טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | שכם |
גובה | 534 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 1,120 (2006) |
קואורדינטות | 32°13′53″N 35°12′57″E / 32.231388888889°N 35.215833333333°E |
אזור זמן | UTC +2 |
בית וַזַן (בערבית: بيت وزن) היא עיירה פלסטינית בשומרון, השייכת לנפת שכם. בגובה ממוצע של כ- 520 מטר מעל פני הים. בית וזן ממוקמת בפאתי שכם, כ- 4 קילומטרים מערבית למרכז העיר, ליד השכונות רפידיה וגֻ'נֵייד, על הכביש הראשי שמוליך לקלקיליה. על אף שמדובר ביישוב נפרד, כיום יש רצף בניה בין היישובים.
יש כמה סברות למקור השם:
א. היישוב נמצא במקום שבו היה היישוב הקדום בית זין. לפי המסורת השומרונית גרו ביישוב הקדום שבע משפחות שומרוניות שנאלצו להתאסלם ומכאן שמו של היישוב (זין פירושו שבע). [1] [2]
ב. בשנת 1881 נקרא הכפר בשם: "בית אוּדֶן" (Beit Udhen), או: בית אוּזֶן "Beit Uzen", [3]
ג. לפי מועצת הכפר, "וָזֶן" הייתה אשתו של ראש שבט שגר כאן בעבר.[4]
ד. יש תושבים שסבורים כי השם הנוכחי הוא שיבוש של המלה אווזים בערבית (وزين אוּזִין) [5]
ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על עקבות של התיישבות צלבנית בבית וואזן במאה ה-12. [6]
במפקד של האימפריה העות'מאנית בשנת 1517, ובמפקד של 1596 הופיע הכפר תחת השם Bayt Awzan, במחוז משנה של סנג'אק שכם. התושבים, כולם מוסלמים, שילמו מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית, בנוסף להכנסות מזדמנות, בסך של 13,000 אקצ'ה.[7]
במאה ה-17 הגיעו לאזור, אנשים משבט בני ע'אזי מעבר הירדן. מתוך המגיעים, בני משפחת קאסם התמקמו בכפר וכן בדיר איסתיא, ככפרים המרכזיים שלהם ושלטו בנפת ג'מאעין של סנג'אק שכם [8] . במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור. בבית וזן, בנתה משפחת קאסם, בשנת 1820 ארמון מבוצר.[9][10] (ראה להלן - אתרים). ראש המשפחה השיח' קאסם אל-אחמד (قاسم الأحمد), היה המפקד המוביל של מרד האיכרים בשנת 1834 וכאשר אברהים פאשה כבש את האזור הוא תלה את קאסם ואת שני בניו. [11]
מפקדי אוכלוסין | ||
שנה | תושבים | מקור |
1922 | 270 | [12] |
1931 | 253 | [13] |
1945 | 310 | [14] |
1961 | 372 | [15] |
1982 | 358 | |
1987 | 717 | |
1997 | 837 | [16] |
2006 | 1,120 | [17] |
2007 | 1,057 | [18] |
בשנת 1882נקרא הכפר בית אודן (אודן או אוזן) ותואר כ"כפר קטן למדי מבית איבא, השוכן על המדרון שמעליו. הייתה לו באר בצד המזרחי, ומעיין בצלע הגבעה ממערב." [19]
שתי המשפחות הגדולות ביותר בבית וואזאן כיום הן משפחות אבו אשה ועבד אל-חק[4] .
בסקר קרקעות משנת 1945, היה שטח הכפר 3,711 דונם אדמה. מתוכם 730 דונם היו מטעים ואדמות עם השקיה, 1,864 שימשו לדגנים ועל 22 דונם - שטח בנוי. [20]
לאחר הסכמי אוסלו בשנת 1995, סווגו 81% מאדמות הכפר כשטח A, ו 19% הנותרים סווגו כשטח B.[4]
מעל מעיין המים שבכפר נבנה מיכל וממנו מסתעפת רשת המים לבתי התושבים (1995). מי כמה מעיינות בשולי הכפר משמשים לחקלאות (שופעים רק בחורף)
ארמון משפחת קאסם:[9] נבנה בשנת 1820. ב 1927 ניזוק קשה, מרעידת אדמה ונותר נטוש, שנים רבות. הארמון שופץ, בסיוע הממשלה השוודית [21] והוחכר לאוניברסיטת א-נג'אח משכם. במקום נמצא מרכז הפיתוח העירוני והאזורי באוניברסיטה.
בשנת 1997 הוקמה מועצה מקומית לניהול מאוחד של הכפרים: בית וזן, בית איבא וזאוואתא.[4]
יישובי נפת שכם | ||
---|---|---|
ערים | שכם | |
מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • עיראק בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • ניסף ג'בייל • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
מחנות פליטים | בלאטה | |
נפות הרשות הפלסטינית |