ג'ון היישם גיבון
 | |
| לידה |
29 בספטמבר 1903 פילדלפיה |
|---|---|
| פטירה |
5 בפברואר 1973 (בגיל 69) פילדלפיה, ארצות הברית  |
| לימודי רפואה | אוניברסיטת פרינסטון, בית הספר לרפואה על שם תומאס ג'פרסון |
| התמחות | כירורגיית לב-חזה |
| תפקידים | ממציא מכונת לב-ריאה |
| פרסים והוקרה | פרס קרן גיידנר, פרס לסקר, פרס דיקסון |
| מספר צאצאים | 4 |
  | |
ג'ון היישם גיבון (באנגלית: John Heysham Gibbon; 29 בספטמבר 1903 - 5 בפברואר 1973) היה רופא ומנתח אמריקאי שנודע בעיקר בזכות המצאת מכונת הלב-ריאה וביצוע ניתוחי לב פתוח שחוללו מהפכה בעולם ניתוחי הלב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיבון נולד בפילדלפיה, פנסילבניה. לד"ר ג'ון היישן גיבון האב (מנתח בבית החולים פנסילבניה) ומרג'ורי יאנג גיבון (בתו של הגנרל סמואל יאנג). גיבון הוא צאצא למשפחת גיבון שהגיעה לראשונה לפילדלפיה מוילטשייר, אנגליה בשנת 1684, והגיע משורה ארוכה של רופאים, כולל אביו, סבו ורב סבו. גיבון היה השני מבין ארבעה ילדים וגדל בבית הספר פן צ'רטר בפילדלפיה.
גיבון החל את לימודיו באוניברסיטת פרינסטון בגיל 16 וקיבל את התואר הראשון שלו ב-1923. הוא למד בבית הספר לרפואה על שם תומאס ג'פרסון בפילדלפיה וקיבל את תואר הMD שלו ב-1927. לאחר מכן התמחה בבית החולים בפנסילבניה מ-1927 עד 1929.
מחקריו ופיתוח מכונת הלב-ריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1930–1931 ו-1933–1934 היה גיבון עמית מחקר בבית הספר לרפואה של הרווארד תחת ד"ר אדוארד דלוס צ'רצ'יל והפך לעוזר מנתח בין השנים 1931–1942 בבית החולים של פנסילבניה ובבית החולים Bryn Mawr. במהלך תקופת המחקר שלו בהרווארד פיתח לראשונה את הרעיון למכונת לב-ריאה. מטופלת פיתחה תסחיף ריאתי מסיבי לאחר ניתוח לכריתת כיס המרה. הצוות תחת ד"ר צ'רצ'יל ביצע הסרה של התסחיף אך המטופלת לא שרדה. גיבון האמין שמכונה שהייתה לוקחת את הדם הוורידי שלה, מחמצנת אותו ומחזירה אותו למערכת העורקית שלה הייתה מצילה אותה.
גיבון התחיל לעבוד על פיתוח מכונה כזאת בניסויים בחתולים בהרווארד ובהמשך באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 1937 לאחר שהצליח לשמור על תפקודי הלב-ריאה של החתולים במשך כמעט 4 שעות באמצעות המכונה הוא פרסם את התוצאות.
במהלך מלחמת העולם השנייה, שירת גיבון כמנתח בזירת בורמה, סין והודו, עלה לדרגת לוטננט קולונל והפך למנהל הכירורגי בבית החולים מאיו. לאחר המלחמה המשיך במחקרו וב-6 במאי 1953 ביצע בהצלחה את ניתוח הלב פתוח הראשון באמצעות מכונת לב-ריאה, ניתוח לסגירת פגם במחיצה הבין-פרוזדורית בחולה בן 18[1] ששרד את הניתוח וחי יותר מ-30 שנה לאחר מכן. על הישג זה הוענק לו פרס קרן גיירדנר בשנת 1960, ופרס לסקר בשנת 1968.
המשך הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1945 לאחר המלחמה, מונה גיבון לעוזר פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה ולאחר מכן קיבל את התואר פרופסור לכירורגיה ומנהל מחקר כירורגי בג'פרסון מדיקל קולג' .
בשנת 1956, מונה לפרופסור לכירורגיה בבית החולים של המכללה הרפואית ג'פרסון.
גיבון פרש ב-1967 ומת מהתקף לב ב-1973[2].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיבון היה נשוי למרי הופקינסון, בתו של הצייר צ'ארלס הופקינסון שעזרה לו בפיתוח מכונת לב-הריאה. ואב ל4 ילדים.
תפקידים והישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשיא האיגוד האמריקאי לכירורגיה - 1954
- נשיא האיגוד האמריקאי למנתחי חזה - 61–1960
- נשיא החברה לכירורגית כלי דם - 65–1964
- האקדמיה הלאומית למדעים - (נבחר, 1972)
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס קרן גיידנר - 1960
- פרס לסקר במחקר קליני - 1968
- פרס דיקסון - 1973
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mary Bellis, Biography of John Heysham Gibbon Jr., Heart-Lung Machine Inventor, May 15, 2019 (באנגלית)
- ^ "John H. Gibbon Papers 1903-1956". National Library of Medicine.