ג'יל פרנט
 | |
| לידה |
1961 (בת 63 בערך)  |
|---|---|
| מקום לימודים |
University of KwaZulu-Natal (1 בינואר 1992) |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ג'יל פרנט (באנגלית - Jill Farrant; נולדה ב-1961) היא פרופסור לביולוגיה מולקולרית ותאית באוניברסיטת קייפטאון (UCT), שבדרום אפריקה, המתמחה בצמחי תחייה - צמחים שחוזרים לחיים לאחר שהם מתייבשים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנט נולדה ב-1961 בחווה פרטית בדרום אפריקה (כיום נקראת קולמפין). בילדותה הורשתה לחקור את החווה הפרטית, מה שהוביל לאהבתה לטבע.
כבר בגיל 9, החלה פרנט להתעניין בצמחי תחייה. היא שיחקה בנחל כשכל הצמחייה מסביב הייתה יבשה וכמה ימים לאחר מכן, לאחר שירד קצת גשם היא חזרה לאותו המקום ושמה לב שכל הצמחים שהיו יבשים פתאום "חזרו לחיים"[1].
ביומנה כתבה על שיחה עם אביה בה סיפרה לו על התופעה שגילתה, אך הוא לא האמין לה.
בילדותה, פרנט רצתה להיות רופאת ילדים כמו אחיה, אולם לאחר חשיפתה לנושא צמחי תחייה היא החלה להתעניין בתחום זה[2].
במהלך לימודיה היא פגשה את המנטור שלה, דרבן, שלימים יהיה בעלה.
בשנות לימודיה באוניברסיטה התמכרה פרנט לאלכוהול. היא פיתחה מערכת תגמולים עצמית - ככל שלמדה יותר טוב, כך הרשתה לעצמה לשתות יותר. בהמשך חייה עברה גמילה מאלכוהול.
פרנט כמעט מתה שלוש פעמים: פעם אחת בגלל אבנים בכליות, פעם בגלל אירוע שנגרם כתוצאה מאלכוהול ופעם אחרת היא החליקה על משטח רטוב בחדר האמבטיה, נפגעה בראשה בחומרה וגרמה לדימום מוח תת-עורי מה שסופו של דבר הותיר אותה ללא חושי הטעם והריח.
פרנט פרסמה למעלה מ-110 מאמרים בכתבי העת הנחשבים ביותר בעולם וכתבה או השתתפה בכתיבת 14 ספרים, ביצעה עריכות אקדמאיות וביקורת עמיתים (Peer Reviews) רבות.
פרנט יושבת בחבר המושבעים של וועדות בינלאומיות והיא בעצמה משמשת כנשיאת חבר השופטים של תוכנית "נשים אפריקאיות-ערביות למען מדע בלוריאל-אונסק"ו"[3].
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחקר של פרנט עוסק ביישום גנטי של תכונות האופייניות לצמחי תחייה על צמחים רגילים תוך כדי שימוש בהנדסה גנטית[4]
כיום, האיום העיקרי לחקלאות הוא בצורת. כתוצאה מההתחממות הגלובלית, צפויות להיות יותר בצורות שיקשו על אספקת המזון לכלל האוכלוסייה הגדלה ובעיקר לאפריקה.
בדרך כלל, צמחים מתים כשהם מאבדים כ-60% מהמים בהם. כשפרנט ראתה והוכיחה בפעם הראשונה שיש צמחי תחייה שיכולים לאבד את כל המים שלהם, ועדיין להישאר בחיים, היא הופתעה ואף נלחצה מהמחזה ה"לא טבעי" שראתה. לדבריה: "כל הדברים בעולם מורכבים בעיקר ממים, כל פעולות החיים קורות במים, ואיבוד מים גורם למוות תמיד- חוץ מבצמחי תחייה".
כשפרנט החלה להרצות בנושא בוטניקה באוניברסיטת קייפ-טאון ב-1993, היא חקרה זרעים ששורדים יובש וקיפאון וכעבור שנים אחדות, השתמשה פרנט במסקנות המחקר שקיימה על הזרעים לצורך הבנת צמחי התחייה.
כיום מוכרים רק 135 זנים של צמחי תחייה. בעבודתה, פרנט בודקת האם יש מכנה משותף בין כל הצמחים הללו, מכנה משותף זה, יאפשר להצביע על הקשר הגנטי בין הצמחים ובעתיד ליישם אותו במינים נפוצים כמו אורז או תירס וכך לגרום להם להמשיך לחיות גם בתנאים של יובש ולעיתים רחוקות גם קיפאון.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך חייה זכתה פרנט בפרסים רבים:
- פרס "לוראל אונסקו לנשים במדע" (פרס תמיכה וקידום נשים במדע בזכות תרומתן היוצאת דופן למדע) לשנת 2012 כנציגת מדינות אפריקה/ערב[3]
- אחת מחמש מדעניות בעולם שנבחרו על ידי שופטים בינלאומיים ב-"חוקרים שישפיעו על החברה ועזרה לאור הדרך לעתיד"[4]
- זכייה בדירוג A על ידי הקרן הלאומית למחקרים (בדרום אפריקה)[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרצאת טד - ג'יל פרנט - How we can make crops survive without water
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ JILL FARRANT | 21 Icons, 21 Icons
- ^ אנגלה דובנג', סיפור חייה של פרנט מהילדות למחקר, באתר Scibraai, 14.8.18
- ^ 1 2 פרס לוראל לנשים במדע, נציגות מדינות ערב/אפריקה., באתר חדשות האיחוד האירופאי, 8.11.2011
- ^ 1 2 3 Jill Farrant, University of Cape Town