![]() | |||||||||
מדינה | ![]() | ||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||
מועצה אזורית | הגליל העליון | ||||||||
גובה ממוצע[1] | 736 מטר | ||||||||
תאריך ייסוד | 1949 | ||||||||
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||
סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||
מוצא המייסדים | רומניה, וצ'כיה, יוצאי פלמ"ח | ||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |||||||||
- אוכלוסייה | 752 תושבים | ||||||||
- מתוכם, תושבי ישראל | 719 תושבי ישראל | ||||||||
| |||||||||
![]() באדום - ברעם בירוק - מיקום בניין המועצה | |||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
2 מתוך 10 | ||||||||
http://www.baram.org.il |
בַּרְעָם הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן בהרי מרום הגליל, על גבול הלבנון, 736 מטר מעל פני הים.
הקיבוץ נקרא על שם כְּפַר בַּרְעָם, יישוב יהודי קדום מימי בית שני ששרד מאות בשנים גם בימי הביניים ובו שרידי בית כנסת מהמפוארים בארץ. את השם הקדום שימר הכפר הערבי בִּרְעִם ששכן במקום עד מלחמת העצמאות.
משמעות השם "ברעם" לא הובררה עד תומה. ייחוס השם למילה הערבית "בורעום" (بُرْعُم) שמשמעותה "ניצן" או "נבט" או "חוטר" נובע ככל הנראה מהתאמה מקרית של השם הקדום למילה מוכרת בערבית. הרכיב "עַם" בשמות מקומות במקורות העבריים הוא במקורו מילה שמית עתיקה שמשמעותה "קיבוץ אנשים בני מוצא משותף", "קהל", "ציבור"[3].
כאמור, הקיבוץ נקרא על שמו של יישוב יהודי קדום שראשיתו לכל המאוחר בימי בית שני ואחריתו בתקופה הממלוכית עת נודע בשם כפר ברעם[4]. במרחק של כ-3 ק"מ מהקיבוץ נמצא גן לאומי ברעם, הכולל בית כנסת מתקופת התלמוד.
בתקופה העות'מאנית היו תושבי הכפר נוצרים מרונים. במלחמת העצמאות פונו תושבי בירעם בצו צבאי, ולא הורשו לחזור אליו לאחריה.
ב-14 ביוני 1949 עלו לקרקע מייסדי הקיבוץ, יוצאי שלוש ההכשרות של תנועת השומר הצעיר מישראל, רומניה וצ'כוסלובקיה, וכן יוצאי חטיבות הפלמ"ח: יפתח, הראל, וחטיבת הנגב.
ברעם היה הקיבוץ האחרון שהעביר את ילדיו מהלינה המשותפת, שכללה שינה בבתי-הילדים בקיבוץ, ללינה משפחתית, שבה ישנים הילדים בבתי ההורים. המעבר התרחש ב-1997.
בעשור השלישי של המאה ה-21 מונה אוכלוסיית הקיבוץ כ-300 חברים ובנוסף עוד 200 נפש אשר אינם חברים, רובם ילדי חברים. קיבוץ ברעם הוא בין הקיבוצים האחרונים שאינם מופרטים באופן מוחלט. יש בו חדר אוכל קיבוצי גדול ופעיל, מכבסה קיבוצית וכן שירותי חינוך ובריאות משותפים.
בקיבוץ פועלת מכינת גליל עליון.
היישוב פונה זמנית מתושביו ב־2023 בעקבות מלחמת חרבות ברזל. במהלך המלחמה ירה חזבאללה עשרות רקטות וטילי נ"ט לעבר היישוב שהסבו נזק כבד לרכוש. סמוך ליישוב התנהלו מדי יום חילופי אש כבדים בין צה"ל לחזבאללה[5]. נכון לאוגוסט 2024, תושבי הקיבוץ עוד לא שבו לביתם.
ממזרח לחדר האוכל ממוקם אולם מופעים, הנקרא בלשון תושבי הקיבוץ "בית העם". אולם המופעים מומן מכספי תרומת שר האוצר ספיר, את המבנה תכנן חיליק ארד על-פי הוראותיו של במאי הקאמרי גרשון פלוטקין. בסוף שנות התשעים, שופץ המבנה ביוזמת כמה מחברי הקיבוץ.
ליד ברעם נמצאת שמורת אלוני ברעם בתוך יער ברעם. היות שהשטח היה שייך לכנסייה המרונית נמנעה כריתת עצים. כתוצאה מכך התהווה במקום יער מפותח של עצי אלון מצוי.
מכביש 899 מובילה דרך סלולה באספלט בתוך היער, לפסגת הר שפרה, שם נמצא מגדל ברעם - מגדל תצפית לשריפות בגובה 743 מטר וממנו תצפית רחבה על יער ברעם והרי הגליל העליון.
|