לידה |
1728 פילדלפיה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה | 9 באפריל 1778 (בגיל 50 בערך) |
בן או בת זוג | Mary Young Woodward Hesselius |
צאצאים | Elizabeth Dulany Addison, Charlotte Johnsson |
ג'ון הסליוס (באנגלית: John Hesselius; 1728 – 1778) היה צייר דיקנאות, שעבד בעיקר בווירג'יניה ובמרילנד. הוא היה בנו של הצייר יליד שוודיה גוסטבוס הסליוס. הוא צייר את דיוקנאותיהם של פוליטיקאים עשירים רבים במרילנד הקולוניאלית, והפך לאדם מצליח ועשיר. במותו בשנת 1778 הוא השאיר אחוזה גדולה עם אדמות ועבדים.
ג'ון הסליוס נולד ככל הנראה בפילדלפיה, שם אביו היה הבעלים של בית, שאותו מכר שנתיים לפני הולדת ג'ון. בשנת 1750 מתועד כי אביו גוסטבוס קיבל שני מכתבים מבנו, שכתב מאזור ויליאמסבורג. ג'ון כנראה יצא מפילדלפיה במטרה להימלט מהתחרות מצד אמנים ידועים יותר באזור, כמו אביו, ג'יימס קלייפול, ג'ון וולסטון ורוברט פקה.
ציוריו המוקדמים ביותר של ג'ון מיוחסים לשנת 1750, כאשר עבד בסביבות ויליאמסבורג ויורקטאון. בשנה שלאחר מכן הוא התבסס כצייר "חצר" קולוניאלי, וצייר רבות מהמשפחות הבולטות באזור מפרץ צ'ספיק. בשנת 1751 הוא עשה שישה פורטרטים עבור אחת פיטצ'י המשפחות הראשונות של וירג'יניה.[1] בסופו של דבר הוא צייר או העתיק חמישה דורות מהמשפחה במהלך שני העשורים שבהם עבד עבורם. גם בשנת 1751 הוא השלים ארבעה פורטרטים עבור שופט בפילדלפיה, ג'ושוע מדוקס ומשפחתו.
עם מותו של גוסטבוס בשנת 1755, ירש ג'ון את בית אביו ברחוב היי (רחוב מרקט, פילדלפיה).
הוא קיבל עבודה גדולה בשנת 1761 לצייר דיוקנאות של ארבעת ילדיו של בנדיקט סווינגייט קלברט, בנו הלא חוקי של צ'ארלס קלברט, הברון החמישי בבולטימור. ציוריו של צ'ארלס קלברט והאחיות התאומות אליזבת קלברט ואלינור קלברט, שצוירו בשנת 1761, הם חלק מאוסף הקבע של מוזיאון בולטימור לאמנות.[2]
בשנת 1762 הוא הפך למדריך הראשון של האמן צ'ארלס וילסון פיל. הסליוס עצמו קיבל מספר שיעורים בשנות ה -60 של המאה ה-18 מאת ג'ון וולסטון. סגנונו של וולסטון השפיעו עוד יותר על עבודתו של הסליוס.[3]
שנת 1763 הייתה עמוסה עבור ג'ון, שכן ב־30 בינואר הוא התחתן עם האלמנה העשירה מרי יאנג וודוורד, שבעלה היה הבעלים של פרימרוז היל, והוא עבר לגור עמה. הוא הקדיש זמן לקהילה המקומית שלו, בכנסיית סנט אן באנאפוליס.
ברשומות נראה שהסליוס היה איש רב פנים. במלאי של רכושו שמופיע בצוואתו ניתן לראות כי הוא החזיק 31 עבדים, מכשירים מדעיים רבים הכוללים מצלמה אובסקורה, מיקרוסקופ, שלושה כינורות, צ'מבלו וגיטרה. עבודתו הידועה האחרונה הייתה משנת 1777, שנה לפני מותו ב־9 באפריל 1778.
ג'ון הסליוס עבד "אך ורק במסורות הבארוק האנגליות המאוחרות ובמסורת הרוקוקו האנגלית, ותמיד השתמש בצבעי שמן על בד." דיוקנאותיו המוקדמים מראים קושי שהיה לו לתאר במדויק את האנטומיה האנושית, במיוחד בידיים ובאפים של מצויריו. הסליוס הושפע רבות מיצירותיו של רוברט פקה, שסגנונו הבהיר והדקורטיבי עשה רושם יותר על ג'ון מאשר של אביו. אלמנטים מהסגנון של פקה ניכרים בכל עבודותיו של הסליוס, ותשומת הלב המוקפדת שלו לאריג ולצבע גורמת למצוירים שלו להיראות אלגנטיים.
הוא הושפע גם מעבודתו של ג'ון וולסטון, שהעביר לו כמה שיעורים בפורטרטים. רוב הדיוקנאות הקולוניאליים חיקו ציירים מצליחים, ולכן חנקו את מרבית ההתפתחות האמנותית במושבות האמריקאיות. ג'ון הסליוס הוא דוגמה מצוינת לתופעה זו כפי שמופיעה גם אצל אמנים קולוניאליים אחרים. הציירים הבולטים כמו ג'ון סינגלטון קופלי או בנג'מין וסט עזבו את אמריקה למרכזי הציור המפותחים יותר, כלומר לונדון.