ג'ון קרסוול

ג'ון קרסוול
John Creswell

ג'ון קרסוול
לידה	18 בנובמבר 1828 קרסוול פרי (כיום פורט דפוזיט), מרילנד, ארצות הברית
פטירה	23 בדצמבר 1891 (בגיל 63) אלקטון, מרילנד, ארצות הברית
שם מלא	ג'ון אנדרו ג'קסון קרסוול
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הפרסביטריאני, אלקטון, מרילנד, ארצות הברית
השכלה	מכללת דיקינסון
מפלגה	המפלגה הוויגית, המפלגה הרפובליקנית, המפלגה הדמוקרטית
המנהל הכללי של דואר ארצות הברית ה־26 5 במרץ 1869 – 22 ביוני 1874 (5 שנים) תחת נשיא ארצות הברית יוליסס ס. גרנט → אלכסנדר רנדל ג'יימס ויליאם מרשל ←
סנאטור מטעם מדינת מרילנד 9 במרץ 1865 – 3 במרץ 1867 (שנתיים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מרילנד 4 במרץ 1863 – 3 במרץ 1865 (שנתיים)

ג'ון אנדרו ג'קסון קרסוול (באנגלית: John Andrew Jackson Creswell;‏ 18 בנובמבר 1828 – 23 בדצמבר 1891) היה פוליטיקאי אמריקאי ממרילנד, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית, סנאטור והמנהל הכללי של דואר ארצות הברית בממשלו של הנשיא יוליסס ס. גרנט.

לאחר שלמד בבית ספר תיכון מקומי, סיים קרסוול את לימודיו ב-1848 בקולג' דיקינסון, וב-1850 התקבל ללשכת עורכי הדין. כאיש המפלגה הוויגית לשעבר, הוא הצטרף לשורות המפלגה הדמוקרטית ותמך בג'יימס ביוקנן במסע הבחירות שלו לנשיאות. ב-1861, עם פרוץ מלחמת האזרחים, נותר קרוסוול נאמן לאיחוד ותמך באברהם לינקולן. הוא הצטרף לאגף הרדיקלי של המפלגה הרפובליקנית ותמך בביטול העבדות בארצות הברית ובמתן זכויות אזרח לאפרו-אמריקאים. באותה שנה נבחר קרסוול לבית הנבחרים של מרילנד וכיהן בו עד 1862. בעת כהונתו שם הוא סייע למניעת הצטרפותה של המדינה לקונפדרציה. ב-1862 הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית וכיהן בו בשנים 1863–1865. ב-1864 הוא נבחר לסנאט וכיהן בו בשנים 1865 - 1867. ב-1868 תמך קרסוול ביוליסס ס. גרנט במסע הבחירות שלו לנשיאות. ב-1869 מינה הנשיא גרנט את קרסוול כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית. מינוי זה זכה לשבחים רבים בקרב תושבי מרילנד, שראו את עצמם כחלק מהדרום.

קרסוול נחשב לאחד המנהלים הכלליים של הדואר המכושרים ביותר, אם לא הטוב מביניהם, בהיסטוריה של ארצות הברית. הוא העביר את מערכת הדואר של ארצות הברית תהליך של מודרניזציה כדי להתאימה לדרישות שהלכו וגדלו להרחבת נתיבי הדואר בכל רחבי מדינות מערב ארצות הברית ולהפיכתה לגורם תחרותי בקנה מידה עולמי. הוא גם שילב גברים ונשים אפרו-אמריקאים בתפקידי מנהלי דואר בכל רחבי ארצות הברית, והעניק להם תפקידים משמעותיים בממשל הפדרלי. הרפורמות המקיפות והבונות של מערכת הדואר שהתרחשו במהלך כהונתו של קרסוול כמנהל הכללי של הדואר, כללו הבטחת תחרות הוגנת בין כרכרות "נתיבי הכוכב" (Star routes), וביטול מערכת הביול. קרסוול פיתח מערכת חוקים מסודרת שהגדירה את העבירות על חוקי הדואר. הוא ייעל את תעריפי הדואר והפחית אותם, ובכך הפך את מערכת הדואר למערכת יעילה כאשר יצר מערכת הוגנת למשלוחי דואר פנים וכן הפחית את תעריפי משלוח הדואר מחוץ לארצות הברית. קרסוול פיתח והכניס לשימוש את "גלויות הפני" הראשונות בארצות הברית.

לאחר פרישתו מתפקידו, מונה קרסוול על ידי הנשיא גרנט כנציב ל"תביעות אלבמה" ושימש בתפקיד זה בשנים 1874–1876. לאחר מכן הוא שב לעסוק בעריכת דין ועבד במערכת הבנקאות.

היסטוריונים מודרניים, החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד המאה ה-21, גילו עניין מחודש בקרסוול כמתנגד עבדות נשכח ובפעולותיו לשילוב גברים ונשים אפרו-אמריקאים בעמדות בולטות במערכת הדואר של ארצות הברית, וראו בו "אדם שהקדים את זמנו".

ראשית חייו

ג'ון קרסוול נולד בעיירה פורט דפוזיט שבמרילנד, שאז נודעה בשם קרסוול פרי. אביו, ג'ון ג. קרסוול, היה איש מרילנד ממוצא אנגלי. אמו, רבקה א. וב, הייתה ממשפחה מפנסילבניה ממוצא אנגלי וגרמני. קרסוול התחנך בבית הספר התיכון המקומי ולאחר מכן עבר ללמוד בקולג' דיקינסון, שם הוא סיים את לימודיו בהצטיינות ב-1848. הוא למד משפטים במשך שנתיים וב-1850 התקבל ללשכת עורכי הדין של בולטימור והחל לעסוק בעריכת דין באלקטון, מרילנד.

באותן שנים הוא נשא לאישה את האנה ג. ריצ'רדסון, בת למשפחה עשירה ממרילנד.

קריירה פוליטית

בראשית שנות ה-50 היה קרסוול חבר נאמן במפלגה הוויגית. ב-1850 הוא התמודד ללא הצלחה בבחירות לוועידת הרפורמה של מרילנד. כאשר חדלה המפלגה הוויגית להתקיים באמצע שנות ה-50, עבר קרסוול לשורות המפלגה הדמוקרטית והשתתף בוועידה הארצית שלה שהתקיימה בסינסינטי ב-1856, בה נבחר ג'יימס ביוקנן כמועמדה לנשיאות.

עם פרוץ מלחמת האזרחים היה קרסוול לתומך נלהב של האגף הרדיקלי של המפלגה הרפובליקנית. ב-1861 הוא נבחר לראשונה למשרה ציבורית כתומך האיחוד בבית הנבחרים של מרילנד. הוא שירת שם עד 1862 ופעל למניעת פרישתה של מרילנד מהאיחוד והצטרפותה לקונפדרציה. ב-1863 הוא מונה כשליש הראשי של מרילנד, תפקיד בו הוא היה אחראי לגיוס הכוחות במדינה על פי המכסות שהוקצו לה לטובת המאמץ המלחמתי.

ב-1862 נבחר קרסוול כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית, תפקיד בו הוא כיהן בשנים 1863–1865. כתומך נלהב של הנשיא אברהם לינקולן, הוא היה הראשון בין חבר הקונגרס שהציע תיקון לחוקת ארצות הברית בו תוסר העבדות.

לאחר שנוצח בבחירות לבית הנבחרים ב-1864, נבחר קרסוול לסנאט במקומו של תומאס הולידי היקס שנפטר, וכיהן בתפקיד בשנים 1865–1867. במהלך כהונתו בסנאט שימש קרסוול כיושב ראש ועדת הספרייה. בוועידה הארצית של המפלגה הרפובליקנית ב-1868 הועלה שמו של קרסוול כמועמד המפלגה, הן לנשיאות והן כסגן הנשיא.

המנהל הכללי של דואר ארצות הברית

עם בחירתו של יוליסס ס. גרנט לנשיאות, הוא מינה את קרסוול כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית. בתקופת כהונתו בתפקיד זה הוא הוביל תהליכי ארגון מחדש של מחלקת הדואר של ארצות הברית, הנהיג את השימוש ב"גלויות הפני" ובמברקים, והציע את הקמתה של מערכת חסכונות בדואר. קרסוול היה לאחד מהאישים המוכשרים ביותר שעמדו בראש מחלקת הדואר. הוא קיצץ בהוצאות במקביל להרחבת מספר נתיבי הדואר, פקידי הדואר ואמצעי התחבורה של הדואר. הוא פעל יחד עם מזכיר המדינה המילטון פיש לחידוש הסכמי הדואר הבינלאומיים. כאיש רדיקלי בדעותיו, הוא עשה שימוש במעמד החסות של מחלקת הדואר כדי לתמוך בקואליציה של גרנט. הוא ביקש שזכות הביול תבוטל לחלוטין בשל הפחתת ההכנסות בשיעור של 5% שהיא גרמה. זכות הביול אפשרה לחברי הקונגרס לשלוח דואר על חשבון הממשלה. כאשר התפטר קרסוול מתפקידו ב-1874, שיערו היסטוריונים שהתפטרותו נבעה מחשיפה אפשרית של שערוריות שהיו קשורות לממשל גרנט, אך קרסוול לא סיפק שום סיבה רשמית להתפטרותו. ככל הנראה הוא התפטר מסיבות בריאותיות ואישיות.

בראשית תקופת נשיאותו של גרנט, דווח ב-29 ביולי 1869 בניו יורק טיימס שקרסוול נפצע כאשר היה בביקור בבולטימור אצל חמו. המרפק השמאלי שלו נשבר כתוצאה מנפילה ממרפסת על כיסא. קרסוול סבל קשות מכאבים, אך הפציעה לא נחשבה לקשה והוא היה אמור להחלים תוך מספר שבועות. הוא אמר אז שהוא חש טוב יותר ושהוא ישוב לוושינגטון תוך מספר ימים.^[1]

מינוי האפרו-אמריקאים

כמנהל הכללי של הדואר, הייתה לקרסוול השפעה עצומה על מתן החסות במערכת הדואר ברמה הארצית. כאיש האגף הרדיקלי של המפלגה הרפובליקנית, מינה קרסוול במהלך תקופת השיקום אפרו-אמריקאים לעבודה במערכת הדואר בכל המדינות. עובדי הדואר האפרו-אמריקאים נתקלו בהשפלה באזורים מסוימים בדרום. קרסוול מינה יותר אפרו-אמריקאים בהשוואה לכל אחד מקודמיו. בדרך זו הוא הלך בדרכי הרפורמה בשירות הציבורי ושיפר את היעילות של שירות הדואר. קרסוול נודע כמי ש"ניצל בצורה המרבית את החסות מטעם תפקידו עם מינימום של חיכוכים".^[2]

לפני 1865 נאסר על האפרו-אמריקאים לעבוד במחלקת הדואר, בעיקר בשל הגזענות הדרומית שלא אפשרה להם לטפל בדברי דואר. עם תום מלחמת האזרחים בוטל איסור זה, אך מנהלי הדואר הלבנים בערים הגדולות בכל רחבי ארצות הברית מינו אפרו-אמריקאים מעטים כפקידי דואר. מיד עם כניסתו לתפקיד, נפסקה המדיניות השמרנית של מינוי מנהלי דואר לבנים בלבד. כאשר נתקלו מועמדים שחורים לעבודה בדואר בקשיים, החל קרסוול למנות מנהלי דואר שחורים בכל רחבי ארצות הברית, כולל בדרום. אחד ממנהלי הדואר השחורים, צ'ארלס מילר, זכה לקבלת פנים עוינת מהחברה השמרנית בקולומביה, קרוליינה הדרומית ב-1869. ב-15 בנובמבר 1872 מינה קרסוול את אנה מ. דמס כמנהלת הדואר האפרו-אמריקאית הראשונה בקובינגטון, לואיזיאנה. קרסוול שם קץ למדיניות על פיה לתפקידי דוורים מונו רק לבנים וב-1 ביוני 1869 הוא מינה את ג'יימס כריסטיאן מריצ'מונד, וירג'יניה לדוור השחור הראשון. חמישה חודשים לאחר מכן מינה קרסוול את ותיק צבא האיחוד השחור, מעוטר מדליית הכבוד ויליאם קרני, כדוור של בדפורד, מסצ'וסטס. ב-20 באפריל הוא מינה את ג'ון קרי כדוור הראשון בוושינגטון. הוא גם מינה את אייזק מאיירס מבולטימור כמפקח הדואר האפרו-אמריקאי הראשון.^[3]

השיחה עם הגנרל טייט

בראשית תקופת נשיאותו יזם הנשיא גרנט ניסיון לספח את הרפובליקה הדומיניקנית, שאז הייתה ידועה בשם סנטו דומינגו. הנשיא גרנט האמין שסיפוחה של הרפובליקה, ובסופו של דבר קבלתה כמדינה בארצות הברית, יקנה לארצות הברית משאבי מינרלים וישמש כמקום מפלט לאפרו-אמריקאים, שסבלו מאלימות מצד הקו קלוקס קלאן. בקבלת פנים שנערכה בבית הלבן ב-1 בינואר 1870 נכח שגריר האיטי בארצות הברית, הגנרל אלכסנדר טייט, שהיה ממוצא אפריקאי. הנשיא גרנט, שלא היה בעל נטיות גזעניות, לחץ את ידו של הגנרל טייט בלבביות. שאר האישים הלבנים סירבו להתרועע עם הגנרל בשל צבע עורו ובמהלך קבלת הפנים התעלמו ממנו. קרסוול הבחין בכך, ניגש אליו וניהל עמו שיחה נעימה.^[4]

הניסיון להדיחו

עם כניסתו לתפקיד, פעל קרסוול בתקיפות לביטול זכות הביול שאפשר לחברי הקונגרס, הן חברי בית הנבחרים והן הסנאטורים, לשלוח דברי דואר לאזרחים על חשבון המדינה. בנובמבר 1870 התנגדו למהלך זה רבים בקונגרס, ורבים מידידיו של הנשיא גרנט פעלו בדרכים רבות להעביר את קרסוול מתפקידו ולהחליפו בג'ון פורני מפנסילבניה. מהלך זה נעשה בין השאר להכנסתו של איש פנסילבניה לקבינט הנשיאותי כדי שהנשיא גרנט יוכל לבחור בקלות את הממונה על ההכנסות. בכל אופן, גרנט עמד בלחצים והשאיר את קרסוול בתפקידו.

ביטול זכות הביול

ב-28 בינואר 1873 חתם הנשיא גרנט על חוק לביטול זכות הביול של חבר הקונגרס. יום קודם לכן אושרה הצעת חוק זו על ידי הסנאט לאחר שהוגשה על ידי חבר בית הנבחרים ג'ון היל מניו ג'רזי. רבים מחברי בית הנבחרים ניסו לתקן את הצעת החוק באמצעות הפיכת הצעת ביטול זכות הביול לגורפת פחות, אך בכל מקרה הצעות אלו לא צלחו. הצעת החוק הגורפת עברה בבית הנבחרים ברוב של 143 תומכים מול 48 מתנגדים. המתנגדים לחוק הגיעו הן משורות המפלגה הרפובליקנית והן משורות המפלגה הדמוקרטית, רובם ממדינות הדרום. הצעת חוק לקיצוץ ההוצאה על הדפסה ציבורית הוגשה לבית, אך לא השיגה את הרוב הנדרש של שני שלישים. ביטול זכות הביול נכנס לתוקף החל מה-1 ביולי אותה שנה. ב-26 בפברואר העיד קרסוול בפני ועדת ההקצבות של בית הנבחרים והודיע שתדרש הקצבה להוצאות דואר פדרלי עבור מחלקת האוצר ומחלקת הדואר לאחר שביטול זכות הביול ייכנס לתוקף. החוק לא חל על מחלקות הממשל.

מותו

ג'ון קרסוול נפטר בביתו שליד אלקטון, מרילנד ב-23 בדצמבר 1891, כתוצאה משפעת שהסתבכה לדלקת ריאות. הוא נטמן בבית הקברות הפרסביטריאני המקומי. על שמו נקראו עיירות בקרוליינה הצפונית ואורגון.^[5][6]

הערכת פועלו

היסטוריונים רואים בקרסוול "מתנגד העבדות הנשכח" וגילו עניין מחודש בתמיכתו בתיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, ששם קץ לעבדות בארצות הברית, כאשר כיהן כחבר בית הנבחרים, ובקידומם של אפרו-אמריקאים, נשים וגברים במערכת הדואר כאשר כיהן כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית בממשלו של הנשיא גרנט במהלך החלק השני של תקופת השיקום. שמותיו האמצעיים השגויים "אנג'ל ג'יימס", במקום אלו הנכונים "אנדרו ג'קסון" מקורם ככל הנראה בסוף המאה ה-19, כאשר מסמכיו סודרו על ידי ספריית הקונגרס. על פי ההיסטוריונים ג'ון מ. אוסבורן וכריסטין בומברו מקולג' דיקינסון, קרסוול "הותיר אחריו מסמכים מעטים אודות חייו. אין בנמצא אוטוביוגרפיה, יומן, או זכרונות מעבר לסקיצה ביוגרפית חלקית שהוא כתב בנובמבר 1863, ככל הנראה עבור המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית".^[7]

פרופסור מתיו פינסקר, גם הוא מקולג' דיקינסון, אמר, "כאשר שירת כמנהל הכללי של הדואר בממשלו של גרנט, סייע קרסוול לשלב ולחדש את מערכת הדואר הפדרלית. הוא אכן היה אדם שהקדים את זמנו. הוא נולד כאיש הדרום, והיה "אדם שלא סביר שיהיה תומך בשוויון הזדמנויות".^[8] ההיסטוריון רונלד וייט אמר שקרסוול היה "עורך דין מוכשר מאוד" וש"היו לו רעיונות כיצד לבצע רפורמה במחלקת הדואר". וייט ציין שקרסוול קיבל שבחים על ביצוע הרפורמות, כולל הרחבת שירות הדואר במערב, הנהגת תחרות הוגנת על נתיבי כרכרות הדואר, מערכת שקודם לכן הייתה נגועה בשחיתות, ועל דחיפתו לביטול זכות הביול, כל הצעדים הללו זכו לגיבוי מצידו של הנשיא גרנט.

אוסבורן ובומברו סיכמו שקרסוול היה "איש מדינת גבול פרגמטיסט שתמך במה שנחשב באותה תקופה לרעיונות רדיקליים בנוגע לביטול העבדות וקידם השוויון. הוא לא היה הראשון להביע את הרעיונות הללו, אך כאשר הוא הצטרף למתנגדי העבדות הוא היה הוא היה נלהב בביטוי הרעיונות הללו יותר מכולם. קרסוול יכול היה להיות שאפתן ואופורטוניסט, אך הוא גם ידע להתעקש על ערכים חשובים".^[9]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון קרסוול בוויקישיתוף

• ג'ון קרסוול, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'ון קרסוול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• כתבי ג'ון קרסוול בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

הערות שוליים

1. "The Accident to Postmaster-Genera Creswell" The New York Times (July 29, 1869).
2. Friedenberg, Robert V. (Summer 1969). "John A. J. Creswell of Maryland: Reformer in the Post Office". Maryland Historical Magazine, pp. 142-143.
3. Osborne, John M.; Bombaro, Christine (2015). "Forgotten Abolitionist: John A. J. Creswell of Maryland". scholar.dickinson.edu (PDF). Carlisle, PA: Dickinson College, pp. 53-54.
4. McFeely, William S. (1981). Grant: A Biography. Norton, pp. 336-337.
5. Gannett, Henry (1905). The Origin of Certain Place Names in the United States. Govt. Print. Off. pp. 96.
6. "Names of Lane County Communities Reveal Interesting Histories, Anecdotes". Eugene Register-Guard. January 4, 1942. p. 4.
7. Osborne, John M.; Bombaro, Christine (2015). "Forgotten Abolitionist: John A. J. Creswell of Maryland". scholar.dickinson.edu (PDF). Carlisle, PA: Dickinson College, p. 6, 10.
8. Osborne, John M.; Bombaro, Christine (2015). "Forgotten Abolitionist: John A. J. Creswell of Maryland". scholar.dickinson.edu (PDF). Carlisle, PA: Dickinson College, p. 6.
9. Osborne, John M.; Bombaro, Christine (2015). "Forgotten Abolitionist: John A. J. Creswell of Maryland". scholar.dickinson.edu (PDF). Carlisle, PA: Dickinson College, p. 58.