קברו של קאדנהד | |
לידה |
12 בינואר 1858 אברדין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד ![]() |
---|---|
פטירה |
22 בינואר 1927 (בגיל 69) אדינבורו, הממלכה המאוחדת ![]() |
![]() ![]() |
ג'יימס קאדנהד (באנגלית: James Cadenhead; 12 בינואר 1858 – 22 בינואר 1927) היה צייר נוף ודיוקנאות סקוטי.[1]
ג'יימס קאדנהד נולד באברדין, בנו היחיד של ג'ורג' קנהד, עורך דין של העיר. ג'יימס קיבל את הכשרתו המוקדמת באמנות באברדין, והראה כישרון לציור בעיפרון, תחריט ודיוקנאות. הוא זכה לעידוד במאמציו האמנותיים על ידי ד"ר ג'ון פורבס ווייט (אספן אמנות וצלם) שעורר את עניינו במאסטרים הישנים, ובאמני הברביזון הצרפתי והאסכולה ההולנדית המודרנית. הוא המשיך ללמוד באקדמיה המלכותית הסקוטית באדינבורו, ולאחר מכן, ב-1882, נסע לפריז כדי ללמוד בסטודיו של קרולוס-דוראן. שם הוא גם הושפע מאוד מיצירתו של ז'אן-שארל קאזין (1840–1901).[2]
קאדנהד חזר לאברדין בשנת 1884, עבר לאדינבורו בשנת 1891. בשנת 1893, הוא נבחר לחבר באגודה הסקוטית המלכותית של ציירים בצבעי מים, ובשנת 1902 מונה לשותף באקדמיה הסקוטית המלכותית, ולאחר מכן חבר מן המניין.[3] הוא הפך ליו"ר אגודת האמנים הסקוטיים, והיה אחד מחברי הוועדה המקורית של האגודה הסקוטית לאמנויות מודרניות. הוא היה מייסד "אגודת אדינבורו של השמונה" ב-1912.[4] הוא הציג באופן קבוע באקדמיה המלכותית הסקוטית ובמכון המלכותי לאמנויות גלאזגו, ונבחר לאקדמיה מלכותית סקוטי ב-1921.
בין דיוקנאותיו ניתן למצוא את אחת של אמו בשם "גברת עם ציור יפני ודג זהב" 1886). קאדנהד התגורר במושבה האמנותית והאינטלקטואלית שהקים פטריק גדס קרוב לטירת אדינבורו, בתחילת המייל המלכותי.[5] הוא היה קשור קשר הדוק לתנועת התחייה התרבותית הסקוטית Fin de Siècle ("מעבר המאות") של גדס, ותרם איורים לכל ארבעת הכרכים של הסדרה "ירוק עד" שפרסם פטריק גדס ועמיתיו בין 1895 ל-1897.[6][7]
הוא נפטר באדינבורו ב-22 בינואר 1927. הוא קבור בבית הקברות ווריסטון, ליד השער המזרחי.