רחוב בכפר | |
טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | רמאללה ואל-בירה |
ראש העיר | אחמד עיסא עבדאללה יאסין |
שטח | 3.983 קמ"ר |
גובה | 337 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 1,800 (2006) |
קואורדינטות | 31°55′40″N 35°04′16″E / 31.927777777778°N 35.071111111111°E |
אזור זמן | UTC +2 |
http://www.bilin-village.org/ | |
בִּלְעִין (בערבית: بلعين) הוא כפר פלסטיני, הנמצא מזרחית למודיעין עילית, ב"שטח B", שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. בכפר כ-1,800 תושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות[דרוש מקור].
המשפחות ("חמולות") העיקריות בכפר הן אבו רחמה, ח'טיב ובורנאת.
הכפר התפרסם בעיקר בגלל המאבק הממושך נגד הקמת גדר ההפרדה בסמוך אליו.
במקום נמצאו חרסים בודדים מן התקופה הרומית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית. בעבר הוצע לזהות את המקום עם היישוב בעלה שנזכר בתלמוד הירושלמי (סנהדרין יח ע"ג), אך הצעה זו איננה מקובלת.[1]
בשטח הכפר וסביבתו מספר אתרים ארכאולוגיים. חרבת אבו א-דנין ממערב, בה נחשפו שרידי מבנים, מספר, בורות מים, חלקי עמודים ומשקלת בית בד אבני מפתן במסגרת חפירות הצלה של רשות העתיקות. לפני בנייה במקום של ההתנחלות מודיעין עילית. וח'רבת נג'מת מרים, בה ביקר בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן וכתב:”ממערב לח'רבאתא פזורות על שטח קטן בתוך שדה מעובד הקרוי ח'רבת נג'מת, היה שם כפר לפנים, ואיננו עוד. אבנים גדולות אחדות, מהוקצעות פחות או יותר, מונחות עדיין על הארץ פה ושם. רואים שם גם גת יין עתיקה חצובה בסלע ומחולקת לשני מדורים. היישוב הזה, כפי שמעיד לכאורה שם האתר — 'כוכב מרים', היה עוד בוודאי מיושב בתקופה הנוצרית.”
כמו שאר הארץ עבר הכפר לשלטון האימפריה העות'מאנית בשנת 1517 והיה חלק מה"נחיה" (נפה) של רמלה.
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה.
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, בבלעין הייתה אוכלוסייה של 133 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין בשנת 1931 בארץ ישראל היו בכפר 66 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 166 תושבים, כולם מוסלמים[2].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 210 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 3,992 דונם, אשר מתוכם 800 דונם לגידולי דגנים[3].
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בעקבות קביעת הגבול בין ירדן וישראל כ-500 מטר ממערב לכפר, איבד הכפר כ-60% מאדמותיו החקלאיות.
בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 365 תושבים[4].
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
בעקבות הסכם אוסלו, 51.4% מאדמות הכפר נמצאות בשטח B, ו-48.6% הנותרים נמצאים בשטח C.
באפריל 2016 חנך השר וליד עסאף תערוכת כבוד בכפר בילעין, לשהידים-מחבלים שהיו שותפים בגל הטרור בשנים 2015–2016. בתערוכה הונצחו בין היתר ענן אבו סבחה מקלנדיה, שרצח את ראובן בירמכר ועופר בן ארי בשער יפו בירושלים[5]. באירוע השקת התערוכה השתתף גם אביו של המחבל בהא עליאן, מג‘בל מוכבאר, שרצח שלושה יהודים בקו 78 בשכונת ארמון הנציב בירושלים שתמונתו הוצגה בתערוכה[6].
בשנת 1991 פנתה "הקרן לגאולת הקרקע" אל פליאה אלבק, שכיהנה כמנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, בבקשה לרשום 780 דונם מאדמות פרטיות של תושבי בלעין כאדמות מדינה. הבקשה לא הסתמכה על מסמכים אלא על תצהיר כי הקרן רכשה את השטח אך אינה מעוניינת לבצע רישום בטאבו על שמה. על אדמות אלו הוקמה ההתנחלות "קריית ספר" שיועדה לציבור החרדי, שבהמשך התפתחה לעיר מודיעין עילית. סך הכל, הקצתה המדינה לקרן לגאולת קרקע, בחינם, קרקע בת 1,250 דונם במודיעין עילית[7]. הקרן התקשרה עם יזמים פרטיים לפיתוח היישוב. בהם החברות סולל בונה וחפציבה שבנו כ-2,000 דירות[8], ודניה סיבוס שבנתה 2,500 דירות[9].
בתחילת שנות ה-2000 יזם איש העסקים שמואל עינב את פרויקט "מתתיהו מזרח", פרויקט הרחבה של מודיעין עילית. לטענתו רכש במקום, יחד עם שותפים זרים, כ-1,300 דונם[10][11]. תושבי בלעין טענו שמעולם לא מכרו קרקעות במקום[12], ועתרו לבג"ץ[13]. בעקבות טענה זו הכריזה מדינת ישראל על חלק מהשטח כאדמת מדינה, וחלקן הופקע לטובת הקמת גדר ההפרדה[14]. בפברואר 2007 הלבינה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי את הפרויקט, לאחר שנבנו בו 42 בנייני מגורים ובהם כ-1,500 דירות[15].
הכפר התפרסם בתחילת המאה ה-21 בגלל המאבק נגד הקמת גדר ההפרדה בסמוך אליו. גדר ההפרדה באזור מותירה מחוץ לכפר 1,647 דונם מתוך 4,085 דונם הנכללים באדמות הכפר לפי החלוקה המנדטורית של אדמות הכפרים, מתוכם 678 דונם בבעלות פרטית והשאר אדמות מדינה[16].
החל מחודש ינואר 2005 מנהל הכפר מאבק כנגד גדר ההפרדה. המאבק כלל עתירה לבג"ץ, שבה נקבע שהגדר באזור תוכננה ונבנתה כך שתאפשר את הרחבתה העתידית של מודיעין עילית ולאו דווקא לפי שיקולים ביטחוניים. לכן קבע בג"ץ שיש לפסול את תוואי הגדר[17].
המאבק כולל הפגנות הנערכות בכפר מדי יום שישי, שבהן לוקחים חלק תושבי הכפר והכפרים הסמוכים, וכן מבקרים מבחוץ: פלסטינים מיהודה והשומרון, ישראלים, בעיקר פעילי שמאל רדיקלי, פעילי קבוצת אנרכיסטים נגד הגדר ופעילים בינלאומיים כגון תנועת הסולידריות הבינלאומית[18].
צמוד לכפר ממערב ממוקמת שמורת הטבע אלוני בילעין, בה 160 עצי אלון מצוי ומספר עצי חרוב, המהווים שריד ליער האלונים שכיסה עד אמצע המאה ה-19 את השפלה ומורדות השומרון, ששרד בזכות קבר שיח' איברהים שהיה במקום[22].
יישובי נפת רמאללה ואל-בירה | ||
---|---|---|
ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה | |
מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
נפות הרשות הפלסטינית |