ג'ימי ג'ופרה

ג'ימי ג'ופרה
Jimmy Giuffre
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 באפריל 1921
דאלאס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באפריל 2008 (בגיל 86)
פיטספילד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת צפון טקסס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, ג'אז חופשי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה סקסופון, קלרינט, חליל צד עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קפיטול רקורדס, קולומביה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ימי ג'ופרה, על עטיפת אלבום הקלטותיו בחברות אטלנטיק וקפיטול

ג'יימס פטר (ג'ימי) ג'ופרהאנגלית: James Peter (Jimmy) Giuffre;‏ 26 באפריל 192124 באפריל 2008) היה מוזיקאי ג'אז, מלחין ומעבד מוזיקלי ונגן קלרינט וסקסופון. הוא התפרסם לראשונה ב-1947 כאשר שימש כמלחין ומעבד בתזמורתו של וודי הרמן וכתב בין היתר את הסטנדרט "ארבעה אחים", עבור רביעיית הססקסופונים של הלהקה. ג'ופרה היה דמות מרכזית ביצירת ה"ג'אז של החוף המערבי", ה-Cool Jazz וביצירה המוקדמת של הג'אז החופשי הקאמרי.

ג'ופרה נולד בדאלאס, טקסס וניגן בסקסופון טנור, בריטון ובקלרינט, שהיה לכלי המועדף עליו. בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 הוא ניגן ביחד עם הארי באבאסין. בין השנים 19421946 שירת בחיל האוויר האמריקאי. לאחר שהשתחרר חבר כנגן סקסופון בריטון לנגני סקסופוני הטנור זוט סימס, סטן גץ והרבי סטיוארט בתזמורתו של ג'ן רולנד. וודי הרמן הבחין בפוטנציאל של הרביעייה וצירף אותם לתזמורתו, את כולם פרט לג'ופרה, כיוון שכבר היה לו נגן בריטון - סרג' צ'אלוף. עם זאת העניק הרמן לג'ופרה את האפשרות לכתוב עבור התזמורת. כך נולד הסטנדרט "ארבעה אחים" שנכתב כקונצ'רטו גרוסו לרביעיית סקסופונים ולתזמורת ושזכה בהצלחה עצומה. ג'ופרה המשיך לכתוב ולעבד עבור תזמורתו של הרמן, אליה הצטרף לבסוף ב-1949 עת סילק הרמן את צ'אלוף בבושת פנים, כאשר הוא מאשימו בכך שגרם לנגני התזמורת להתמכר להרואין.

בשנות החמישים יצר ג'ופרה עם הגיטריסט ג'ים הול ונגני קונטרבס מתחלפים את השלישייה שלו, שהרכבה נחשב ללא שגרתי בג'אז כיוון שלא כלל תופים או פסנתר. ההרכב ניגן מה שג'ופרה כינה "ג'אז-פולק מבוסס-בלוז" (blues-based folk jazz) ולמעשה היה לאחד מהרכבי ה-Cool Jazz הראשונים.

ב-1956 עבר ג'ופרה לניו יורק ושינה את סגנונו. ההרכב הבא שלו, עם פול בליי בפסנתר וסטיב סוולו בגיטרה בס, חקר אלתור חופשי לא בסגנון הרועש של אורנט קולמן וארצ'י שפ אלא בסגנון מופנם יותר המזכיר מוזיקה קאמרית[1]. באותה שנה הקליט עם מיילס דייוויס, גונתר שולר וג'יי ג'יי ג'ונסון את התקליט The Birth of the Third Stream, מאבני היסוד של הזרם השלישי, הסינתזה שניסה גונתר שולר ליצור בין ג'אז לבין מוזיקה קלאסית. מבקרים טוענים כי התקליט האחרון של השלישייה עם בליי וסוולו, Free Fall, היה כה חדשני לזמנו (1962) עד שאיש לא הבין אותו[2], וההרכב התפרק. ב-1958 היה שותף בשלישייה בהרכב נטול חטיבת קצב עם ג'ים הול בגיטרה ובוב ברוקמאייר בטרומבון. המבקר ארז אשרוב כינה את הצליל של הרכב זה "המקבילה הג'זית ליצירות הנאו-קלאסיות של סטרווינסקי".

ב-1961 נישא לחואניטה, והשניים נשארו נשואים עד מותו. לזוג לא היו ילדים.

בשנות השבעים הוסיף ג'ופרה לכלי הנגינה עליהם ניגן גם חליל-בס וסקסופון סופרן. הוא יצר הרכב עם נגן הבס היפני קיושי טוקונגה ואחרים והוסיף להרכב גם סינטיסייזר.

בשנות השמונים עסק בעיקר בהוראה. ב-1989 הוציא יחד עם סטיב סוולו ופול בליי את תקליט האיחוד של השלישייה שלהם, The Life Of A Trio. מאמצע שנות התשעים סבל ממחלת פרקינסון, המשיך ללמד אך הפסיק להופיע. הוא נפטר מדלקת ריאות יומיים לפני יום הולדתו ה-87.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Berendt, Joachim E (1976). The Jazz Book. Paladin. pp. 123
  2. ^ ביקורת על האלבום באתר Allmusic