ג'ון פטיטוצ'י

ג'ון פטיטוצ'י
John James Patitucci
לידה 22 בדצמבר 1959 (בן 65)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת המדינה של קליפורניה, לונג ביץ', תיכון מונטה ויסטה, אוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו, Bob Cole Conservatory of Music עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, בי בופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה בס, קונטרבס
חברת תקליטים GRP רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים צ'יק קוריאה, הרבי הנקוק, ויין שורטר, רוי היינס, ויני קוליוטה
www.johnpatitucci.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון פטיטוצ'י (John James Patitucci נולד ב-22 בדצמבר 1959) הוא בסיסט ומלחין ג'אז אמריקאי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון ג'יימס פטיטוצ'י נולד בברוקלין, ניו יורק, ב-22 בדצמבר 1959.[1] כאשר הוא היה בן 12 הוא קנה את הבס הראשונה שלו. הוא נהג להאזין לקטעי R&B ברדיו ולתקליטי ג'אז של סבו. הוא מציין כמקור השפעה את האלבומים של אוסקר פיטרסון עם ריי בראון ואת וס מונטגומרי עם רון קרטר.[2] הוא מציין גם את ההשפעה הריתמית של דנילו פרז, פסנתרן זוכה גראמי מפנמה.[3]

ג'ון פטיטוצ'י עם ווין שורטר במילאנו, איטליה, 2010

בסוף שנות ה-70 הוא למד קונטרבס באוניברסיטת סן פרנסיסקו ובאוניברסיטת לונג ביץ'. הוא החל את הקריירה המקצועית שלו כאשר עבר ללוס אנג'לס ב-1980 ויצר קשרים עם הנרי מנסיני, דייב גרוסין וטום סקוט. מאז אמצע שנות ה-1980 עד שנות ה-1990 הוא היה חבר בשלושה הרכבים של צ'יק קוריאה: ההרכב החשמלי, ההרכב האקוסטי והקוורטט. כמנהיג הוא הקים שלישייה ביחד עם ג'ואי קאלדראזו ופיטר ארסקין, ורביעייה ביחד עם ויני קוליוטה, סטיב טרווגלין וג'ון ביזלי. משנת 2000 חבר פטיטוצ'י ברביעייה של ויין שורטר לצד דנילו פרז ובריאן בלייד, וניגן עם הרבי הנקוק, רוי היינס, נורה ג'ונס ואחרים.

פטיטוצ'י היה המנהל האמנותי של קולקטיב הבס, בית ספר לבסיסטים בניו-יורק, והיה מורה לג'אז בסיטי קולג' של ניו יורק. כיום הוא פעיל במכון ת'לוניוס מונק לג'אז ובתוכנית בטי קרטר לג'אז. ביוני 2012 החל ללמד בס באינטרנט, והוא משמש מרצה אורח במכללת ברקלי למוזיקה.[4]

Back in Brooklyn

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטיטוצ'י מנגן בגיטרה בס בת 6 מיתרים, ב-2017

Back in Brooklyn הוא סרט תיעודי על פטיטוצ'י שהופץ על ידי סרטי August Sky ב-2015, בבימויו של פטריק קונוס. הסרט כולל צילומי חזרות, הקלטה באולפן, הופעות חיות, וראיונות עם צ'יק קוריאה, ויין שורטר, והרבי הנקוק. הסרט התיעודי צולם סביב הקלטת האלבום Brooklyn.[5]

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הנגן המוערך ביותר, האקדמיה הלאומית להקלטת אומנויות ומדעים, 1986
  • נגן הג'אז הטוב ביותר, על פי סקר הקוראים של מגזין Guitar Player, 1992, 1994, 1995
  • נגן הג'אז הטוב ביותר, על פי סקר הקוראים של מגזין Bass Player, 1993-1996
  • מועמדות לפרס גראמי כחבר הרביעייה של ויין שורטר, 2005
  • מועמדות לפרס גראמי לאלבום הג'אז הלטיני הטוב ביותר, 2025[6]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים בהובלתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • John Patitucci (GRP, 1987)
  • On the Corner (GRP, 1989)
  • Sketchbook (GRP, 1990)
  • Heart of the Bass (Stretch, 1992)
  • Another World (GRP, 1993)
  • Mistura Fina (GRP, 1995)
  • One More Angel (Concord, 1997)
  • Now (Concord, 1998)
  • Imprint (Concord, 2000)
  • Communion (Concord, 2001)
  • Songs, Stories & Spirituals (Concord, 2003)
  • Line by Line (Concord, 2006)
  • Remembrance (Concord, 2009)
  • Brooklyn (Three Faces, 2015)[7]
  • Soul of the Bass (2019)

שיתופי פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קתרין אליסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2001 Ballads: Remembering John Coltrane
  • 2015 Many a New Day: Karrin Allyson Sings Rodgers & Hammerstein (Motéma)

עם דייוויד בנואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1987 Freedom at Midnight
  • 1989 Waiting for Spring
  • 1992 Letter to Evan

עם שריל בנטיין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1992 Something Cool
  • 2003 Talk of the Town

עם צ'יק קוריאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1986 The Elektric Band
  • 1987 Light Years
  • 1988 Eye of the Beholder
  • 1989 Chick Corea Akoustic Band
  • 1990 Inside Out
  • 1991 Alive
  • 1991 Beneath the Mask
  • 1995 Time Warp
  • 2000 Live from Blue Note Tokyo
  • 2003 Rendezvous in New York
  • 2004 To the Stars
  • 2017 The Musician

עם אל דימיולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1998 The Infinite Desire
  • 2000 The Grande Passion
  • 2006 Consequence of Chaos

עם ויקטור פלדמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1983 To Chopin with Love
  • 1987 Rio Nights

עם דייב גרוסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1991 The Gershwin Connection
  • 1992 GRP All-Star Big Band
  • 1993 Dave Grusin Presents GRP All-Star Big Band Live!
  • 1993 Homage to Duke
  • 1994 All Blues
  • 1997 West Side Story

עם צ'אק לוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1998 The Moon, the Stars and the Setting Sun
  • 1999 Listen

עם אריק מריינטאל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1988 Voices of the Heart
  • 1989 Round Trip
  • 1990 Crossroads
  • 1991 Oasis
  • 1993 One Touch
  • 2015 Bridges with Chuck Loeb

עם דנילו פרז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1998 Central Avenue
  • 2000 Motherland
  • 2003 ...Till Then

עם Lee Ritenour

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1990 Stolen Moments
  • 1992 Wes Bound
  • 2005 World of Brazil
  • 2006 Smoke 'N' Mirrors

עם ויין שורטר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1986 Phantom Navigator
  • 2003 Alegría
  • 2005 Beyond the Sound Barrier
  • 2013 Without a Net
  • 2018 Emanon

עם אדוארד סיימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2003 The Process
  • 2006 Unicity
  • 2009 Poesia
  • 2013 Trio Live in New York at Jazz Standard

עם אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1985 Vocalese, The Manhattan Transfer
  • 1987 Present for the Future, Frank Gambale
  • 1988 This Is for You, Emiel Van Egdom
  • 1989 Sarabanda, Martin Taylor
  • 1989 Ten Degrees North, Dave Samuels
  • 1989 Transverse City, Warren Zevon
  • 1990 Mark Isham, Mark Isham
  • 1990 Nepenthe, Eddie Daniels
  • 1991 Never Let Me Go, Toni Tennille
  • 1991 Pleasure Seekers, Andy LaVerne
  • 1991 The Promise, Wolfgang Muthspiel
  • 1991 Unforgettable: With Love, Natalie Cole
  • 1991 Keep This Love Alive, Tom Scott
  • 1992 Born Again, Tom Scott
  • 1992 Amused to Death, Roger Waters
  • 1992 Images, Gonzalo Rubalcaba
  • 1992 Just Ahead, Pat Coil
  • 1992 Playroom, Kei Akagi
  • 1993 A Change of Heart, John Beasley
  • 1993 Along the Amazon, Charlie Bisharat
  • 1993 Three Graces, Jeff Beal
  • 1994 Vinnie Colaiuta, Vinnie Colaiuta
  • 1996 Always a Beginning, Sergio Salvatore
  • 1996 Blue Condition, Bobby Caldwell
  • 1996 Swingin' , Arturo Sandoval
  • 1997 Departure, Gary Burton
  • 1997 Echoes of Jilly's, Monty Alexander
  • 1997 Give and Take, Mike Stern
  • 1997 Long Road Home, Lynne Arriale
  • 1997 Maynard Ferguson Presents Christian Jacob, Christian Jacob
  • 1998 Behind Closed Doors Vol. 1, Peter Erskine
  • 1998 Calima, Gerardo Núñez
  • 1998 Trio, Hélio Alves
  • 1998 Wigged Out, Randy Waldman
  • 1998 Pink Elephant Magic, Joanne Brackeen
  • 1999 All Business, Nick Brignola
  • 1999 Bonetown, Michael Davis
  • 2000 Celebrating the Music of Weather Report, Jason Miles
  • 2000 Eye Contact, Jay Beckenstein
  • 2000 For Our Friend, Rich Franks
  • 2000 Joey Calderazzo, Joey Calderazzo
  • 2000 Mystique, Dave Eshelman
  • 2000 Past Tense, Jay Azzolina
  • 2001 For Hamp, Red, Bags, and Cal, Gary Burton
  • 2001 UnReel, Randy Waldman
  • 2002 Man of Many Colors, Walt Weiskopf
  • 2003 Someday My Prince Will Come, Les Czimber
  • 2003 Threeo, Paolo Di Sabatino
  • 2004 Change of Season, Tim Garland
  • 2004 Forma Nueva, Manuel Valera
  • 2004 Sketches of Broadway, Janis Siegel
  • 2005 Possibilities, Herbie Hancock
  • 2005 Timeless, Don Friedman
  • 2006 Remember: A Tribute to Wes Montgomery, Pat Martino
  • 2006 Wish List, Mike Holober
  • 2006 The Green Field, Steve Khan
  • 2007 Borrowed Time, Steve Khan
  • 2007 Night Songs, Ferenc Nemeth
  • 2007 Pilgrimage, Michael Brecker
  • 2008 The Rolling Stones Project, Tim Ries
  • 2008 The Sligo Indians, Tony DeMarco
  • 2009 Music We Are, Jack DeJohnette
  • 2009 Sight, Adam Rogers
  • 2010 Live at Birdland, Enrico Pieranunzi
  • 2010 México Azul, Magos Herrera
  • 2010 Six String Evolution, Andreas Öberg
  • 2011 The Gate, Kurt Elling
  • 2013 Hydra, Ben Monder
  • 2014 Three Times Three, Antonio Sanchez
  • 2015 Yesterday I Had the Blues, José James
  • 2016 Day Breaks, Norah Jones

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון פטיטוצ'י בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Gilbert, Mark (2002). Kernfeld, Barry (ed.). The New Grove Dictionary of Jazz. Vol. 3 (2nd ed.). New York: Grove's Dictionaries Inc. p. 245. ISBN 1-56159-284-6.
  2. ^ Lutz, Phillip (ביולי 2015). "Home Turf". Downbeat. Elmhurst, Illinois: Maher Publications. 82 (7): 41–42. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Herrera, Jonathan (30 בספטמבר 2013). "Warwick Bass Camp 2013: The Best of the Bass". Premier Guitar. נבדק ב-24 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "John Patitucci | Berklee College of Music". www.berklee.edu. נבדק ב-24 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Back in Brooklyn!". August Sky Films. אורכב מ-המקור ב-2018-09-04. נבדק ב-18 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 2025 GRAMMYs: See The Full Winners & Nominees List | GRAMMY.com, grammy.com
  7. ^ "John Patitucci - Discography". John Patitucci. נבדק ב-13 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)