז אוסייג' (2008) • אלוהי הקטל (2009) • אדום (2010) • סוס מלחמה (2011) • קלייבורן פארק (2012) • וניה, סוניה, מאשה ושפיץ (2013) • לאורך כל הדרך (2014) • המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (2015) • בני האדם (2016) • אוסלו (2017) • הארי פוטר והילד המקולל (2018) • ‏The Ferryman‏ (2019) • הירושה (2021) • טרילוגיית ליהמן (2022) • לאופולד-שטאט (2023) ‏•‏‏ Stereophonic ‏(2024)