רינאוי-זועבי, 2018 | |||||
לידה |
28 בספטמבר 1972 (בת 52) נצרת, ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
השכלה | |||||
עיסוק | יועצת ארגונית לפיתוח כלכלי, פוליטיקאית | ||||
מפלגה | מרצ | ||||
דת | אסלאם | ||||
| |||||
| |||||
ג'ידא רינאווי-זועבי (בערבית: غيداء ريناوي-زعبي; תעתיק מדויק: ע'ידאא' רינאוִי-זֻעְבי; נולדה ב-28 בספטמבר 1972) היא פוליטיקאית ואקטיביסטית ערבייה-ישראלית, וחברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת מרצ. ניהלה את מכון המחקר אקטו של המכללה למנהל. בין השנים 2008 ל-2017 שימשה כמנכ"לית המייסדת של מרכז אינג'אז לקידום הרשויות המקומיות של ההמגזר הערבי.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע שובצה במקום הרביעי ברשימת מפלגת מרצ, ונכנסה לכנסת[1]. זועבי שימשה גם כחברת הקואליציה במהלך קדנציית ממשלת ישראל השלושים ושש מטעם סיעת מרצ במשך כשנה וחצי, אך הצביעה מספר פעמים לצד האופוזיציה, דבר שהוביל לפיטוריה על-ידי יו"ר מפלגתה.
רינאוי-זועבי נולדה בנצרת, ישראל, כבתם הבכורה של עקרת בית, ושל רופא נפרולוג שהיה ממקימי מחלקת הדיאליזה בבית החולים האנגלי בנצרת, ולה אח ושלוש אחיות.
התחנכה בבית הספר סנט ג'וזף שבעיר הולדתה. היא למדה תואר ראשון בספרות עברית ובפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים[2], והשלימה לימודי תואר שני בספרות באוניברסיטת חיפה. לאחר מכן התמחתה בייעוץ ארגוני במכללת אורנים, והשלימה תואר שני במנהל עסקים מהמכללה למינהל. בנוסף, היא בוגרת תוכנית השקעת אימפקט להכשרת מנהלים של בית הספר לעסקים באוניברסיטת אוקספורד.
בין השנים 2002–2008 ניהלה מיזמים, תחילה במרכז ישראל–פלסטין למחקר ומידע[3], ומאוחר יותר גם בוועד ראשי הרשויות במגזר הערבי בישראל. לאחר מכן ייסדה את מרכז אינג'אז (בערבית: انجاز, "הישג") לקידום הרשויות המקומיות הערביות, וניהלה אותו עד 2017. המרכז עמד בקשר רצוף עם משרדי ממשלה שונים, ובפרט היה שותף לעיצוב החלטת הממשלה מספר 922 שעסקה בפיתוח של קהילות בני המיעוטים בישראל, בפרט בפן הפיתוח הכלכלי, בשנים 2016–2020. בנוסף, ייעצו אנשיו לראשי רשויות, בעיקר בנושאים פיננסיים.
נבחרה כאחת מ-100 "האנשים המשפיעים ביותר בישראל" ב"דה מרקר" ב-2011[4]. בשנת 2015 היא הייתה האישה הערבייה הראשונה שזכתה בפרס "ממשל תקין בישראל" וב-2018 מגזין "פורבס ישראל" בחר בה כאחת מ-50 הנשים המובילות במשק הישראלי[4].
בין השנים 2017–2019 הייתה יועצת מטעם משרד הפנים להקמת האשכול המוניציפלי "מבואות הכרמל" לפיתוח כלכלי. החל משנת 2018 ניהלה את מרכז אקטו להשקעות אימפקט במכללה למניהל[5], והחל משנת 2020 היא מנהלת גם את עמותת הידידים של המרכז הרפואי פוריה.
הייתה חברת חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים, של הוועד המנהל של מכללת המרכז האקדמי רופין, של מועצת המנהלים של עמותת מרים למאבק בסרטן השד, של הוועדה הבין-משרדית בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים והוועדה בנושא הנגשת זכויות סוציאליות במשרד המשפטים. בנוסף, היא חונכת סטודנטים בתוכנית שגרירי קרן רוטשילד.
באוקטובר 2023 התמנתה זועבי ליועצת[6] ל"מפעם מעלה אדומים"[7], גוף משותף למשרד הפנים ול-23 התנחלויות, שמשרדיו שוכנים במעלה אדומים[8].
בפברואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, שובצה על-ידי מפלגת מרצ במקום הרביעי במשבצת המועמד הערבי[9][10]. במהלך מערכת הבחירות עוררה סערה כשאמרה בראיון בערבית לאתר העיתון "כל אל-ערב" שתימנע מהצבעה על חוק לאיסור טיפולי המרה, בסתירה לקו הפרו-להט"בי המזוהה עם מפלגת מרצ בה הייתה חברה באותה העת, ועל אף שהצעת החוק הועלתה על ידי יו"ר המפלגה ניצן הורוביץ[11]. ב-6 באפריל 2021 נכנסה רינאוי כחברה בכנסת ה-24. שימשה מטעם מרצ כסגנית יו"ר הכנסת וכחברה בוועדת הכספים ובוועדה המיוחדת לענייני המגזר הערבי.
ב-17 בינואר 2022 הצביעה נגד חוק הגיוס שהעלתה הקואליציה ונועד לעודד גיוס בני ישיבות חרדים, בניגוד להצבעת חבריה לסיעה. ב-22 בפברואר 2022 הודיע שר החוץ יאיר לפיד על כוונתו למנות אותה לקונסולית הכללית של ישראל בשנגחאי[12][13]. זועבי אמרה שהיא שמחה על המינוי[13], אך כשהוא התעכב הודיעה ב-19 במאי על פרישה מהקואליציה. ב-22 במאי הודיעה כי היא חוזרת להיות חברה בקואליציה[14]. ב-9 ביוני 2022 טענה שראש הממשלה החליפי יאיר לפיד הבטיח לה לקיים את דרישתה להחזרת עקורי איקרית ובירעם ולא קיים זאת, והיא מעמידה את קיום ההבטחה כתנאי לחזרתה לקואליציה[15][16]. לפיד הכחיש שהסכים לדרישה[17].
ב-23 ביוני, לאחר ההודעה על פיזור הכנסת, הצביעה זועבי נגד חוק הקנאביס של הקואליציה, שנועד להקל את השימוש בקנאביס רפואי, והביאה להפלתו. שר הבריאות ויו"ר מרצ ניצן הורוביץ, ביקר אותה בצורה נוקבת על כך באומרו: "אין לנו קשר יותר לאישה הזאת. ההתנהגות שלה הייתה נבזית ולא הגונה"[18].
זועבי נשואה, ואם לשניים. מתגוררת בנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר)[19].
ממאמריה: