ברייטסורס אנרג'י
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | ארנולד גולדמן |
| תקופת הפעילות |
2004–הווה (כ־21 שנים)  |
| מיקום המטה |
אוקלנד |
| ענפי תעשייה | אנרגיה |
| מוצרים עיקריים | טכנולוגיה תרמו סולאריות |
|
www | |
  | |
ברייטסורס אנרג'י (BrightSource Energy) היא חברה המתכננת, מקימה ומפעילה תחנות כוח תרמו סולאריות. מטה החברה נמצא באוקלנד שבקליפורניה. כל פעילות ההנדסה והתכנון, כמו גם ניהול פרויקטים בישראל ובאירופה, מתנהלים בחברת הבת ברייטסורס תעשיות ישראל (לשעבר "לוז 2") הממוקמת בהר חוצבים בירושלים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – לוז (חברה)
בשנות ה-80 הוקמו לראשונה בעולם תחנת כוח תרמו-סולאריות על ידי חברת "לוז", ותוכננו על ידי חברת הבת לוז תעשיות ישראל. השדות הסולריים הללו, המכונים SEGS-Solar Electricity Generating Stations (אנ') נבנו בדרום קליפורניה ומייצרים 354 מגה וואט. תחנות אלו עבדו הרבה שנים מעבר למתוכנן.
בשנת 1991, עם ירידת מחירי הנפט וביטול הטבות מס על ידי הממשל הרפובליקאי של הנשיא בוש, פשטה "לוז" את הרגל. החטיבה התפעולית של החברה הפכה לאחר כמה גלגולים לחברת סולל ואילו הנהלת החברה וצוותי ההנדסה פנו לתחומים שונים. בשנת 2006 התכנסו אנשים מההנהלה וההנדסה של "לוז", חברו לצוות הנהלה והקימו את "לוז 2". בשנת 2008 שינתה החברה את שמה ל"ברייטסורס אנרג'י" (BrightSource Energy).
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברייטסורס אנרג'י מפתחת תחנות כוח באמצעות ריכוז קרינת השמש, באמצעות אלפי הליוסטטים, אל מגדל שמש שבו מחממים מים או מלח לטמפרטורה של כ-550 מעלות צלזיוס. הקיטור שנוצר (מחימום ישיר או על ידי המלח החם) מוזרם לטורבינה ומכאן ואילך תהליך ייצור החשמל הוא ככל תחנת כוח רגילה. הטמפרטורה הגבוהה של הקיטור מאפשרת להגיע לעלות חשמל נמוכה. לאחר המעבר בטורבינה מקורר הקיטור או המלח ומוחזר למגדל כמים לשימוש חוזר; הקירור נעשה באמצעים יבשים (כלומר ללא שימוש במים) ומאפשר חיסכון במים, משאב יקר במדבר בו מוקמות התחנות.
פרויקטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]איוונפה (Ivanpah)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברייטסורס אנרג'י הקימה שלוש תחנות כוח בהיקף כולל של 400 מגה וואט ב-Ivanpah, קליפורניה – שטח מדברי במזרח המדינה על הגבול עם נבדה, כ-60 קילומטרים דרום-מערבית ללאס וגאס. התחנות מספקות חשמל החל משנת 2013 בהיקף השווה לצריכת החשמל של 140,000 משקי בית, ויחסכו פליטה של 400,000 טון פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, השקולים להורדת 70,000 מכוניות מהכביש. החברה חתמה על חוזים למכירת חשמל מהתחנות עם שתי חברות חשמל גדולות מקליפורניה, Pacific Gas and Electric (חברת החשמל של אזור מפרץ סן פרנסיסקו) ו- Southern California Edison (חברת החשמל של אזור לוס אנג'לס), ב-23 בפברואר 2010 הודיע משרד האנרגיה האמריקאי על מתן ערבויות להלוואה בסך 1.37 מיליארד דולר למימון הפרויקט.
נזק סביבתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממצאים של פגרי עופות ועטלפים בסביבת תחנת הכוח התרמו-סולארית איוונפה מעידים על מותם של מאות עופות ועשרות עטלפים בשנה עקב תחנת הכוח, מהם מחצית מחריכה בקרני השמש המרוכזות המופנות למגדל התרמו-סולארי ומחצית מהתנגשויות במראות ובמגדל. החוקרים מעריכים שבנוסף לפגרים שנמצאו ישנם עוד אלפים בשנה אשר לא נמצאו מסיבות שונות, ולכן סך גרימת המוות הוא כ-3500 בעלי כנף בשנה.[1] יכולת הייצור המתוכננת של התחנה היא כמיליארד קוט"ש לשנה,[2] וביחד עם ההערכה של גרימת מוות של 3500 בעלי כנף בשנה, הנתונים מצביעים על מוות של כ-3.5 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש. לשם השוואה, מוערך כי תחנות כוח של אנרגיית רוח גורמות למוות של כ-0.4 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש, ותחנות כוח דלקים גורמות למוות של כ-5.2 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש.[3]
בניגוד לתדמית של תחנה סולארית, התחנה באיוונפה שורפת גז ומזהמת במהלך הלילה לשם חימום הדוד הסולארי, כדי לאפשר לדוד לשוב לפעולה סולארית תוך חצי שעה במקום תוך ארבע שעות. על מנת לעמוד בהתחייבותה שאנרגיה שמקורה בדלקים לא תהווה מעבר ל-5% מייצור האנרגיה של התחנה, מפעילי התחנה הגדירו את אנרגיית ההספק הסביל(אנ') (שנדרשת לחימום הדוד) כאילו אינה נכללת באנרגיה שמייצרת התחנה.[4][5] למרות הבטחות לצמצום שריפת הגז בתחנה, השימוש בשריפת גז עולה משנה לשנה.[2]
חוסר-כדאיות כלכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד בהקמתה בשנת 2014, מחירי האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית לא היו תחרותיים עם מחירי האנרגיה של תחנות פוטו-וולטאיות.[6] למעשה כבר בשנת 2011 חזו חלק מהמשקיעות בטכנולוגיה שהירידה במחירי האנרגיה של תחנות פוטו-וולטאיות תהפוך את הטכנולוגיה התרמו-סולארית ללא-כדאית כלכלית.[7] על פי משרד האנרגיה האמריקאי, בשנת 2017 מחיר האנרגיה לקוט"ש של תחנה תרמו-סולארית ממוצעת בארצות הברית היה פי ארבעה ממחיר האנרגיה לקוט"ש של תחנה סולארית פוטו-וולטאית,[8] וכמעט פי חמישה בשנת 2018.[9]
מרכז הפיתוח הסולארי בנגב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2008 חנכה החברה את מרכז הפיתוח הסולרי SEDC (Solar Energy Development Center), שדה סולרי פעיל המשמש להדגמת הטכנולוגיה הסולרית של החברה ולפיתוחה, בפארק תעשיות רותם שליד דימונה. המרכז מפיק כ-4–6 מגה ואט של אנרגיה תרמית.
תחנת הכוח באשלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2012, זכתה ברייטסורס אנרג'י והתאגיד הצרפתי אלסטום בזיכיון להקמת תחנת כוח באשלים בטכנולוגיה תרמו-סולארית בהשקעה של 700 מיליון דולר[10]. באוקטובר 2017 הותקן בראש מגדל השמש דוד הקיטור במשקל 2,220 טון[11]. ההפעלה המסחרית תחל ב-2019.
נזק סביבתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינת נזק סביבתי ניתן להשוות בין התחנה התרמו-סולארית באשלים לתחנת איוונפה. החל משנת 2017 ועד 2020 תבצע החברה להגנת הטבע ניטור שוטף סביב תחנות הכוח באשלים במטרה למדוד את הפגיעה בבעלי כנף. מעבר לפגיעה בבעלי הכנף, התושבים באזור אשלים והנהגים בכביש 40 מתלוננים על נזק נופי וסנוור מהמגדל בכל שעות היום.[12]
חוסר-כדאיות כלכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחיר האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית באשלים נקבע על 95 אגורות לקוט"ש,[13] שהוא כפול מהמחיר לקוט"ש של התחנה הפוטו-וולטאית באשלים הסמוכה אליה.[14] מכרזים חדשים של תחנות פוטו-וולטאיות בישראל בהספק דומה ובתנאים דומים נסגרים במחיר של 20 אגורות לקוט"ש,[15] וההפרש מהווה עלות עודפת של מאות מיליוני שקלים בשנה לצרכני החשמל.[13]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברייטסורס אנרג'י
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Peter Fairley, Solar Towers Don't Seem to Be the Bird Destroyers Once Thought IEEE Spectrum, November 2, 2015
- ^ 1 2 David Danelski, Ivanpah solar plant, built to limit greenhouse gases, is burning more natural gas, The Press-Enterprise, January 23, 2017
- ^ Benjamin K.Sovacool, The avian benefits of wind energy: A 2009 update, Renewable Energy, Volume 49, January 2013, Pages 19-24
- ^ David Danelski, SOLAR POWER: Desert plant has pollution problem, The Press-Enterprise, October 19, 2015
- ^ Susan Kraemer, Newly Released Data Indicates Ivanpah Gas is Under 5%, CleanTechnica, April 25, 2016
- ^ Herman K. Trabish, Ivanpah: World’s Biggest Concentrated Solar Power Tower Project Goes On-Line, Spanish Association for the Promotion of the Solar Thermal Industry, February 2, 2014
- ^ Google cans concentrated solar power project, Spanish Wind Energy Association, November 24, 2011
- ^ NREL Annual Technology Baseline (2017)
- ^ NREL Annual Technology Baseline (2018)
- ^ עמירם ברקת, פרויקט אשלים: ברייטסורס ואלסטום יקימו את התחנה התרמו-סולארית, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2012
- ^ אשלים: דוּד במשקל 2,220 טון הותקן בראש מגדל, באתר ynet, 19 באוקטובר 2017
- ^ אילנה קוריאל, מגדל התחנה הסולארית בנגב מסנוור למרחקים: "צורב בעיניים", באתר ynet, 20 באוגוסט 2018
- ^ 1 2
אבי בר-אלי, "פשיטת הרגל שאולי תציל אתכם מקנס של 6 מיליארד שקל", באתר TheMarker, 29 בנובמבר 2015
- ^ עמירם ברקת, הוכרזה הזוכה במכרז אשלים: חברת Ashalim Sun PV, באתר גלובס, 6 במרץ 2012
- ^ ינון יוגב, "Israeli Government Tender for Solar Energy Generation in Vast Photovoltaic Fields Connected to the National Electric Grid , באתר לקסולוג'י, 24 בנובמבר 2018. "The winners of the first two tenders acquired the opportunity to generate about 340 megawatts, at an electricity tariff of 19.8 and 19.9 agorot per kilowatt hour – more than two times lower than the Israel Electric Corporation’s rate for households. According to the IEC’s assessments, the winning tariff in the current tender will be even cheaper."
