ג'ו ג'קסון
 | |
| לידה |
11 באוגוסט 1954 (בן 70) בורטון על הטרנט, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה | דייוויד איאן ג'קסון |
| שם במה |
Joe Jackson |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1970 |
| מקום לימודים |
האקדמיה המלכותית למוזיקה |
| סוגה | פאנק רוק, סקא, גל חדש, ג'אז פופ, ג'אז, מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | שירה, פסנתר, קלידים, סקסופון |
| חברת תקליטים |
A&M רקורדס, סוני קלאסיקל, וירג'ין EMI רקורדס, סוני מיוזיק, אנטרטיינמנט וואן מיוזיק, רייקודיסק |
| פרסים והוקרה |
|
|
joejackson | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דייוויד איאן "ג'ו" ג'קסון (באנגלית: David Ian "Joe" Jackson; נולד ב-11 באוגוסט 1954) הוא מוזיקאי, זמר ופזמונאי ומלחין אנגלי. לאחר שניגן במשך שנים מוזיקה במועדונים, ג'קסון פרסם ב-1979 אלבום שכבר בו נכלל להיט בינלאומי ראשון, "?Is She Really Going Out with Him". לאחר מכן הוציא מספר סינגלים בסגנון מוזיקת הגל החדש, לפני שעבר למוזיקת פופ שהושפעה יותר מג'אז ויצר את הלהיט שהגיע לעשירייה הראשונה במצעד הפזמונים הבריטי בשנת 1982, "Steppin' Out". שמו נקשר בפלישה הבריטית השנייה לארצות הברית.[1] בנוסף, הלחין ג'קסון מוזיקה קלאסית, הקליט 20 אלבומי אולפן והיה מועמד 5 פעמים לפרס הגראמי.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיליד ברטון על טרנט, סטפורדשייר, דייוויד ג'קסון בילה את שנתו הראשונה בסוודלינקוט הסמוכה, דרבישייר. הוא גדל באזור פולסגרוב בפורטסמות', שם למד בבית הספר התיכון הטכני בפורטסמות'. הוריו של ג'קסון עברו לגוספורט הסמוך כשהיה נער. ג'קסון למד לנגן בכינור, אך עד מהרה עבר לפסנתר והפציר באביו להשיג פסנתר לאולם בית המועצה בפולסגרוב. ג'קסון החל לנגן בפסנתר בברים בגיל 16 וזכה במלגת הלחנה באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון.
הלהקה הראשונה של ג'קסון, שהוקמה בגוספורט, נקראה אדוארד בר ושינתה את שמה מאוחר יותר ל"זרועות ורגליים". הלהקה התפרקה בשנת 1976 לאחר שהוציאה שני סינגלים שלא זכו להצלחה. ג'קסון היה עדיין ידוע כדייוויד ג'קסון כשהצטרף ל"זרועות ורגליים" אך בתקופה הזו כבר קראו לו בשם החיבה "ג'ו", שהתבסס על דמיונו לדמות ג'ו פיאנו, שאליה התחפש הכלב סנופי.[3] ג'קסון הופיע במשך תקופה מסוימת בחוגי קברט כדי להרוויח כסף להקלטת דמו.
להקת ג'ו ג'קסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1978 הוחתם ג'קסון בחברת A&M Records ובשנה שלאחר מכן הוציאה להקתו את אלבום הבכורה שלה, "!Look Sharp", שהכיל שילוב של רוק, ג'אז מלודי וגל חדש, והזכיר את הזרם שאליו השתייכו בני דורו של ג'קסון, אלביס קוסטלו וגרהם פארקר. האלבום זכה להצלחה רחבה בביקורת, ובשנת 2013 הגיע למקום ה-98 ברשימת מאה אלבומי הבכורה הטובים ביותר בכל הזמנים של הירחון רולינג סטון. האלבום זכה להצלחה מסחרית מסוימת, במיוחד הודות לסינגל הבכורה "האם היא באמת יוצאת איתו?". האלבום הבא של הלהקה, "אני האיש", לא זכה להצלחה דומה. הלהקה התפרקה בשנת 1981.
בהמשך הוציא ג'קסון אלבום ג'אז ובשנת 1982 הוציא את אלבומו Night and Day, ששני שירים ממנו, "Steppin 'Out " ו-"Breaking Us in Two" הגיעו לעשירייה הראשונה במצעדי הפזמונים בבריטניה ובארצות הברית וזכו להצלחה במדינות רבות.
בשנת 1984, ניו יורק הפכה לבסיס הבית של ג'קסון, והוא הקליט שם את Body and Soul. הוא הושפע רבות מלהיטי ג'אז וסלסה, ושירו "אתה לא יכול להשיג את מה שאתה רוצה (עד שלא תדע מה אתה רוצה)" הגיע למקום ה-15 במצעד האמריקני. . בהמשך ניגן פסנתר באלבומה של ג'ואן ארמטריידינג, "סודות סודיים" וכן שיתף פעולה עם המוזיקאית סוזן וגה.
פוסט-פופ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות התשעים ג'קסון עבר למוזיקה קלאסית. הוא חתם על חוזה עם המחלקה הקלאסית של חברת סוני וב-1999 הוציא את סימפוניה מס ' 1 שעבורה קיבל את פרס הגראמי על אלבום הפופ האינסטרומנטלי הטוב ביותר בשנת 2001.[4] בשנת 2000 הוציא אלבום המשך, Night and Day II .[5] בהמשך העשור הראשון של המאה ה-21 הוא שיתף פעולה עם להקת "פולפ" והשתתף באלבומו של השחקן וויליאם שאטנר. ב-2006 היגר מניו-יורק לברלין כמחאה על התקנות המחמירות נגד עישון שהונהגו בעיר.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'קסון בילה מספר שנים בעיר ניו יורק ששימשה השראה לשירו "Steppin 'Out". בראיון לשנת 2018 אמר ג'קסון "אני לא אוהב את ניו יורק הרבה כיום. זה כאילו שהעיר ואני ניהלנו יחסי אהבה לוהטים ועכשיו אנחנו רק חברים, אבל אנחנו עדיין צריכים להתראות כדי להישאר חברים. היום אני גר בברלין. ניו יורק שהכרתי בסוף 81 'ו -82' נעלמה. "[6]
ג'קסון היה נשוי במשך שנתיים ובראיון כינה את נישואיו "אסון". בראיון מ-2001 הצהיר שהוא נמצא במערכת יחסים עם גבר.[7] ג'קסון דן בעבר בביסקסואליות שלו באוטוביוגרפיה שחיבר "תרופה לכוח המשיכה".[8] החקירה שלו לגבי הפן ההומוסקסואלי שלו מתועדת בסינגל "Real Men" משנת 1982.[9]
פעילויות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'קסון פעל נמרצות נגד התקנות למניעת עישון בארצות הברית ובבריטניה, פרסם חוברת משנת 2005 ("סוגיית העישון")[10] וכן מסה בשנת 2007 ("עשן, שקרים והמדינה בתפקיד אומנת") .[11] הוא הקליט את השיר הסאטירי "ב-20-0-3" שעסק בנושא.[12]
ג'קסון פרסם אוטוביוגרפיה ושמה A Cure For Gravity ב-1999, שאותה תיאר כ"ספר על מוזיקה, שמוסווה קלות כממואר". הספר התחקה אחר התבגרותו כבן למעמד הפועלים בפורטסמות' ושרטט את חייו המוזיקליים מילדותו ועד ליום הולדתו העשרים וארבעה. על החיים ככוכב פופ, לדבריו, כמעט שלא שווה לכתוב.[13]
הופעות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'קסון הופיע בישראל בשנים 2008 ו-2009.[14][15]
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Look Sharp! (1979)
- I'm the Man (1979)
- Beat Crazy (1980)
- Joe Jackson's Jumpin' Jive (1981)
- Night and Day (1982)
- Mike's Murder (1983)
- Body and Soul (1984)
- Big World (1986, live)
- Will Power (1987)
- Tucker (1988)
- Blaze of Glory (1989)
- Laughter & Lust (1991)
- Night Music (1994)
- Heaven & Hell (1997)
- Symphony No. 1 (1999)
- Night and Day II (2000)
- Volume 4 (2003)
- Rain (2008)
- The Duke (2012)
- Fast Forward (2015)
- Fool (2019)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ו ג'קסון (באנגלית)
ג'ו ג'קסון, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ו ג'קסון, סרטונים בערוץ היוטיוב
ג'ו ג'קסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ו ג'קסון, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
ג'ו ג'קסון, באתר ספוטיפיי
ג'ו ג'קסון, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
ג'ו ג'קסון, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'ו ג'קסון, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ו ג'קסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ו ג'קסון, באתר דיזר
ג'ו ג'קסון, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ו ג'קסון, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ו ג'קסון, באתר Genius
- ג'ו ג'קסון, באתר SecondHandSongs
ג'ו ג'קסון, באתר בנדקמפ
ג'ו ג'קסון, באתר טיידל (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Chiu, David (4 ביולי 2013). "A look back at 1983: The year of the second British Invasion". CBS News. נבדק ב-8 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. p. 274. ISBN 1-904994-10-5.
- ^ Jackson, Joe.
- ^ [ג'ו ג'קסון, באתר AllMusic "Allmusic ((( Joe Jackson > Charts & Awards > Grammy Awards)))"].
{{cite web}}: Check|url=value (עזרה) - ^ "CD REVIEWS: Lenny Kravitz, Megadeth, Ron Hawkins and more".
- ^ Myers, Marc (13 ביוני 2018). "The Story Behind Joe Jackson's 'Steppin' Out'; A night on the town in a vanished New York City inspired Joe Jackson's hit 'Steppin' Out'". The Wall Street Journal. נבדק ב-6 ביולי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jackson, Joe (24 June 2001).
- ^ Allen, Jim (26 ביוני 2017). "35 Years Ago: Joe Jackson Reinvents Himself on 'Night and Day'". Diffuser. נבדק ב-19 ביולי 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Molloy, Susan (30 באוגוסט 1982). "Joe forgets Billy". The Sydney Morning Herald.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Smoking Issue". 8 במאי 2008. אורכב מ-המקור ב-8 במאי 2008. נבדק ב-10 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Smoke, Lies and the Nanny State" (PDF). Joejackson.com. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 בדצמבר 2012. נבדק ב-4 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Joe Jackson.com". Joe Jackson.com. אורכב מ-המקור ב-11 באפריל 2010. נבדק ב-11 באוגוסט 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ A Cure for Gravity, 1999, ISBN 1-86230-083-6
- ^ בשיא הכח, באתר ynet, 26 במרץ 2008
- ^ אור ברנע, שינויים בהופעותיו של הזמר ג'ו ג'קסון, באתר ynet, 28 ביוני 2009