ג'ון אנדרה
 | |
| דיוקן עצמי של ג'ון אנדרה, ערב תלייתו | |
| לידה |
2 במאי 1750 לונדון, אנגליה |
|---|---|
| הוצאה להורג |
2 באוקטובר 1780 (בגיל 30) טאפן, ניו-יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
מנזר וסטמינסטר  |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1770–1780 (כ־10 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העצמאות של ארצות הברית | |
  | |
מייג'ור ג'ון אנדרה (באנגלית: John André; 2 במאי 1750 – 2 באוקטובר 1780) היה קצין בצבא הבריטי שהוצא להורג בתלייה בעוון ריגול על ידי הצבא הקונטיננטלי במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, כשסייע לבנדיקט ארנולד בניסיונו להעביר את מבצר וסט פוינט לידי הבריטיים.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרה נולד למשפחה הוגנוטית עשירה בלונדון, לאב ג'נובאי ולאם פריזאית. בגיל 20 התגייס לרגימנט הרובאים ה-7, כשב-1774 במהלך שירותו בקנדה היה בדרגת לוטננט. בנובמבר 1775 נשבה בידי הגנרל האמריקני ריצ'רד מונטגומרי, והוחזק כשבוי בלנקסטר, פנסילבניה. בדצמבר 1776 שוחרר במהלך חילופי שבויים, ובינואר 1777 מונה לקפטן ברגימנט הרגלים ה-26, ולמייג'ור ב-1778 והוצב בפילדלפיה ובניו יורק במהלך כיבושם בידי הצבא הבריטי.
אנדרה היה ידוע בכישוריו התרבותיים: הוא צייר, כתב שירים וצייר צלליות. בנוסף אנדרה דיבר צרפתית, גרמנית ואיטלקית וניהל את מרבית תכתובותיו של הגנרל הבריטי הנרי קלינטון. במהלך מגוריו של בפילדלפיה, התגורר אנדרה בביתו של בנג'מין פרנקלין, ובמהלך עזיבת הצבא הבריטי את העיר אף לקח עמו מספר פריטים של פרנקלין, ביניהם ציור שמן של פרנקלין שהוחזר בסופו של דבר לארצות הברית ובימינו תלוי במסדרונות הבית הלבן.[1]
עבודתו כמרגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1779 מונה אנדרה לתפקיד שליש כללי, וב-1780 היה אחראי על הריגול הבריטי ברחבי ארצות הברית באותה עת. בתפקידו זה יצר קשר עם הגנרל בנדיקט ארנולד.
אשתו של ארנולד, פגי שיפן, הייתה ידידתו של אנדרה, וייתכן שאף מאהבתו; השניים הכירו בפילדלפיה לפני הגעתו של ארנולד והיא זו שקישרה בין השניים. ארנולד הסכים להעביר את מבצר וסט פוינט עליו פיקד לידי הכוחות הבריטיים תמורת 20,000 ליש"ט (כ-1.1 מיליון דולר אמריקני במונחי 2008) - מהלך שהיה מאפשר לאנגלים להפריד את ניו אינגלנד משאר המושבות המורדות.
אנדרה עלה על סיפונה של הסלופ המלחמתי "Vulture" ב-20 בספטמבר 1780, איתה נסע במעלה נהר ההדסון, ומשם באמצעות סירת משוטים שנשלחה על ידי ארנולד, אל החוף שם פגש בארנולד. הצמד נפגש בבקתה שם מסר לו ארנולד דרכון על שם ג'ון אנדרסון ומסמכים המסבירים כיצד לכבוש את מבצר וסט פוינט.
אנדרה נעצר ב-23 באוגוסט ב-9 בבוקר, אז נעצר בידי שלשה אנשי מליציה אמריקניים. "רבותי, אני מקווה שאתם שייכים לצד שלנו", אמר אנדרה שחשב שהחיילים שייכים לצבא הבריטי, היות שאחד מהם לבש בגדי צבא של שכירי חרב גרמניים. "לאיזה צד?", שאלו החיילים, ואנדרה השיב "הצד הנמוך" (כינוי לבריטים). החיילים השיבו לו שאכן, ואנדרה סיפר להם את זהותו ואת מטרת שליחותו, במטרה שיסייעו לו. אז להפתעתו חשפו החיילים את זהותם האמיתית, וכל ניסיונות השכנוע והצעות השוחד של אנדרה לא הועילו. גם הדרכון שנתן לו ארנולד לא הועיל, ובחיפוש שנערך על גופו של אנדרה נמצאו המסמכים שקיבל מארנולד (אנדרה במשפטו טען כי החיפוש נערך עליו למטרות שוד).
בתחילה, מזלו של אנדרה שפר עליו: המפקד שאליו הובל אנדרה החליט לשלוח אותו למשפט ולמעצר אל הגנרל ארנולד, דבר שהיה יכול להציל את חייו של אנדרה. אולם, קצין בכיר בשירותי המודיעין האמריקניים, בנג'מין טלמדג' הגיע אל המקום ושטח בפני המפקד את המידע שהיה בידיו, כי קצין בכיר בצבא האמריקני מתכנן לערוק אל הבריטים. טלמדג' לא ידע מיהו הקצין, אך קיווה להשיג את המידע מחקירתו של אנדרה. אנדרה הושב אל טלמדג', אולם המפקד התעקש להודיע לארנולד על מעצרו של אנדרה, דבר שסייע לבריחתו.
אנדרה שאל את טלמדג' מה יהיה גורלו, כתגובה תיאר טלמדג' לאנדרה את גורלו של בן כיתתו ניית'ן הייל, מרגל אמריקני שנתלה על ידי הבריטים מספר שנים קודם לכן. אנדרה שהבין את כוונתו של טלמדג' שאל אותו האם לדעתו מעשי הייל ומעשיו דומים, טלמדג' ענה: "כן, בדיוק דומים, ודומה יהיה גם גורלך".[2]
ג'ורג' וושינגטון כינס לשם משפטו של אנדרה בית משפט צבאי, בהשתתפות אישים רבי מעלה (ביניהם: נתנאל גרין והמרקיז דה לה פאייט ואחרים). הגנתו של אנדרה הייתה שעל פי דיני המלחמה, מותר לו להדיח את קצין צבא האויב, וכן מותר לו כשבוי להימלט בבגדים אזרחיים. בית המשפט מצא את אנדרה אשם בריגול ב-29 בספטמבר וגזר את דינו למוות בתלייה.[3]
אנדרה ביקש להמיר את גזר דינו למוות באמצעות כיתת יורים, אולם בקשתו נדחתה. גם הצעה להחליף את אנדרה תמורת ארנולד שברח אל מעבר לקווי האויב נדחתה בידי הגנרל הנרי קלינטון. אנדרה הוצא להורג ב-2 באוקטובר 1780.[4]
מאוחר יותר נשלחו שרידיו של אנדרה לקבורה במנזר וסטמינסטר ואחיו קיבל תואר ברון כהוקרה על מעשי אחיו ומשפחתו קיבלה קצבה מבית המלוכה הבריטי.
שוביו של אנדרה קיבלו מהממשל האמריקני קצבה שנתית של 200 דולרים ואת מדליון הנאמנות שהוכן במיוחד עבורם. בנוסף שמותיהם הונצחו בשמות מחוזות אוהיו.
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותו של אנדרה, יחד עם דמויות אחרות מן התקופה, מוצגת בסדרת הטלוויזיה "המרגלים של וושינגטון" (TURN: Washington's Spies) ברשת AMC שעלתה למרקעים ב-2014.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון אנדרה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ון אנדרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'ון אנדרה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ג'ון אנדרה באתר US History.
- ^ The Library of American Biography ע' 258 (באנגלית)
- ^ [1]
- ^ [2]