לידה |
20 בספטמבר 1685 בולוניה, מדינת האפיפיור |
---|---|
פטירה |
18 בפברואר 1751 (בגיל 65) בולוניה, מדינת האפיפיור |
מוקד פעילות | מדינת האפיפיור |
זרם | המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
שפה מועדפת | איטלקית |
כלי נגינה | כינור |
ג'וזפה מטאו אלברטי (באיטלקית: Giuseppe Matteo Alberti; 20 בספטמבר 1685 בבולוניה - 18 בפברואר 1751, בולוניה) היה מלחין וכנר איטלקי בן תקופת הבארוק.
אלברטי נולד בבולוניה שבאיטליה. בשנת 1705 התקבל כחבר באקדמיה פילארמוניקה. משנת 1709 ניגן בכינור בתזמורת של בזיליקת סן פטרוניו בבולוניה. ב-1721 נבחר לראשונה לנשיא האקדמיה פילארמוניקה, משרה שאליה חזר ונבחר עוד חמש פעמים.[1] ב-1726 התמנה למאסטרו די קאפלה של סן ג'ובאני במונטה וב-1734 התמנה לאותו תפקיד בסן דומניקו.[2]
יצירותיו של אלברטי הושפעו במידה רבה מויוואלדי והיו מקובלות מאוד באנגליה.[3] עיקר המוזיקה שלו הייתה אינסטרומנטלית. הוא פרסם 12 סימפוניות, 10 קונצ'רטי בשישה קולות לכינורות.