לידה |
21 בפברואר 1936 יוסטון, טקסס, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
17 בינואר 1996 (בגיל 59) יוסטון, טקסס, ארצות הברית | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | בית הקברות של מדינת טקסס | ||||
השכלה | |||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
ברברה שרלין ג'ורדן (באנגלית: Barbara Charline Jordan, 21 בפברואר 1936 – 17 בינואר 1996) הייתה עורכת דין, מחנכת, פוליטיקאית וממנהיגי התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית. כחברת המפלגה הדמוקרטית, היא הייתה האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שנבחרה לסנאט של טקסס, ולאישה האפרו-אמריקאית הראשונה מדרום ארצות הברית שנבחרה לבית הנבחרים של ארצות הברית[1]. ג'ורדן קיבלה פרסים רבים, בהם את מדליית החירות הנשיאותית. בשנים 1978–1980 הייתה חברה במועצת המנהלים של פרס פיבודי[2]. היא הייתה האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שנקברה בבית הקברות של מדינת טקסס[3].
ברברה שרלין ג'ורדן נולדה ביוסטון שבטקסס בשנת 1936. היא הייתה הצעירה מבין 3 ילדים. ילדותה של ג'ורדן התמקדה בחיי הכנסייה, במיוחד לאור העובדה שאמה הייתה מורה בכנסייה[4] ואביה היה מטיף בפטיסטי. בשנת 1952 סיימה את לימודי התיכון בהצטיינות. בזמן התיכון החליטה ג'ורדן להיות עורכת דין. בגלל ההפרדה הגזעית, לא יכלה ג'ורדן ללמוד באוניברסיטת טקסס באוסטין, לכן למדה באוניברסיטת טקסס הדרומית, כשהיא מתמקדת במדע המדינה ובהיסטוריה. בזמן הלימודים באוניברסיטה, הצטיינה ג'ורדן בדיבייטים[4], וסיימה את התואר הראשון בהצטיינות בשנת 1956. בשנת 1959 סיימה את לימודי המשפטים בבוסטון. לאחר סיום לימודיה, לימדה ג'ורדן מדעי המדינה במכללה באלבמה.
לאחר שחזרה מאלבמה בשנת 1960, החלה ג'ורדן לעסוק בעריכת דין. בשנת 1966 נבחרה לסנאט של טקסס, והייתה לסנטורית הראשונה בטקסס ממוצא אפרו-אמריקאי. במשך זמנה בסנאט, ג'ורדן הצליחה לחוקק כ-70 חוקים.
בשנת 1972, הצליחה ג'ורדן להיבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם טקסס. כך הייתה האישה הראשונה בתולדות טקסס שנבחרה לתפקיד. לאחר בחירתה, קיבלה ג'ורדן תמיכה נלהבת מהנשיא לינדון ג'ונסון אשר פעל לכך שג'ורדן תהיה בוועדת המשפטים. בשנת 1974 נאמה בקונגרס נאום אשר שודר לטלוויזיה אשר פתח את הליך הדחתו של הנשיא המכהן ריצ'רד ניקסון, אשר היה חשוד בטיוח בפרשת ווטרגייט. נאום זה התפרסם מאוד, ונחשב לאחד הנאומים הטובים ביותר מאותה התקופה.
בשנת 1979 פרשה מן הפוליטיקה והחלה לעבוד באוניברסיטת טקסס באוסטין. בשנים 1994 ועד למותה בשנת 1996, ג'ורדן עמדה בראש הוועדה האמריקאית לרפורמת ההגירה, שדגלה בהגבלת ההגירה. היא טענה כי חובתה וזכותה של חברה דמוקרטית לנהל את ההגירה לתוך החברה. מבקריה של ג'ורדן ביקרו אותה על מדיניות מחמירה הכוללת נכונות להעניש מעסיקים המפרים את תקנות ההגירה, הידוק הביטחון בגבולות והתנגדות לחנינה למהגרים בלתי חוקיים.
בשנת 1994 הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית על ידי הנשיא ביל קלינטון. היא קיבלה תוארי כבוד רבים ממוסדות בכל רחבי ארצות הברית הכוללים בין השאר את האוניברסיטאות פרינסטון והרווארד ואת היכל התהילה הלאומי לנשים.
הנשיא קלינטון אף רצה למנות את ג'ורדן לתפקיד בבית המשפט העליון, אך היא הייתה חולה מדי בשביל להחזיק בתפקיד.
ג'ורדן הייתה לסבית, ובמשך יותר מ-20 שנה הייתה בזוגיות עם פסיכולוגית בשם ננסי ארל. עובדה זו הפכה את ג'ורדן ללסבית הראשונה שנבחרה לקונגרס האמריקאי. בשנותיה האחרונות, סבלה מלוקמיה. היא נפטרה בגיל 59 בשל סיבוכים מדלקת ריאות ב-17 בינואר 1996 באוסטין.
[...] When she died, in 1996, her burial in the Texas State Cemetery marked yet another first: she was the first black woman interred there. [...]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)