ג'לו

ג'לו
Gelu

פסל דיוקן המתאר את השליט ג'לו שהוצב ביישוב ג'ילאו בטנסילבניה
מדינה	טרנסילבניה
שליט טרנסילבניה

ג'לו (לפי ההיגוי הרומני; בלטינית Gelou גלואו, ברומנית: Gelu או Gelou, בהונגרית "גיאלו" או "גיילו" - Gyalú, או Gyeló; המאה ה-10) היה מנהיג רומני ("ולאכי") בטרנסילבניה (קרויה גם terra Ultrasilvana), המוזכר בכרוניקת "גסטה הונגרורום" (Gesta Hungarorum, "מעשי ההונגרים") של הכרוניקון ההונגרי האלמוני "אנונימוס", כמתנגד לכיבוש חבל ארץ זה על ידי ההונגרים בהנהגתו של טוהוטום (Tuhutum; ידוע גם כטֶהֶטֶם Töhötöm או טֵטֵן Tétény).^[1]

ג'לו בכרוניקה של אנונימוס

העמוד הראשון מכתב היד היחיד ששרד מכרוניקת "גסטה הונגרורום" מאת אנונוימוס, היחידה המזכירה את שמו של ג'לו

הקטע על כיבוש ארצו של ג'לואו על ידי ההונגרים מדווח במילים אלה (בתרגום חופשי):

טוהוטום, אבי הורקה, אדם ערמומי, התבשר מתושבים על טיב הארץ שמעבר ליערות, שבה שלט ולאך אחד, ג'לואו... ונאבק איתו בחירוף נפש, והובסו חיילי הדוכס ג'לואו והרבה מהם נהרגו, ועוד רבים יותר נפלו בשבי

— גסטה הונגרורום - פרק 24

הכרוניקון ההונגרי קורא לו "ג'לואו, ולאך אחד" (Gelou quidam blachus), ומציין כי שלט בארץ מאוכלסת בוולאכים (רומנים) ובסלבים (blasii et sclaui). לפי הכרוניקה יוצא כי ג'לו הנהיג ישות מדינית עם אוכלוסייה רומנית-סלבית. ישות זו השתרעה ככל הנראה באגני הנהרות סומשול מיק (הסומש הקטן) והאלמש, עד ל"פוארטה מֶסֶשולוי". היו בחבל ארץ זה מכרות זהב ומלח אך תושביו היו עניים וחמושים בקשתות וחצים בלבד. לדברי הכרוניקה כוחם נחלש עקב התקפות של הקומנים^[2] והפצ'נגים.^[3] ג'לו עצמו נהרג עת ניסה להימלט למבצרו שעל הנהר סומש.^[4] מיקום מבצר זה אינו ידוע. יכול היה להיות איפשהו באזור קלוז': או באזור ג'ילאו (Gilǎu), ישוב ששמו מזכיר את זה של המנהיג, או בקלוז' או בקלוז'-מנשטור (Cluj-Mǎnǎştur), מקום שנקרא מאוחר יותר קלוואריה (Calvaria). אחרי נפילתו של ג'לו על יד נחל קפוס (ככל הנראה Căpuş) ביישוב Esculeu‏ (אולי Aşchileu), ראשי הרומנים חתמו על הסכם עם המנהיג ההונגרי המנצח טוהוטום.

המחלוקת סביב דמותו

אזכורו של ג'לו ושל עוד כמה מנהיגים ולאכים או בלשון המקור "בלאסים" בכרוניקה של הסופר האלמוני של מלך הונגריה, הקרויה "גסטה הונגרורום", הפך לסלע מחלוקת בין היסטוריונים רומנים והונגרים. היסטוריונים רומנים הסתמכו בסיפור בכרוניקה על מנת לאשש את הטענות שעוד לפני פלישת ההונגרים לטרנסילבניה הייתה קיימת בחבל ארץ זה אוכלוסייה רומנית משמעותית. היסטוריונים הונגרים השוללים את הטענה הרומנית ותומכים בראשוניות ההונגרים באזור לעומת הרומנים (שלדעתם באו מאוחר יותר מדרום), גורסים שאולי הכרוניקון לא היה הונגרי, חי כמאתיים שנים מאוחר יותר, הושפע מהמציאות בת זמנו ובדה חלק מהדמויות והאירועים.^[5] לדבריהם, פרט ל"גסטה הונגרורום" אין אזכור של המנהיג הרומני ג'לו באף מסמך או מקור אחר. כמו כן לדעתם הנרטיב של אנונימוס בא להסביר שמות מקומות (טופונימים) שונים ולכן דיבר על גיבורים ששמם דומה לשמות גאוגרפיים (למשל זובור, Zobor)^[6]. נקודה נוספת שמביאים לחובת אנונימוס היא אי-אזכור מנהיגים חשובים אחרים מהתקופה - כמו סבאטופלוק, מלך מורביה הגדולה, והצאר סימאון הראשון מבולגריה.

לקריאה נוספת

• Tudor Sălăgean - Ţara lui Gelou .Contribuţii la istoria Transilvaniei de nord în secolele IX-XI, Editura Argonaut, Cluj-Napoca, 2006 (טודור סלג'אן - ארץ ג'לואו. תרומות להיסטוריה של צפון טרנסילבניה במאות 9-11, הוצאת ארגונאוט, קלוז'-נפוקה- ברומנית)
• Pop, Ioan Aurel Romanians and Romania: A Brief History. Columbia University Press 1999. ISBN 0-88033-440-1. (יואן אורל פופ - הרומנים ורומניה. תקציר היסטורי. הוצאת אוניברסיטת קולומביה, 1999 - באנגלית)
• Klepper, Nicolae Romania: An Illustrated History. Hippocrene Books, Inc.2005 ISBN 0-7818-0935-5. (ניקולאיה קלפר - רומניה: היסטוריה מאוירת, הוצאת היפוקרין בוקס - 2005, באנגלית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'לו בוויקישיתוף

• Radu Manolescu (coord.) et al. Istoria Medie Universală, Editura Didactică şi Pedagogică, Bucureşti, 1980
• Florentina Căzan - cap.Ungaria in secolele X-XVI. Incursiunile maghiare în Europa Centrală p.219 (בתוך: ראדו מנולסקו ואחרים (עורכים), היסטוריה עולמית של ימי הביניים, ההוצאה הדידקטית והפדגוגית, בוקרשט, 1980- פלורנטינה קזן: הפרק הונגריה במאות 10-16. פלישות ההוגנרים למרכז אירופה. עמ' 219 - ברומנית)
• כרוניקת "גסטה הונגרורום" של "אנונימוס" בתרגום להונגרית ברשת
• כרוניקת גסטה הונגרורום של "אנונימוס", בתרגום לאנגלית
• Rady, M. (2009) The Gesta Hungarorum of Anonymus, the Anonymous Notary of King Béla: a translation. Slavonic and East European Review, 87 (4). pp. 681-724. ISSN 0037-6795

הערות שוליים

1. אחד משבעת המנהיגים ("דוכסים") של השבטים ההונגרים (hetumoger). קיומו מוזכר רק על ידי הכותב האלמוני - אנונימוס - של הכרוניקה הכתובה לטינית מהמאה ה-13.
2. למעשה הקומנים הגיעו לאזור מאוחר יותר. ייתכן כי היה מדובר בפצ'נגים בלבד.
3. Gesta Hungarorum ch.25 (גסטה הונגרורום - פרק 25)
4. שם, פרק 26.
5. ראו למשל אצל פול רוברט מגוצ'י
6. ראו אצל מרטין ראדי מקולג' יוניברסיטי לונדון)