בקרה אווירית קדמית (באנגלית: Forward Air Control או בראשי תיבות: FAC) היא תחום מקצועי בחילות אוויר, אשר מתמקד בבקרה אווירית בצמוד לחזית הלחימה, תיאום בין כוחות האוויר והקרקע למניעת ירי דו-צדדי ומודיעין זירה בזמן סיוע אוויר קרוב או בעת תקיפה טקטית בסמוך לכוחות.
בקר אווירי קדמי הוא קצין, לעיתים איש צוות אוויר בהכשרתו, האחראי על הסדרת המרחב האווירי מעל אזור הקרבות, בניית ושמירת תמונת מצב עדכנית, חלוקת מטרות למטוסי התקיפה והכוונתם לעברם.
בקרי אוויר קדמיים יכולים להיות מוצבים במפקדות שדה, בצמוד לכוחות הקרקע באופן רגלי או על גבי כלי רכב, או בכלי טיס בשמי הזירה.
הכישורים והניסיון הנדרשים לבקרי אוויר קדמיים ומפעלי מצייני לייזר מוגדרים בתקן נאט"ו 3797 STANAG. הם עשויים להוות חלק מצוות מאמץ אש או מחוליית בקרת אוויר טקטית, הם עשויים להיות קרקעיים, מוטסים או מוסקים. הם מאומנים לתכנן, לתאם ולכוון סיוע אוויר קרוב. הכשרתם כוללת לוחמה אלקטרונית, דיכוי הגנה אווירית של האויב, פיקוד ושליטה אווירית, שיטות התקפה, טקטיקות, חימוש ואמצעי לחימה.
ה-FACs בכוחות המזוינים של בריטניה מהווים חלק מצוותי מאמץ אש, כמו גם TACPs המסוגלים לכוון מגוון רחב של תקיפות. הבקרים מגיעים מחיל נחתים המלכותי ומרגימנט חיל האוויר המלכותי. חיל האוויר של הצבא מספק בקרי אוויר קדמיים מוטסים.
מאז 2003 משתמשים הכוחות המזוינים של ארצות הברית במונח "בקר מסוף התקפה משולב" (באנגלית: Joint Terminal Attack Controller בקיצור: JTAC).
בחיל נחתים מוקצה FAC או JTAC לכל פלוגה. מטלה כזו (שמוגדרת כ- "B-Billet") ניתנת לטייסי הצי לעיתים קרובות מכיוון שהם בקיאים ביותר בנושאי סיוע אוויר קרוב ותורת עליונות אווירית.
בחיל האוויר צוותי בקרת קרב (באנגלית: United States Air Force Combat Control Team, CCT) הם כוחות טקטיים מיוחדים המצוותים לכוחות המבצעים המיוחדים לתמיכה בהשתלבות הממד האווירי במבצע. תפקידם כולל תפעול מנחתים ושדות תעופה קדמיים, פיקוח טיסה, בקרת הסיוע האווירי ויכולות תקשורת קרקע-אוויר-חלל.
בצה"ל פועלים צוותי "סופ"ה" (סיוע ותקיפה), צוותי לוחמים ייעודיים המשותפים לזרוע היבשה ולחיל האוויר. הם כוללים חמישה לוחמים: קצין סיוע אווירי (קס”א), קצין שיתוף ארטילרי (קש”א) ושלושה לוחמים בעלי הכשרת מש"ק תקיפה. תפקידם לאתר ולמפות מטרות, ולתאם ולכוון אש ארטילרית, ירי טילים וכלי טיס תוקפים. ההכוונה מתבצעת באופן ישיר, באמצעים טכנולוגיים ובאמצעות מערכות שליטה ובקרה משותפות ליבשה ולאוויר.[1] הצוות אחראי על תכנון והפעלת האש בקרב ועל הקשר בין הכוחות המתמרנים לכוחות סיוע האש. הצוות עתיד להשתלב בכל גדוד מתמרן בצה”ל, ויהיה מוכשר להפעלת כלל יכולות האש במרחב האוגדתי מהיבשה והאוויר.[2]
שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לכוחות הקרקע מרוכז במסגרת היחידה לשיתוף פעולה. בשדה הקרב המשולב טייסים מהיחידה משמשים בתפקיד קצין סיוע אווירי (קס"א) לכוחות היבשה מרמת הגיס ועד רמת החטיבה.[3]
תעופה צבאית • תעופה • תעופה אזרחית | ||
---|---|---|
סוגי כלי טיס | מטוס קרב • מטוס תובלה צבאי • מטוס תקיפה • מטוס קרב רב-משימתי • מפציץ • מטוס ריגול • מטוס תובלה • מסוק קרב • מסוק סער • מטוס שליטה ובקרה • כטב"ם | |
כלי נשק | פצצה (שימוש כללי ומונחית) • טיל אוויר-אוויר • טיל אוויר-קרקע • טיל שיוט • חימוש משוטט (כטב"ם מתאבד) • רקטה • תותח אוטומטי/מקלע כבד (כגון M2 בראונינג ו-M61A1 וולקן) | |
מושגים עיקריים | לוחמה אווירית • קרב אוויר • הפצצה אסטרטגית • הפצצה טקטית • תובלה אווירית • מודיעין אוויר | |
מערכות עיקריות | לוחמה אווירית במלחמת העולם הראשונה • לוחמה אווירית במלחמת העולם השנייה • לוחמה אווירית במלחמת קוריאה • לוחמה אווירית במלחמת וייטנאם • לוחמה אווירית במלחמת המפרץ | |
מושגים משניים | טייסת • אלוף הפלות • גיחה • נ"מ • יעף • חמקנות • לוחמה אלקטרונית |