בוסתן ליד ברעשית, 2014 | |
מדינה | לבנון |
---|---|
מחוז | א-נבטיה |
נפה | בינת ג'בייל |
גובה | 710 מטרים |
קואורדינטות | 33°10′34″N 35°26′36″E / 33.176111°N 35.443433°E |
ברעשית (בערבית: برعشيت) היא עיירה הממוקמת בנפת בינת ג'בייל, במחוז נבטייה שבדרום לבנון, כ-3.5 קילומטרים מדרום־מזרח לתבנין, וכ-80 קילומטרים מעיר הבירה ביירות.[1] הכפר שוכן בגובה של 710 מטרים מעל פני הים. בעיירה מתגוררת אוכלוסייה מעורבת של שיעים ונוצרים.
ברעשית שוכנת ברמת תבנין, אזור הידוע בערבית גם בשם ג'בל עאמל, ומהווה מרכז דמוגרפי של השיעים בדרום לבנון.[2]
ברעשית מזוהה עם היישוב ברשתה, המוזכר ב"ברייתא של תחומי ארץ-ישראל" כחלק מהגבול הצפוני ביותר של ההתיישבות היהודית לאחר שיבת ציון ("כל שהחזיקו עולי בבל"). לדעת החוקרים, טקסט זה נכתב במאה השנייה לספירה, כשש מאות שנים לאחר שיבת ציון, אך בכל זאת מייצג מציאות קדומה מזמן כתיבתו, שזמנה ככל הנראה תקופת החשמונאים או ימי הורדוס (מאות שנייה או ראשונה לפנה"ס). היישוב נזכר גם בכתובת רחוב, המתוארכת למאה השלישית לספירה.[3][4][5][6]
ברעשית נזכרת במרשם המס העות'מאני של שנת 1596, שם היא מופיעה כחלק מהנפה (נאחיה) של תבנין במחוז (ליוה) של צפת, ונמנתה בה אוכלוסייה של 45 משקי בית ו-7 רווקים, כולם מוסלמים. תושבי הכפר שילמו מיסים על מוצרים חקלאיים, כגון חיטה, שעורה, עצי זית, עצי פרי, עיזים וכוורות, בנוסף ל"הכנסות מזדמנות" לצד סכום קבוע; סה"כ 13,370 אקצ'ה.[7]
חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר ביישוב בשנת 1875, ומצא "בריכה, חצובה בסלע בחלקה ובחלקה בנויה, אל נכון עתיקה". הוא כתב כי מתגוררים במקום 400 מתואלים (מוסלמים שיעים) ו-60 נוצרים מהזרם היווני-אורתודוקסי.[8]
בשנת 1881, החוקרים הבריטיים קלוד קונדר והוריישו קיצ'נר סקרו חלקים מדרום לבנון, והזכירו עשרה כפרים באזור בלאד בשארה, בהם ברעשית. הם תיארו את המקום כ"כפר גדול, המכיל כ-500 מתואלים ו-200 נוצרים. הוא ממוקם על צלע גבעה, ומוקף בתאנים, זיתים וגידולים נוספים. בכפר יש מעיין פורה ובורות מים אחדים".[9]
החל משנת 1922, ברעשית כלולה בנפת בינת ג'בייל, שהוקמה במתכונתה הנוכחית על ידי רשויות המנדט הצרפתי.[10]
בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, ברעשית נכללה ברצועת הביטחון, ועמדה של צבא דרום לבנון (צד"ל) הוקמה בקרבת מקום. המקום נעשה לזירת תקריות ביטחוניות חוזרות ונשנות.
ב-1987 נהרג חייל אירי ששירת ביוניפי"ל מירי טנקים של צה"ל ליד ברעשית.[11] שלושה חיילים אירים נוספים נהרגו ב-1989 ממוקש בדרך לעמדה של יוניפי"ל בסמוך לברעשית.[12]
ב-1990 נהרג טרוריסט, פעיל של אמל, בהתנגשות עם צד"ל.[13] ב-23 באוגוסט 1991 נהרגו שני לוחמי צד"ל על ידי פעילים של אמל. צה"ל הגיב למחרת בהפגזה, ואזרח אחד נהרג.[14]
העיירה נפגעה באופן משמעותי במהלך מבצע דין וחשבון בשנת 1993.[15]
באפריל 1996 נהרגו שני נערים מפגיעת מטען צד שהוסתר בחומה ליד ברעשית, שלושה נוספים נפצעו. לאחר מכן, ארגון הטרור חזבאללה הגיב בירי מטח של 28 קטיושות לעבר קריית שמונה, ו-13 מתושבי העיר נפצעו. תקרית זו נחשבת לאחת העילות למבצע ענבי זעם שנערך בהמשך החודש.[16]
בשנת 2009 נמנו בכפר 55 חברים בקהילת עליית מרים של הכנסייה המלכיתית.[17]
{{cite web}}
: (עזרה)