ג'ו פולקס
 | |
| פולקס בשנת 1946 | |
| לידה |
26 באוקטובר 1921 בירמינגהם שבקנטקי |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1976 (בגיל 54) Eddyville, ארצות הברית  |
| עמדה | סמול פורוורד, פאוור פורוורד |
| גובה | 1.96 מטר |
| מספר | 10 |
| מכללה | אוניברסיטת מארי סטייט |
| היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 1978 |
| קבוצות כשחקן | |
| 1946–1954 | פילדלפיה ווריורס |
| הישגים כשחקן | |
|
אליפות ליגת ה-BAA (1947) 3 בחירות לחמישיית העונה (1949-1947) בחירה לחמישיית העונה השנייה (1951) 2 השתתפויות במשחק האולסטאר (1952-1951) מלך הסלים של ה-BAA (1947) | |
  | |
ג'וזף פרנקלין "ג'ו" פולקס (באנגלית: Joseph Franklin "Joe" Fulks; 26 באוקטובר 1921 - 21 במרץ 1976) היה כדורסלן אמריקאי, ששיחק במשך 8 עונות בקבוצת פילדלפיה ווריורס מליגת ה-BAA וליגת ה-NBA. היה מוכר בכינויו "ג'מפינג ג'ו" ("Jumping Joe", ג'ו הקופץ). הוכרז כחבר היכל התהילה של הכדורסל בשנת 1978, כשנתיים לאחר מותו.[1]
נעורים ומכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולקס נולד בעיר בירמינגהם שבקנטקי, ולמד באוניברסיטת מארי סטייט המקומית במשך שנתיים לפני שהתגייס לחיל הנחתים האמריקאי בשנת 1942. הוא שירת בחיל הנחתים במהלך מלחמת העולם השנייה, ושוחרר במאי 1946.
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שחרורו מהצבא חתם בקבוצת פילדלפיה ווריורס, אשר שיחקה בליגת ה-BAA שזה עתה הוקמה, ושהתמזגה מאוחר יותר לליגת ה-NBA. בעונת הרוקי שלו הוביל פולקס את קלעי ליגת ה-BAA עם 23.2 נקודות למשחק, בפער גדול של 6.3 נקודות מהשחקן הבא ברשימה (בוב פיריק).[2] בפלייאוף הראשון בתולדות הליגה סחף פולקס את קבוצתו לניצחונות על סנט לואיס בומרס (2-0), ניו יורק ניקס (2-1) ושיקגו סטאגס (4-1) בדרך לאליפות ה-BAA.[3] פרשנים רבים מניחים שאילו היו מחולקים בעונה זו פרסי ה-MVP, ה-MVP של סדרת הגמר ורוקי העונה, פולקס היה המועמד הטבעי לזכות בהם.[א][4] בעונתו השנייה המשיך להוביל את קלעי הליגה עם 21.7 נקודות למשחק,[ב] ובפלייאוף ה-BAA העפילו הווריורס בשנית לשלב הגמר, בו הפסידו לבולטימור בולטס בתוצאה 4-2. בעונת 1948/1949 קלע שיא קריירה של 26.0 נקודות למשחק, בעונה בה הצטרף לליגה הסנטר ג'ורג' מייקן, אשר "ירש" את פולקס כשחקן הדומיננטי בליגה. בפלייאוף של אותה עונה נפצע פולקס בתחילת המשחק הראשון של קבוצתו, שהודחה מול וושינגטון קפיטולס.
לאחר 3 עונות השיא הראשונות שלו, קלע פולקס ב-4 העונות הבאות כ-15 נקודות למשחק, ובעונת 1953/1954, שהייתה האחרונה שלו, צנחה תפוקתו ל-2.5 נקודות למשחק בלבד. הישגי הקבוצה לא היו מרשימים במיוחד בתקופה זו, במהלכה לא עברו הווריורס אף שלב בפלייאוף. באותן שנים הצטרפו לפילדלפיה הסמול פורוורד פול אריזין והסנטר ניל ג'ונסטון, שהפכו במהרה לכוכבי הקבוצה על חשבונו של פולקס, והובילו את הווריורס לאליפות ה-NBA בעונת 1955/1956, כשנתיים לאחר פרישתו.
פרופיל כשחקן והישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולקס נודע בשנותיו הראשונות כאחד השחקנים האתלטיים בליגה, וכאחד מחלוצי הג'אמפ שוט. יכולת צבירת הנקודות שלו הייתה יוצאת דופן ביחס לתקופה בה שיחק: בשלוש עונותיו הראשונות קלע פולקס ממוצע של 23.9 נקודות למשחק, בעוד ממוצע הנקודות של קבוצות הליגה באותו פרק זמן עמד על 73.5 בלבד. בעת פרישתו דורג במקום השני ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, עם 8,003 נקודות בסך הכול (אחרי ג'ורג' מייקן).[5]
במהלך הקריירה שבר פולקס 4 פעמים את שיא הליגה לנקודות במשחק בודד: במשחקו השמיני בליגה, ב-3 בדצמבר 1946, קבע את השיא על 37 נקודות, ובהמשך שבר את השיא עם תצוגות של 41 ו-47 נקודות. ב-10 בפברואר 1949 קלע פולקס 63 נקודות בניצחון פילדלפיה על אינדיאנפוליס ג'טס, ובכך שבר את שיא ה-BAA בפעם הרביעית והאחרונה.[6] באופן אירוני, באותו משחק נכחו 1,500 צופים בלבד - הנתון הנמוך ביותר בכל עונת 1948/1949 - בעקבות שביתת תחבורה בעיר פילדלפיה.[7] שיא זה נותר כשיא הליגה במשך יותר מ-10 שנים, עד תצוגת 64 הנקודות שקלע אלג'ין ביילור בשנת 1959.
בשנת 1971 נבחר פולקס כאחד מעשרת שחקני "קבוצת כל הזמנים של ה-NBA", שהוכרזה במסגרת ציון 25 שנים להקמת הליגה. פולקס הוא אחד משני חברי הקבוצה (יחד עם בוב דייוויס) שלא נכללו ברשימת 50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA שנבחרה בשנת 1996.
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו חזר פולקס להתגורר במחוז מרשל שבקנטקי. ב-21 במרץ 1976, בהיותו בן 54, פולקס נורה למוות על ידי בנה של חברתו במהלך ויכוח על אקדח.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- ג'ו פולקס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הפרסים הנ"ל נחנכו בעונות 1957, 1969 ו-1953, בהתאמה.
- ^ מקס זסלופסקי זכה בעונת 1947/1948 בתואר מלך הסלים של ה-NBA, אף על פי שממוצע הנקודות שלו היה נמוך יותר (21.0), מאחר שסך הנקודות שקלע (1,007) היה גבוה משל פולקס (949).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דף השחקן באתר היכל התהילה
- ^ המובילים הסטטיסטיים של עונת 1946/1947, באתר basketball-reference.com
- ^ סיכום עונת 1946/1947, באתר הרשמי של ה-NBA
- ^ 1 2 פרופיל השחקן, באתר הרשמי של ליגת ה-NBA
- ^ הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, נכון לסוף עונת 1953/1954, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין פילדלפיה לאינדיאנפוליס, באתר basketball-reference.com
- ^ הידיעה מעיתון The Evening News, באתר newspapers.com
| מלך הסלים של ה-NBA | |
|---|---|
|